דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

תפקידה של מנהלת גיל רך רשותית באזור עימות

מאמר שכתבו נועה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה הקיבוצית, ואלקי כהן, אשת חינוך בעוטף עזה, על תפיסת התפקיד של מנהלות הגיל הרך במועצות אזוריות באזור עימות בישראל, בעוטף עזה: הכישורים הנדרשים, הכשרתן והציפיות מהן - הגלויות וסמויות, בעיניהן ובעיניי ראשי המועצות.
עריכה: ענת מרלא חפץ – מחלקת צמיחה ופיתוח קהילה באגף בתנועה הקיבוצית
ילדי קיבוץ כיסופים משחקים ב"כאילו" ממ"ד
ילדי קיבוץ כיסופים משחקים ב"כאילו" ממ"ד

"המאמר שלפניכם בוחן את אופן החיים בין שגרה לחרום ביישובי עוטף עזה – ובראש ובראשונה, שם דגש על חייהם של הפעוטות הרכים – ומנהלות הגיל הרך, כדי להבין טוב יותר את המצוקות והצרכים הדרושים כדי לסייע להם.

נועה צור-ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה הקיבוצית, ושותפתה לכתיבת המאמר אלקי כהן, אשת חינוך בעוטף, בודקות במקצועיות רבה את הצרכים המיוחדים של אותן מנהלות מחלקות הגיל הרך במציאות של טראומה משותפת וההשפעה הישירה של מציאות זו על התושבים ביישובי העימות.

מנהלות הגיל הרך לא רק מנהלות ומחנכות, אלא גם מנהיגות מעוררות השראה ונוסכות ביטחון. נועד להן תפקיד יוצא דופן ורב משמעות המשתרע גם מעבר לתחומי החינוך – ועל כך נתונה להן תודת כולנו.

שי חג׳ג׳

יו״ר מרכז המועצות האזוריות

ראש המועצה האזורית מרחבים"
 

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב:

"כשפנתה אלי נועה צור, מנהלת הגן הקיבוצי, ובקשה לראיין אותי למאמר בנושא "תפקידה של מנהלת מחלקת הגיל הרך הרשותית באזור עימות", היה לי ברור שהיא תקבל את מלוא שיתוף הפעולה ממני כראש המועצה של שער הנגב, הממוקמת בעוטף עזה.

מועצה אזורית שער הנגב מתמודדת מזה שני עשורים עם מצב בטחוני לא יציב, המתבטא בסבבי הסלמות אינטנסיביים, ירי ספורדי, בלוני נפץ, רעשים חריגים על הגדר (בסמוך לישובים), לילות ללא שינה ועוד. למציאות מתמשכת זו, ישנה השפעה על ילדים ובפרט על ילדי במערכת הגיל הרך במועצה. צוותי החינוך בגנים צריכים לא פעם, להתמודד עם מקרי קיצון של חרדה וטראומה ובהעדר הורים, משמשות הגננות גם גורם המתפעל אירוע בטחוני אך גם כגורם מנחם, מרגיע ומטפל.

מחקרים רבים שנעשו בעשור האחרון, שעוסקים במשמעות החינוך בגיל הרך כבר מלידה, הגבירו את המודעות הציבורית של כולנו ואת המחויבות שלי כראש רשות לוודא שהמועצה תתעסק בנושא במלוא תשומת הלב. יש תמימות דעים על כך שהשקעה בגיל זה היא מכרעת, הן ברמת הפרט, והן ברמת הקהילה והחברה כולה. קל וחומר, כאשר מדובר בילדים המתחנכים וצוותי חינוך המחנכים באזור עימות כמו עוטף עזה.

העומס הרגשי שנוצר בעקבות החשיפה המתמדת של הילדים והאוכלוסייה כולה לטראומה, גובה מחיר כבד. אין לנו את הפריווילגיה שלא לפעול, בכדי לתת את המענה המיטבי אותו אנו יכולים לתת. מאמר זה ואחרים כדוגמתו, מסייעים לנו, בעלי תפקידים ברשויות בעוטף עזה, להבין יותר טוב יותר את ילדינו ואת שעובר עליהם ובכך לאפשר להם מכלול רחב יותר של שירות מותאם. המאמר עוסק בסוגיות חינוכיות וניהוליות מורכבות, שראוי ויקבלו התייחסות רחבה יותר של משרדי החינוך וקובעי מדיניות אחרים."

לקריאה והורדה של המאמר בקובץ PDF: לחצו כאן

 

הוספת תגובה חדשה