דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בתנועה הקיבוצית - אישור ראשון לחלופת האגודה

אישור ראשון לחלופת האגודה. ממשיכים לעסוק בבעיית כוח האדם בחינוך הקיבוצי. ומקבלים בחום את גרעיני צבר. כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
אישור חתימת הסכם חכירה
אישור חתימת הסכם חכירה
 23/08/2018

לראשונה – התר עסקה מרמ"י ליישום חלופת האגודה

אחרי ארבע שנים ואין ספור מכשולים, חלקם מלאכותיים, קיבל קיבוץ רעים את האישור הסופי ליישום חלופת האגודה. ראשון ולא אחרון.
ניר מאיר: "חשיבותו של הרגע היא בהוכחה כי חלופת האגודה היא אפשרית ומעשית. זהו רגע משמעותי מאוד לעשרות קיבוצים, למאות העוסקים במלאכה ולאלפי חברי קיבוצים אשר המתינו בדריכות להוכחה הזאת!"
אישור חתימת הסכם חכירה
אישור חתימת הסכם חכירה

ארבע שנים לאחר שאושרה חלופת האגודה, השלים השבוע הקיבוץ הראשון – קיבוץ רעים, את האישור הסופי ליישום החלופה. 62 קיבוצים אימצו עד היום את חלופת האגודה. מרביתם כבר החלו בתהליכי יישום מול רשות מקרקעי ישראל.

כידוע, העיכוב הגדול נוצר בעקבות גרירת רגליים והעמסת ביורוקרטיה מיותרת לכאורה של פקידי הרשות, זאת בניגוד לאישור שניתן לחלופה משופטי בג"צ.
לפני מספר חודשים עתר הקיבוץ, על-ידי עו"ד חגי שבתאי, נגד מנהל מקרקעי ישראל בטענה שלמרות האישור המשפטי שזכה לתמיכת המדינה, עדיין יש מי שמונע מהם לקבל אישור לחלופה חרף עמידתם בכל התנאים לחלופה זו.

כזכור, לפני פחות מחודש הגיע שר האוצר משה כחלון לקיבוץ להב שבדרום הארץ, על מנת להבין מקרוב את מה שמעסיק יותר מכל את הקהילה הקיבוצית, ולבחון כיצד ניתן לקדם את הנושא. שר האוצר אמר לאנשי התנועה והקיבוץ: "אני לא חושב שרמ"י צריכה לקבוע את ערכי הקיבוץ. תפקידה לשמור על הקרקע של מדינת ישראל וכך היא עושה. השקפתי, שהמדינה לא צריכה להתערב בחיי הקיבוץ. יש עוגן שמקובל כאן על כולם - קבלת חלופת האגודה. אני מאמין שצריך לכסח בגרזן את הביורוקרטיה בכל נושא, ובמיוחד במה שפוגע בהתיישבות העובדת, כל שכן למי ששומר על גבולות המדינה ועל החקלאות הישראלית".

הממונה על תחום הקרקעות והבניה בתנועה הקיבוצית, דגן יראל: "כמי שעוסק באופן יומיומי בשיוך הדירות בכלל ובחלופת האגודה בפרט, השלמת העסקה לקיבוץ רעים היא אכן בשורה משמחת הן לקיבוץ והן למאבק הכולל ליישום חלופת האגודה.
אני תקווה שהשלמת המהלך ברעים ובמעלה גלבוע יחד עם הצהרותיו ופועלו של שר האוצר יובילו לפריצת החסמים וליישום מהיר ויעיל גם לשאר הקיבוצים המבקשים לשייך על פי חלופת האגודה ובשיוך דירות בכלל".

עו"ד חגי שבתאי: "זה יום חג לתנועה הקיבוצית. חלופת האגודה היא חלופה שמקנה לקיבוצים רבים כלי נכון לאיזון החברתי בין החברים ובין מוסדות האגודה וככזו יש לשמר אותה ולהיאבק נגד הניסיון הפקידותי לבטל אותה. מקרה קיבוץ רעים מוכיח שהנהגה נחושה של קיבוץ בגיבוי משפטי נכון ובגיבוי התנועה, יכולה להזיז הרים ולזכות את הקיבוץ בנכס לדורות הבאים".


