דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"אנחנו מרגישים כל כך לבד. אף אחד לא באמת מבין, גם מי שבא לכאן לביקור, עם כל הכוונות הטובות, חוזר אחר כך הביתה"

בגלל המצב המתוח בדרום, ביטלה העיתונאי סיון רהב-מאיר את הרצאתה המתוכננת בקיבוץ בארי בשישי בבוקר לפני שבועיים. בבארי נעלבו והיא כתבה על כך בטור שלה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות. "תביני, המורל שלנו זה בעיני ערך עליון" אמר לה מזכיר הקיבוץ.
יניב הגי
מזכיר קיבוץ בארי יניב הגי, בתמונה שפרסמה סיון רהב מאיר בחשבון הפייסבוק שלה

לפני שבועיים הייתה אמורה העיתונאית סיון רהב-מאיר להגיע לקיבוץ בארי להרצאה ביום שישי בבוקר, אבל בחמישי בלילה אזעקות נשמעו בתל אביב בגלל ירי טילים מעזה, והיא חששה שתגובת צה"ל תוביל לירי פלסטיני מעזה על העוטף, והיא ביטלה את ההרצאה. בבארי נעלבו יניב הגי, מזכיר הקיבוץ, כתב לה באותו יום: "אז חטפנו עוד פגיעה, הפעם מבית. איזה מסר העברת לנו לדעתך? התאכזבתי קשות". היא החליטה לכתוב על הדו שיח שלה עם יניב ותושבים אחרים מהקיבוץ והעוטף בטורה האחרון בשישי שעבר במוסף לשבת של ידיעות אחרונות. 

בשיחת הטלפון עמו אמר לה יניב: "תביני, המורל שלנו זה בעיני ערך עליון. ביטול כזה עלול לגרום לאנשים לשאול את עצמם: אולי זו טעות לחיות פה? הרי החשש הזה מנקר כל הזמן, כל הזמן. זה קול פנימי שאומר לך: אולי אני חי במציאות הזויה? אולי אין לי מה לחפש פה? אנחנו מרגישים כל כך לבד. אף אחד לא באמת מבין, גם מי שבא לכאן לביקור, עם כל הכוונות הטובות, חוזר אחר כך הביתה. הנה, אני אנסה להסביר: יש לנו חדר אוכל משותף. אנחנו הרי לא קיבוץ מופרט, וקיבלנו החלטה שכולם ממשיכים לאכול יחד, שלוש ארוחות ביום. אבל רגע, אולי יותר בטיחותי שכל אחד ישב במטבח שלו לבד? אז זהו, שחלק מהביטחון זה הקהילה. להיות ביחד. אם נוותר על השיתוף אין לנו מה לעשות פה. אנשים לחוצים צריכים להיות ביחד, זה ידוע. אם כל אחד ישב לבד בבית בחושך הוא ייכנס לפחדים. חייבים לצאת ולדבר ולחלוק את הקושי, וגם לצחוק".

בסוף הקטע היא כותבת: "באתר של ועדת הבחירות המרכזית בדקתי אחר כך איך הצביעו בבארי בבחירות האחרונות. 66% מחלוצי בארי הצביעו למחנה הציוני. המפלגה השנייה בגודלה, באחד המקומות המאתגרים בישראל כיום, היא מרצ – 16% מהקולות. נתונים חשובים בעיקר בתקופה שבה המילה "שמאלני", שלא לומר, "סמולני", הופכת קללה. שאלתי אותו איך אפשר בכל זאת לעזור: "אני רוצה שהחברים כאן יראו במראה מבחוץ כמה הם גיבורים. שיקראו את זה על עצמם בעיתון, כי הם לא מבינים כמה הם גיבורים. הם לא מסכנים, זה לא העניין של לבוא לעשות אצלנו קניות לשבת, זה נחמד, אבל הם צריכים להבין שעצם החיים, עצם ההתמודדות היומיומית שלהם פה היא-היא גבורה, היא-היא ציונות כיום. אני מאמין בזה. תכתבי את זה". 

לקריאת הטור המלא שפורסם בחשבון הפייסבוק של סיון רהב-מאיר לחצו כאן

 

טור של סיון רהב-מאיר

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

8 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content