דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

ח"כ סתיו שפיר: מתעוררים ונלחמים על המדינה שלנו. הזמן הוא עכשיו. האחריות היא עלינו - ועליכם

סתיו שפיר
סתיו שפיר

שתפו את הטור שפרסמתי הבוקר ב”הארץ”, ולמי שאינו מנוי, קראו אותו כאן: 

דמוקרטיות לא הופכות לדיקטטורות ביום אחד: הן נופלות לאט. כמעט בלי לשים לב, כולם מסתגלים למצב: הפרלמנט, בתי המשפט, התקשורת, וכמובן האזרחים.  במהלך ההיסטוריה אין הרבה נקודות אל-חזור מובהקות, בהן היה ברור לכולן שהמשטר משתנה בין לילה.

החיים, כמעט מכל בחינה, ממשיכים בסדרם: עבודה, משפחה, טיול בחג. אולם, אם מטיבים להתבונן, מבחינים בשינוי. לפתיע, מרגישים שעדיף לא לחשוף את עמדתך הפוליטית בפומבי. בעלת העסק שמספקת שירותים למשרד ממשלתי דואגת מכך שידעו למי היא הצביעה. ובסדר האחרון האחיין הצעיר שלכם, שהיה אקטיביסט, מחליט לקראת חיפושי עבודה למחוק את כל הפוסטים הפוליטיים שלו מהפייסבוק. "לא נורא", הוא אומר, "ממילא כבר עברתי לתמונות של חתולים". לעובדה ששדרנים ברדיו הציבורי מכנים אתכם "בוגדים" ושבמילואים מקניטים אתכם כ"שמאלנים מניאקים", כבר התרגלתם.

בזמן שאתם מתחילים להרגיש את זה ביום יום, הקרב הפוליטי נגד הדמוקרטיה מאיץ. בטלוויזיה הוקטן זמן המסך לפוליטיקאים מהאופיזיציה. העמותות התורניות שחדרו לבתי הספר מלמדות את ילדי ישראל שיש רק דרך אחת להיות אזרחים נאמנים. ספרי הלימוד מתחילים להישמע כמו תעמולת בחירות של מפלגות הימין. בטקסי יום העצמאות מורידים נשים מהבמה. בוועדת הכספים דורשת הממשלה לתגמל כספית ערים שהצביעו לליכוד. באותו זמן, תנועות נוער "פוליטיות" - כלומר, כאלה שלא מזוהות עם השלטון - נחנקות תקציבית.

גם טורקיה לא הפכה למה שהיא ביום; כשארדואן נבחר מחדש הוא העביר שיטת ממשל שהפחיתה מסמכויות הפרלמנט. הוא עשה זאת "בשם העם", אפילו במשאל עם (ברוב דחוק). מאז הגביל את האפשרות להיכנס לוויקיפדיה ולרשתות החברתיות, והמשיך את השתלטותו על התקשורת, עד שה"דמוקרטיה" הטורקית הפכה לשלטון של איש אחד. תהליכים דומים אנחנו רואים במדינות אחרות, כמו הונגריה. אחרי הבחירות האחרונות כבר אפשר להודות: אנחנו שם.

מעתה קראו לממשלת נתניהו "משטר".

משטר נתניהו משץמש בכספי בתי החולים הקורסים כדי לשחד פוליטיקאים לשלם ערבות על שחרורו הזמני מהכלא - ועל שחרורו הנצחי מהחוק. המשטר מרמה בבחירות בשיטתיות באמצעות שימוש בכלי תעמולה שהיו אסורים על כל מועמד אחר. מידע מועלם מהאזרחים כדי למנוע ביקורת. לא סתם הדרישה לסגור את ועדת השקיפות שעמדתי בראשה, הגיעה ישירות מנתניהו. בניגוד למנהיג שהיה גאה במעשיו ורוצה לפרסמם, משטא נתניהו שונא שקיפות. הוא מעדיף שרק חלקיק מהחלטותיו ידווחו, ורק באמצעות תקשורת שסרה למרותו. ככל דיקטטור לפניו, המשטר מדבר בשם 'רצון העם' - פחות ממחצית המצביעים בחרו בו - רק כדי לגנוב מהעם בכללותו את החופש שלו.
עתה הגענו לשלב חדש: המשטר רוצה להעביר חבילת חוקים שתציב את הממשלה מעל החוק והאזרחים. מדובר על קו פרשת המים.