פייסבוק התנועה

כנס הנהגות הקיבוצים ה-6 
שמרו את התאריך!

ים המלח, ינואר 2019
כנס הנהגות הקיבוצים ה-6

ההרשמה בקרוב!


כנס אגף החינוך – מדברים עם השטח: "יש כאן מצב שאי אפשר להדחיק אותו"

מנהלות חינוך בקיבוצים: "אנחנו במצב חירום. עובדים בלשכנע מטפלות לבוא ולעבוד בחינוך"
"למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ. זה הדי.אן.איי הקהילתי". צילום: ששי זילברשטיין, חצרים
"למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ". צילום: ששי זילברשטיין, חצרים

ביום שני השבוע התכנסו בבית התנועה הקיבוצית מנהלות ומנהלי חינוך בגיל בית ספר ובגיל הרך מהקיבוצים בכל רחבי הארץ, ששינו את סדר יומם מהיום למחר למען המפגש החשוב, לשיח חירום על משבר כח האדם בחינוך הקיבוצי.

המפגש נערך ביוזמת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, והוא עלה מתוך שיח קבוע שמקיימות ראשת האגף גבי אסם ומנהלות המחלקות – דבי ברא"ס (שבילים) ונועה צור-ברוש (הגן הקיבוצי) עם מנהלי החינוך בקיבוצים לאורך כל השנה.

הכינוס עצמו החל בהצגה של כל אחת ואחד את עצמו ואת הבעיה שהביאה אותם להגיע. כל נציגי הקיבוצים דיברו על המצוקה הקשה של כח האדם, החל מכך שאין ביקוש לעבוד בחינוך בקיבוצים בכלל, וגם בשל תנאי העובדה הדורשים שעות ממושכות, ימי שישי ועבודה בחופשים ומשכורת יחסית נמוכה. חשוב להבין, כי המשכורות במערכות החינוך בקיבוצים, ביחס למשכורות במערכות חינוך בערים, הן לא נמוכות, אך ביחס למשכורות אחרות בחצר הקיבוצית וביחס לכח האדם שהיינו רוצים לראות במערכות שלנו, המשכורת ותנאי העבודה מקשים על הישארות במערכת לאורך זמן.

"אנחנו במצב חרום, פחות משבועיים לפני תחילת השנה וחסרים לנו לא מעט מדריכים. אני מרגישה שאני ממש עובדת בלשכנע אנשים לבוא לעבוד אצלנו", אמרה אחת ממנהלות החינוך.

"גם כאשר מגיעים הצעירים והנוער בקיבוץ לעבוד אחרי הרבה שכנועים, הם עוזבים מיד כשהם מקבלים הצעה טובה יותר. אין לנו שום יכולת להכריח אותם להשאר ולעבוד, וזה מאד מתסכל", אמרה מנהלת חינוך אחרת.
מנהלת נוספת אמרה בכאב:  "זה החלום ושברו. יש כאן מצב שאי אפשר להדחיק אותו. חייבים למצוא פתרונות מחוץ לקופסא".

גבי אסם: "כל עוד המשכורת בחינוך היא הכי נמוכה ב"חצר" הקיבוצית, תמשך הבעיה. יש כאן פתרון ענייני שאפשר ליישם. מה שעולה כאן הכי חזק, ולכן אני שמחה על הפגישה הזו, שזה קיים בכל מקום – מהקיבוצים החזקים והגדולים במרכז או בפריפריה ועד כלל הקיבוצים בכל מקום בארץ. אנחנו חייבים פעילות אקטיבית כדי שמנהיגות הקיבוצים והנהלות הקיבוצים יכנסו לעניין. צריך לרדת מהתקנה התקציבית של העבודה המועדפת. היינו בוועדות בכנסת ודיברנו על זה. אנחנו לא יכולים להיות תלויים במדינת ישראל, עד שאי אפשר יהיה להשתכר מחינוך, אנשים טובים לא יבואו לעבוד".

