דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

גלו אהדה לנועה וחבריה

אחרי עבודה משותפת ותהליך של שנה, מביעות ראש אגף חברה ד"ר אילת גלס ויו"ר אהדה עו"ד תמר שי שביעות רצון מהתעוררות השיח לגבי הבטחת צרכיהם של בנות ובנים נסמכים. "מסמך העקרונות, אשר גובש על-ידי צוות משותף לארגון אהדה ולתנועה הקיבוצית, מבטא גישה ערכית זו, ומאפשר לכל קיבוץ להרחיב מעבר למינימום שקבע רשם האגודות בתקנות הערבות ההדדית"
גלו אהדה לנועה וחבריה
מתוך אתר אהדה

נועה בת ה-26 היא בחורה עם מוגבלות. אמא שלה מספרת שללא התמיכה של הקיבוץ, בִתה לא הייתה מוגנת ובטוחה כפי שהיא היום. "נועה חיה כיום מחוץ לקיבוץ, תוך ביטחון מלא שאם תרצה לחזור הקיבוץ תמיד יהיה בשבילה, היא יכולה לנסות להתפתח ולהתקדם על אף הקשיים כי יש לה הסכם טוב ומכבד. את התהליך לכתיבת ההסכם ליוו נציגי אהדה. הקיבוץ התייעץ לא פעם עם מחלקת חברה. אין מאושרת ממני על ההסדרה של העניין. אני חושבת שככל שיותר קיבוצים יעשו הליך  חברתי משמעותי כך ערבות הדדית תהפוך מסיסמה לדרך חיים".

אחרי עבודה משותפת ותהליך של שנה, מביעות ראש אגף חברה ד"ר אילת גלס ויו"ר אהדה עו"ד תמר שי שביעות רצון מהתעוררות השיח לגבי הבטחת צרכיהם של בנות ובנים נסמכים. בהמשך לאישור הנהלת התנועה והמזכירות הציפייה של שתיהן הייתה לאשר את מסמך העקרונות המשותף להבטחת אותם צרכים במועצה האחרונה, במטרה שבעקבות זאת בכל קיבוץ יקיימו החברים דיון ערכי אם לאמץ את המסמך או להתאים אותו לעצמם. ההצבעה נדחתה כדי לאפשר להנהלות הקיבוצים לקרוא את המסמך ולקיים דיונים והן רואות בכך הזדמנות.

"הבטחת צרכיהם של בנות ובנים נסמכים היא אחד ממרכיבי הערבות ההדדית, שהמהווה חלק מהזהות הקיבוצית שלנו. זה מה שמייחד אותנו לעומת צורות התיישבות אחרות בעיר ובמרחב הכפרי" אומרת גלס, שעד לאחרונה כיהנה בעצמה כמנהלת קהילה. "מסמך העקרונות, אשר גובש על-ידי צוות משותף לארגון אהדה ולתנועה הקיבוצית, מבטא גישה ערכית זו, ומאפשר לכל קיבוץ להרחיב מעבר למינימום שקבע רשם האגודות בתקנות הערבות ההדדית. ברור שאין לנו כוונה לדחוף אף קיבוץ להתחייבויות שאינו יכול לעמוד בהן, אבל בקיבוצים רבים המצב הכלכלי השתפר, אפשר ואפילו צריך לקיים את הדיבור על זה במלוא הכנות בכל קיבוץ וקיבוץ - בכפוף למצבנו הכלכלי ולהבין מהו עומק הערבות ההדדית שאנחנו מוכנים ורוצים לקיים לגבי בנים ובנות נסמכים? האם המינימום שקבע הרשם מספק אותנו כקהילה קיבוצית?"

תמר שי מצביעה על כך שנתקלת בבלבול בקיבוצים: "הנחיצות בחוות דעת משפטית אינה משחררת את המנהלים ואת ההנהלות מאחריותם לדון בנושאי הערבות ההדדית, כמו צרכים מיוחדים" אומרת תמר, חברת מעלה החמישה המכהנת כיו"ר ארגון אהדה בשנתיים האחרונות. "אז אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד מקבלת החלטות. אני משוכנעת ביכולת של הנהלות הקיבוצים לדון במסמך העקרונות ביחד עם הקהילות בצורה עניינית וללא גורמים חיצוניים".

כדי לקיים את המשך הדיון הערכי הוזמנו יו"רים, מזכירי קיבוצים, מנהלי הקהילות ומרכזי ועדות הרווחה וועדות הצרכים המיוחדים למפגש ביום ד' 8.8.18 בין 12:00 ל-15:00 בבית התנועה הקיבוצית, בהשתתפות חברי הצוות המשותף לתנועה ולארגון אהדה ופעילי תנועה נוספים.

במקביל המחלקה המשפטית יזמה מפגש נוסף המיועד לעורכי הדין של הקיבוצים, כדי לשמוע גם התייחסות לנוסח מההיבט המשפטי.

אישור מסמך העקרונות המשותף לארגון אהדה ולתנועה במועצת התנועה יעודד לקיים בכל קיבוץ את הדיון על עומק הערבות ההדדית באופן כללי ובנושא צרכים מיוחדים בפרט, כדי להחליט אם לאמץ את המסמך כלשונו או להתאים אותו לעצמו.

הוספת תגובה חדשה