את העובדה שנתניהו רוצה לרסק את שלטון החוק כדי להתחמק מעונש - אנחנו יודעים. אבל שליט אחד לא יכול להחריב את הדמוקרטיה לבד, יש לו תמיד משת"פים: פוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה שמקבלים ממנו שוחד בעבור לגיטימציה, אנשי תקשורת מתקרנפים, פקידים מפוחדים שסותמים את הפה, ארגונים, עסקים פרטיים ועוד. המניפולציה ידועה: גם במקרה של חבילת החקיקה הנוכחית, נתניהו ישיג פשרה שמטרתה להראות כאילו מקשיבים לציבור, אך היא תהיה תפורה מראש. כל תכליתה להרגיל אותנו למצב החדש כדי להפוך את המהפכה הבאה לפשוטה יותר.

את נתניהו לא נשנה - אך מול המשת"ים לחיסול הדמוקרטיה, שנותנים לו את הכוח, חייבים להתמודד - בכנסת ומחוצה לה. הגיע הזמן לשינוי אסטרטגיה. 

בכנסת הקודמת היו שזלזלו ב"תהליכים" העוברים על הדמוקרטיה, ואמרו שיש בישראל כללי משחק ושנתניהו לא יעז לפגוע במוסדות השלטון. אז אמרו. עכשיו ההוכחות לפנינו - לא רק שהכללים הופרו, נתניהו העלה את לוח המשחק באש. אל מול משטר כזה, התגובה צריכה להיות התנגדות עיקשת בכל שדרות החברה הישראלית - מהכנסת ועד לרחובות. 
קחו לדוגמה את הביטוי "אופוזיציה אחראית". בכנסת האחרונה הרבו להשתמש בו כאשר האופוזיציה הגיעה להסכמות עם הקואליציה על שעות הצבעה, קיזוזים וכספים. זה היה אידיוטי להשתמש בביטוי אז, כשנאבקנו בחוקים אנטי-דמוקרטיים כמו חוקי הלאום וההסדרה, ולאור האנמיה הקואליציונית מול השחיתות. אך היום בחירה באסטרטגיה שכזו תהיה חוסר אחריות בקנה מידה היסטורי. אין שום דבר אחראי בלשתף פעולה עם ממשלה שפוגעת בנשמת אפה של המדינה, בדמוקרטיה. אנחנו כאופוזיציה לא יכולים להרשות לעצמנו לסגור דילים כדי להגיע להישגים פרלמטריים אישיים, כשעל הכף מוטל עתידה של מדינת ישראל. 
הגיע הזמן שנתחיל למלא את תפקידנו ההיסטורי. אם ניכשל, שנים מהיום נכדינו פשוט יסתכלו בעצב על המדינה שנעלמה, ויאשימו אותנו, בצדק. אני מתחייבת לתת את כל כולי עבור המאבק הזה, ללא מורא. אבל האחריות היא גם עליכם. אנחנו מוכרחים לצאת נחרצות נגד המשת"פים שנותנים למשטר נתניהו לגיטימציה. נגד כל מי שייקח תיק בממשלה. נגד מי שיצביע לפי המשמעת הקואליציונית. ראיתם לקקנים בתקשורת שמפחדים להעביר ביקורת על הממשלה וזמינים שקרים בשידור? דווחו למערכת שלהם והביעו מחאה. צפיתם בשר מתראיין ללא ביטוי אופוזיציה? תבעו את זכויותיכם. עמותות הימין המשיחי חדרו לבית הספר של ילדיכם? תאגדו הורים ותעיפו אותן. זיהיתם מתקפה אלימה בפייסבוק? דווחו, הגיבו נגד, שתפו חברים וחזקו אחד את השני. צאו להפגנות, התפקדו למפלגות, תמכו בארגונים. אנחנו חיים בתקופה פוליטית. דיקטטורים מנצחים כאשר הפוליטיקה מתה. חובתנו לחזור להיות אזרחים מעורבים ולנער את המחנה שלנו, המחנה הדמוקרטי, מבחוץ ומבפנים.

עלינו האחריות לבנות את הדמוקרטיה הישראלית מחדש.