דבי ברא"ס: "המטרה של המהלך הזה הוא למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ. זה הדי.אן.איי הקהילתי. יש קיבוצים שנכנסים ב"נעלי המדינה" ונותנים מענק של עבודה מועדפת לבני ובנות קיבוץ שעובדים במערכת שנה. זה לא פתר את הבעיה, אבל זה בהחלט צמצם אותה ובעיקר – נתן רצף חינוכי למי שגדלו בקיבוץ והיום עובדים בחינוך בו. מה שהכי משמעותי להבין הוא שמערכת החינוך היא של כלל הקהילה, ואת זה צריך להעביר לאנשים. אנחנו בדקה ה-99 וחייבים להיות פרו-אקטיביים מול מנהלי הקהילה".

גבי אסם נתנה לדוגמא את ראש המועצה האזורית עמק חפר, רני אידן, שהחליט לתת מענק עבודה מעודפת למי שעוסקים בחינוך במועצה. "יש חודשיים לבחירות למועצות, זה הזמן להראות למועמדים שאתם ובעיקר הנהלות הקהילה דורשים מכל אחד מהם את התפיסה החינוכית שלו ושינוי דחוף בנושא".

בסיום המפגש נקבע כי מפגש נוסף רחב יותר בשיתוף מנהלי הקהילות יתקיים בחודש הבא. "אנחנו מצפים למשתתפים נוספים שלא יכלו להגיע הפעם בשל המועד הקצר, ולמפגש גדול בו נוכל לעשות התקדמות משמעותית לפתירת הבעיה הקשה העולה מהשטח", סיכמה גבי.


קמפיין ההתפקדות

צברניקים מכל הלב

כמו בכל שנה מחדש, מרגש לקבל מחדש את מחזור גרעיני צבר החדשים המגיעים לישראל מכל רחבי העולם וכל זאת על מנת להתגייס לצה"ל
גרעיני צבר
צילום: עדי פוזנר

ביום חמישי האחרון התקיים טקס קבלת הפנים המסורתי אליו הגיעו 300 צעירים וצעירות, שיקלטו ב11 גרעיני צבר במגוון הקיבוצים (וברעננה) בכל רחבי הארץ – מצפון לדרום: חניתה, כפר מסריק, בית זרע, אפיקים, גזית, שדה אליהו, סעד, כיסופים, אורים, ניר יצחק וטללים. בשיתוף פעולה מרגש עם תנועת הצופים, הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה וגופים נוספים, הצברניקים הצעירים יקלטו לארבעה חודשי הכשרה בקיבוצים ולאחר מכן יתגייסו לתפקידים שונים, כאשר הקיבוצים ימשיכו להוות ביתם בחופשות ובסופי השבוע.

בטקס המרגש בהשתתפותם של רבים מהגופים והתורמים המשתפים פעולה בפרויקט זה, בירכו כל הדוברים על שיתוף הפעולה הפורה עם הקיבוצים והתנועה הקיבוצית והודו על תרומתה הגדולה של התנועה למפעל החשוב הזה.

אלי בן יוסף, מזכ"ל תנועת הצופים אמר: "זו השנה ה12 שאני עולה לברך וכל פעם אני מתרגש מחדש. אני מבקש להודות לשותפים המרכזיים שלנו בתנועה הקיבוצית – אם לא היו לנו קיבוצים לא היינו יכולים לקבל אתכם הצברניקים הצעירים. הקיבוצים עושים עבודת קודש ומתאמצים שבאמת תקבלו בית חדש בישראל, אז לתנועה הקיבוצית ולעומדים בראשה - אנחנו אתכם, יישר כח ותודה רבה".

סופה לנדבר (ישראל ביתנו), שרת הקליטה בירכה אף היא: "אני בתור שרת העלייה והקליטה, אך גם בתור עולה חדשה לפני שנים בעצמי, אני אומרת לכם, התנועה הקיבוצית, תודה רבה – אתם בית ראשון במולדת, בית ראשון לגרעיני צבר. אני יודעת כמה לא קל להיות עולה חדש ולא קל לקבל את ההחלטה הזו, אבל מדינת ישראל כולה מצדיעה לכם, עולים ועולות חדשים, ומבקשת להגיד תודה רבה על ההחלטה שקיבלתם".

ניר מאיר שנכח בטקס אף הוא אמר: "זו הפעם הרביעית שאני לוקח חלק בטקס הזה, שמפיקים הצופים בשיתוף פעולה עם שורת גורמים רבי עצמה בחברה הישראלית, וזה מרגש, מרגש מאוד – כל פעם מחדש. הצעירים הנהדרים האלה ימצאו בקיבוצים אליהם הם הולכים בית לכל דבר, ואנו בתנועה הקיבוצית נדאג לעזור שירגישו כך, הם וכל אחיהם למפעל הציוני והמרשים הזה שממשיך כבר מזה שנים רבות, ונותר רק לאחל - ברוכים הבאים הביתה!"

יעל אייזנר, האמא של החיילים הבודדים בקיבוצים, ביקשה להודות לקיבוצים שלקחו על עצמם לקלוט את הגרעינים החדשים, המצטרפים לקיבוצים רבים הלוקחים חלק במשימה חשובה זו ובמיוחד לארבעת הקיבוצים מעוטף עזה, שעל אך התקופה המתוחה, פתחו את ליבם וביתם מבלי היסוס ולקחו אליהם (גם השנה) גרעיני צבר חדשים. "התנועה הקיבוצית רואה לעצמה זכות וחובה להמשיך במשימה הלאומית של אימוץ חיילים בודדים בקיבוצים, היום חיים עמנו כ600 חיילים בודדים וליבנו וביתנו פתוח לעוד רבים". 


ביטוח חקלאי

מזכ"ל תנועת המושבים הצטרף ל"כולנו"

מאיר צור וניר מאיר

השבוע הודיע מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, על הצטרפותו למפלגת "כולנו", ועל מועמדותו לתפקיד שר החקלאות, מטעמה.
התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים עובדות כתף אל כתף בתחומים ונושאים רבים הנוגעים להתיישבות הכפרית, בתקווה להמשך שיתוף פעולה כזה עוד שנים רבות.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אני מבקש לברך את מאיר מעומק ליבי על הצעד האמיץ ועל התקוות והסיכויים הגלומים בו. אני מבקש ומייחל כי יעלה בידך להבהיר למקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי את עובדת היסוד של חיינו: החקלאות הישראלית איננה ומעולם לא הייתה "עסק כלכלי נטו". החקלאות הישראלית, נשמת אפה של הציונות והמכשיר המרכזי בהשלטת ריבונותה של מדינת ישראל בשטחיה, היא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. מי שאינו מבין זאת "לא מבין כלום"... אני מאחל ומייחל כי תצליח להחדיר את התובנה המרכזית הזאת בביתך החדש. ועל אף כי "את הכסף סופרים במדרגות" ולמרות שמתוקף תפקידי כיו"ר מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה הייתי אמור לראות בצעד כזה סוג של "עריקה" אני מאחל לך מאיר הצלחה רבה בתחום הפוליטי ובבית החדש אליו הצטרפת. הצלחתך, הצלחתנו".


באנר משקארד 2

אורי אבנרי: אביר השלום, הלוחם בשחיתות, מנתץ המוסכמות ושוחט הפרות הקדושות

עודד ליפשיץ (ניר עוז), בטור מיוחד, על איש שקט-סוער, שהמשיך לכתוב ולהתבטא כמעט עד יומו האחרון השבוע, בגיל 94
אורי אבנרי