 

 

 

 

זה הזמן להילחם. זה הזמן לאופוזיציה מאוחדת שלא משחקת משחקים ולא משתפת פעולה עם הקואליציה. לא עוזרים להם בהצבעות, לא מתקזזים איתם ולא נותנים לאיש שמשתף פעולה עם המשטר - לגיטימציה. אם הם שוברים את כללי המשחק הדמוקרטיים - לא ייתכן שאנחנו נאפשר להם להמשיך בשקט. אין שיתופי פעולה עם מי שפוגעים בחופש של אזרחי ישראל. רוצים להיות חלק מהמאבק? הצטרפו כאן. נעדכן אתכם על המפגש הקרוב שנערוך לתכנון הצעדים הבאים. ועל ההפגות, השביתות, והפעולות הצפויות.
 

 

 

וכדי לשנות ולהוביל אופוזיצה - זה הזמן להיות פוליטיים. תתפקדו! אין יותר תירוצים. בואו נבנה את המחנה הדמוקרטי מחדש.

עו"ד אלונה וינוגרד, אחת מאבירות השקיפות והמאבק בשחיתות, כתבה מאמר חריף ביותר על הסיבות לנסיון חיסולה של ועדת השקיפות שעמדתי בראשנה לאורך הקדנציה הקודמת, וחייבת לחזור לפעול:

"הדיו עוד מרטיב את הדף שעליו מנסחים את ההסכמים הקואליציוניים, אבל כבר יצאה ידיעה שלפיה ועדת השקיפות בראשותה של סתיו שפיר תבוטל ותחדל מפעילות בכנסת הבאה. הדחיפות שבה הוחלט דווקא על ביטולה של הוועדה הזו תמוהה. ועדות הכנסת לא פועלות כרגע - מדוע הפעולה הראשונה של נציגי הסיעות לקראת חזרת הכנסת היא הפסקת פעילותה של הוועדה שעסקה בנגישות ושקיפות מידע ממשלתי לציבור?
סגירת הוועדה אומרת דבר אחד: שקיפות היא כאב ראש עבור הממשלה. השלטון מבקש להסתיר מהציבור מידע, ואינו מוכן למסור דין וחשבון לציבור. התנהלות זו אמורה להטריד כל אחת ואחד מאיתנו, תהיה נטייתו הפוליטית אשר תהיה."

ממה הממשלה כל כך פוחדת?

קראו את המאמר המצוין שכתבה אלונה, שמנהלת היום את המרכז לערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, והייתה יו"ר התנועה לחופש המידע.

עדיין אפשר לעצור את סגירת הוועדה, אבל זה לא יקרה בשקט. כתבו לכל חבר כנסת שהצבעם לו וגם ליו"ר הכנסת הנבחר, יולי אדלשטיין, הצטרפו לקבוצות המחאה שלנו בפייסבוק והשתתפו במאבק.

בלי שקיפות, אין דמוקרטיה.

 

 

השבוע היה לי הכבוד לברך את חבר הכנסת הנכנס מיכאל ביטון, שהוא גם מנהיג ענק - וגם חבר אמיתי.

המילה הראשונה שמיכאל אמר לי כשבאתי לבקר אותו בירוחם, בזמן המחאה, ללמוד ממנו ולהתייעץ איתו על המשך הדרך, היתה "פוליטיקה. כל איש שטח ופעיל חברתי חייב להתגייס למקום שבו מתקבלות החלטות" והיום, ברגעים האלה, האמירה הזו חשובה אפילו יותר מאשר אז. מנהיג אמיתי לא בוחר בדרך הקלה. מנהיג אמיתי לא נגרר אחרי הסקרים, אלא מחפש איך לשכנע את הציבור ולחבר אותו לחזון מחדש. איך לגייס אותו ואיך ליצור בתוכו את האומץ וההשראה, את היכולת להמשיך קדימה ולהאמין גם כשקשה.

מיכאל הוא בדיוק אדם כזה, בדיוק מנהיג כזה, ואני מרגישה הרבה יותר בטוחה כאן, לפני הקדנציה הקרובה והמתאגרת שהולכת להיות לנו, בידיעה שמיכאל יהיה כאן.

 

 

 


שלכם,
סתיו

 

הוספת תגובה חדשה