אורי אבנרי היה, ללא ספק, גדול עיתונאי ישראל. יש על כך הסכמה ציבורית מקיר אל קיר וכמעט אין מי שיחלוק עליה. זה הישג אדיר מפני שאבנרי, מאז הקמת "העולם הזה" בראשית שנות ה-50, היה נציג מובהק, ידוע ומוביל של שתי קבוצות מיעוט שהרוב במדינה מאד לא אהב, אבל היה להן משקל ערכי, מוסרי ופוליטי חשוב: השמאל הרדיקלי שלוחם למען השלום, והתקשורת העצמאית והבלתי תלויה שמבקרת את השלטון ונאבקת נגד שחיתות, אפליה וגזענות. הסיסמה שאבנרי טבע בעיתונו, "בלי מורא ובלי משוא פנים" נכונה היום יותר מאי פעם, מפני שאנו בעידן שלטון הימין הקיצוני המידרדר מדמוקרטיה לאוטוקראטיה לאומנית שגובלת בפאשיזם, עידן ההסתה הפרועה ורדיפת השמאל, סתימת הפיות, "פייק ניוז" הרס מערכת המשפט ולגיטימציה שלטונית לשחיתות. המאבקים הגדולים והאמיצים של אבנרי היו נגד "מנגנוני  החושך" כפי שכינה את ממשלות בן גוריון, המשטרה והשב"כ האימתני והפוליטי של איסר הראל בשנות ה-50 וה-60. היום אפשר רק להתגעגע לשלטון עתיר העשייה, הערכי והמרוסן יחסית של אותם ימים, למרות חסרונותיו המרובים.   

במישור האישי גם אבנרי לא היה מלאך נקי מפגמים: הוא ניהל מאבקים אישיים מרים ולא הקל על חייהם של רבים מעובדיו ושותפיו. זה לא פוגם בעשייתו הציבורית, העצומה והחשובה. לאבנרי היה עוד הישגי אדיר: הוא הצליח ליצור לעצמו, בצדק, תדמית ציבורית איתנה של יושרה, אמינות, וכן, גם פטריוטיות, לא מעט בגלל שירותו הצבאי במלחמת השחרור וספרו,"בשדות פלשת", על חוויותיו כלוחם. גם גדולי מתנגדיו הפוליטיים, שחלקו על עמדותיו ומעשיו, לא הצליחו, ומאוחר יותר הפסיקו לנסות, להטיל ספק בטוהר כוונותיו ומניעיו האישיים ולייחס לו בוגדנות אידיאולוגית מהזן השמאלני.


שבילים

תמונת השבוע - ערכים זה לזה

תמונת השבוע ילדי קבוצת מנגו

ילדי מנגו (כיתה ה') בקיבוץ מגל סיימו שנה משמעותית במערכת החינוך הבלתי פורמלית. שנה בה פעלו הילדים יחד המדריכים - נירית קשת-סוריאנו, חי גולדשטיין ואביב חיל, ההורים וכמובן מנהלת החינוך בקיבוץ שקד גלסמן, להנחיל את ערכי הכבוד, הקבלה, ההקשבה והאהבה אחד כלפי השנייה. עם סיום השנה החליטו הילדים להעניק ולהפיץ לקהילת הקיבוץ מעט מכך,  בימים הקרובים הם יחלקו את הסטיקרים לאוטו המצורפים בתמונה, מתנה קטנה מהם אל הקהילה.

ילדי מנגו, ההורים ומערכת החינוך במגל מאחלים לכולכם שנה טובה שתהיה מלווה באהבה, כבוד והקשבה.

כל הכבוד לכם!


באנר משקארד 2

ידיעות הקיבוץ על צעירים חסרי מנוח בתנועה הקיבוצית

כתב "ידיעות הקיבוץ", נחמן גלבוע, בראיון עם אבישי בן אהרון, רכז ההגשמה והמעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית - על מעורבות התנועה במתרחש בציבוריות הישראלית, הכנסת צעירים לפעילות ציבורית, ועל סבו - יצחק השר ומזכ"ל ההסתדרות לשעבר
ידיעות הקיבוץ על צעירים חסרי מנוח בתנועה הקיבוצית

לאבישי בן אהרון היה חזון: לבנות מחדש את הקשר ההכרחי בין התנועה הקיבוצית לצעירים בקיבוצים. כעת, אחרי שנה בתפקיד רכז מעורבות והגשמה, ששיאה בהקמת מכינה קדם צבאית חדשה ובתכניות לעידוד מנהיגות – הוא מרגיש שהשינוי כבר נותן אותותיו

כבר עם הצטרפותו בשנה שעברה למחלקת המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית, בחר אבישי בן אהרון לשנות את התואר המחייב שהוטל עליו ל"רכז הגשמה ומעורבות בחברה". השינוי, כך הוא אומר, אינו סמנטי בלבד. "שם התפקיד במסגרת אגף הצעירים היה רכז מעורבות בחברה", הוא מציין, "ואני ביקשתי להוסיף את ההגשמה. מעורבות בחברה נשמע לי לא מספיק מדויק. אנחנו לא רק מתערבים בחברה, אנחנו גם בונים חברה. אני הרבה יותר מזדהה עם המושג הגשמה, שמבטא את הצורך לברוא אורחות חיים ולהגשים אותן בפועל. כחלק מהתפקיד אני עוסק בתוכניות ייעודיות לצעירים, וכן בתהליכי אורך ורוחב בתנועה הקיבוצית".

הוא בן לשושלת מפוארת: סבו הוא יצחק בן אהרון ז"ל, חבר גבעת חיים מאוחד עד מותו, ממנהיגיה הבולטים של תנועת הפועלים, ח"כ, שר ומזכ"ל ההסתדרות, ואביו הוא יריב בן אהרון ז"ל, סופר וחוקר מוערך. אמו, אהובה כהן-בן אהרון, התחנכה בתנועת הנוער העובד בשכונת שפירא בדרום תל אביב והגיעה לראש הנקרה בגרעין נח"ל.

איך המשפחה השפיעה על תפיסת עולמך?

"המציאות הישראלית היא דבר שאנחנו חלק ממנו ומחויבים אליו בכל נימי נשמתנו, וזה עובר מדור לדור במשפחה שלנו. כל דור נתן לזה את הביטוי שלו. סבא שלי במנהיגות פוליטית-ארצית ומאוד אידיאולוגית; ואבא שלי בחיפוש ובמסע רוחני ורעיוני לביסוס ולהעמקת תפיסת העולם. אבא הניח אדנים שבתוכם אפשר לבנות חיים קיבוציים שיתופיים בישראל, שהם גם יהודיים וגם ציוניים אשר לא חיים בסתירה – אלא במתח מפרה. ואני, התעמקתי בתחום של החינוך הפוליטי, ההגשמה והתנועות חברתיות. זה גלגול של אותו רעיון, ודרכים שונות לבטא אותו. דור, דור ושאלותיו".


ביטוח חקלאי

מחזקים את מרחב החיים המשותף בגליל באירוע מיוחד

מרחב חיים משותף בגליל

יום ראשון, 26.8.2018, רחבת בית לוחמי הגטאות, בשעה 17:00

בתוכנית: פאנל דוברים, שיח סביב שולחנות עגולים ושירה בציבור.

בואו גם אתם להראות כי ניתן לקיים שכנות טובה תוך הדברות ורצון לחיים משותפים וטובים זה לצד זה וזה עם זה. 


קמפיין ההתפקדות

חוזר בועז מקלר: הארכת ההנחות בהקצאת קרקע עד 30.11.2018

לוגו מקלר

בעקבות דחיית הדיון בהצעת החלטת הממשלה בנושא שינויי אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, התקבלה החלטת ממשלה חדשה שמספרה 4115 וכותרתה "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון - הארכת תוקף ההטבות".

החלטה זו מאריכה את ההנחות הקיימות בהקצאת קרקע באזורי עדיפות לאומית עד 30.11.2018.

להלן נוסח ההחלטה 4115:

"קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון – הארכת תוקף ההטבות

מחליטים:

  •  לקבוע כי ההטבות שנקבעו במסגרת החלטת הממשלה מס' 1527 מיום 13.6.2016 (להלן: "החלטה 1527") ימשיכו לעמוד בעינן עד ליום 30.11.2018 או עד למועד תחילתה של החלטת ממשלה חדשה בנושא קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון, המוקדם מביניהם
  • מובהר כי תוקפן של ההטבות שנקבעו במסגרת ההחלטה 1527 לא ייפגע כתוצאה מסיום תוקף החלטת הממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013 או כתוצאה מתחילת תוקפה של החלטת הממשלה מס' 3738 מיום 15.4.2018.

ההחלטה התקבלה בהתאם לסעיף 19(ב) בתקנון לעבודת הממשלה".

לפרטים נוספים, אתר המשרד: www.mekler.co.il 

**המאמר הינו מטעם בועז מקלר ושות', ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית. 


באנר התפקדות - אם לא נתפקד נכחד

מפקד החקלאות יוצא לדרך!

מפקד החקלאות יוצא לדרך

במהלך שנת 2018 עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפקד חקלאות ארצי. 
מטרת המפקד היא לקבל תמונת מצב עדכנית על החקלאות ועל מבנה המשק החקלאי בישראל.

המפקד מקיף את כל המשקים החקלאיים, כולל הקיבוצים, המושבים, המשקים הפרטיים והחברות החקלאיות.

באפשרותכם להשיב לסקר באמצעות האינטרנט, הטלפון או בראיון פנים אל פנים.

המידע שלכם - הרווח של כולנו - הצטרפו גם אתם! 


באנר משקארד 2

שנת בר מצווה - מה לנו ולזה?

שנת בר מצווה בעמק הירדן
מנהלי החינוך והמדריכים מעמק הירדן שלקחו חלק בתוכנית

על פי המסורת היהודית, בר המצווה מצוין כבר מאות ואלפי שנים, ככתוב במשנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א: "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה..."

לאורך השנים חלו תמורות רבות, בעיקר בחברה החילונית והמסורתית, באופיו של הטקס ובמשמעותו עבור הנער/ה, בני המשפחה והקהילה. באופן כללי, חלה התרחקות ניכרת ממשמעותה המקורית של בר המצווה, כך גם בחברה הישראלית ובמערכות החינוך השונות.

"שנת בר/ת המצווה" מצוינת בדרך כלל בשני אופנים עיקריים: בבתי הספר על ידי ביצוע עבודת שורשים אישית ובמערכת החינוך החברתי, על ידי קיום "שנת בר מצווה". 
למחנכים, עולות שאלות רבות בהקשר זה. שאלות כמו:

  • מה מקומן של מצוות בעולם חילוני, ומה משמעות של טקס הכניסה בשער שאין מאחוריו דרך סלולה?
  • האם משימות הן תחליף למצוות? ואם כן – האם אנו רואים בבני ה-13 ובנות ה-12 כשירים לקחת על עצמם משימות?
  • שנת בר מצווה במסורת הקיבוצית הייתה ביטוי של קהילה עם תפיסת עולם אחידה ולעומתית בכל הנוגע לסוגיות של דת ומסורת. קהילות קיבוציות כיום הן שילוב של דורות שונים, תפיסות שונות, ואף תתי קהילות מובחנות. איך עוסקים בזהות יהודית?
  • איך מתמודדים עם שאלת ההתבגרות בעולם משתנה, שבו ילדים נחשפים לעולם בגיל צעיר יותר מבעבר, אך מושכים את התבגרותם לאורך שנים ארוכות יותר?
  • איך מדברים על זהות ושייכות בעולם גלובאלי, שערכיו הבולטים הם מוביליות חברתית ובחירה חופשית?

במרכז עידן לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית עמק הירדן, החליטו השנה להשקיע ולהעמיק את הידע שלהם בנושא שנת בר/ת המצווה ולקיים תכנית הכשרה למחנכים/ות. הם חברו אל אנשי התנועה הקיבוצית ויצרו את התכנית הייחודית "כזה ראה וחדש- שנת בר מצווה".

בתחילת הדרך גיבשו קבוצה אשר מורכבת ממנהלי/ות מערכות החינוך החברתי ומדריכי/ות שכבה ז' מתשעה יישובים בעמק. הם ביקשו להכיר את המסורות היהודיות ולהגיע, על ידי תהליך למידה ממושך, לעומקן של סוגיות רבות בשנה זו כגון: טקסי חיים וטקסי מעבר ביהדות (ולא רק), מצוות מול "משימות", אחריות, עצמאות, בגרות במעגלי השייכות המתרחבים, משפחה, קהילה ואזור, זהות ושייכות, מיניות ומגדר, מסורת ומסירה, חילוניות ודתיות.


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

1 + 0 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.