דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

טור מיוחד בעקבות המצב בעוטף - התמודדות במצבי חירום לצוותים החינוכיים

חוסר הודאות והדאגה מהלא נודע נוכחים ומטרידים את כולנו: האם אנחנו לקראת מערכה נוספת או משהו נקודתי שיחלוף בימים הקרובים, האם המערכות הקהילתיות מוכנות והאם מערכת החינוך ערוכה, הצוותים מכירים את תפקידם לעת שתידרש? האם ההיערכות הוא לזמן קצר או לכמה זמן? בדף העמדה של "שבילים", המצורף כאן, ניתן לקבל מספר כללי בסיס להתמודדות במצבים כאלו, כאשר הכלל העיקרי הוא להיות קשובים לילדים, לבני הנוער, להורים ולצוותי החינוך ולפעול על פי הצורך והדרישה שעולים מהשטח.
צוות "שבילים" מציע את עזרתו בכל עת ולמה שידרש, נקווה לימים שלווים וטובים.
אוורור רגשות

עקרונות מנחים בעת משבר וחירום

מאת: סמדר שם-טוב, יועצת ב"שבילים"

לפעילויות אוורור רגשות והתמודדות במצבי חירום

אירועי משבר וחירום הם חלק מחיינו, המתרחשים בדמות אירועים ביטחוניים כפיגועים ומלחמות ואירועים אחרים מהחיים כגון אירוע אובדני, הריון לא מתוכנן בקרב הנערות המתבגרות, מוות של סבא/תא או הורה.
במקומות אלו, אנחנו כמבוגרים, חווים תחושות של תקווה לצד חוסר ודאות וחשש. גם ילדים ונערים חווים תחושות דומות. כמעט בלתי אפשרי "לעטוף" אותם ולמנוע אינפורמציה כלשהי על המתרחש מסביב. ולכן חשוב לזכור, כי לנו, כצוות חינוכי משמעותי, יש תפקיד מרכזי, במקומות הללו, אנו מהווים מקור לביטחון.
מחקרים מראים קורלציה בין נוכחות והתנהגות המבוגרים בזמני משבר, לבין תגובות הילדים.

מדוע חשוב לעסוק בנושא זה?

תגובות של ילדים למצבי לחץ מתמשכים- הן פונקציה של כמה משתנים.
ככל שהילד רך יותר, כך התפיסה, החשיבה והבנת המציאות הן יותר בדרכים לא מילוליות. ילדים ובני נוער חווים ומגיבים לחרדות המבוגרים - לא רק למה שנאמר.
כמו כן, הם חשופים לפחדים דמיוניים שומעים שיחות ועוד, וכך משלימים פערים בדמיון.
אצל ילדים צעירים החשיבה על "מה שיהיה", מוגבלת למה שהם מכירים, או לחילופין, לעולם הדמיוני. הם נוטים לחשיבה קונקרטית, אגוצנטרית, נוקשה ולעיתים לחשיבה מאגית או חשיבה דיכוטומית (טוב או רע)
הכוללת סכנה להקצנה לכיוון של קטסטרופות.
ככל שהילד מתבגר, מנגנוני ההגנה שלו יותר מתוחכמים: הכחשה, ציניות, רציונליזציה...יש גם בושה (מה פתאום שאפחד...).
לשים לב:
למרות שלעיתים נדמה שכלום לא עובר עליהם, זה בכלל לא מעסיק אותם, הדברים לא כך הם, ולכן אנו צריכים ללמוד להבחין ובעקבות כך לטפל או להפנות לטיפול. 

מהן המטרות האופרטיביות (איך עושים את זה?)

טיפול באקטואליה

  1. חשוב לזכור שהילדים תופסים את המציאות דרך תגובות המבוגרים שמסביבם לכן, למרות הקושי, כמבוגרים, עלינו לנסות ולווסת את תגובתנו ככל שניתן.
  2.  למבוגר תפקיד משמעותי בתווך בין המציאות האובייקטיבית, לבין תמונת המציאות שמתהווה אצל הילד.
  3. חשוב לווסת את החשיפה לטלוויזיה ולעיתונות, עלינו לתת מידע מסונן ומעובד של האירועים. לספר בהתאם לרמתו של הילד וגילו.  חשוב לדבר על כך, כדי שהילד לא יצטרך להשלים פערים בדמיון. זה יעזור לילד לשאול שאלות, לקבל תיווך עניני ומותאם של המציאות לגילו.
  4.  חשוב לא לנדב מידע מיותר, כגון: לא לתלות תמונות מפחידות של האירועים.
  5. שיחה בנושא אקטואליה תתחיל תמיד במה שהילדים מביאים, שאלות כמו: "מה ידוע לך על..." , "מה קרה" , איפה? בהמשך ניתן להתבונן במפה, לראות את האתרים, לעשות הקשרים אחרים למקום, לאירוע.
  6. כאשר משוחחים על האירוע, חשוב לדבר על איך אנשים התארגנו, איך מחלצים, למי קוראים. חשוב להראות שהמבוגרים יודעים מה לעשות. לחזק בסיפור את התושייה.
  7. יש להפריד בין מידע בדוק לבין השערות, מחשבות ורגשות.
  8. אמנם השיח בנושא והמידע מעוררים חרדה ומתח, אך זה ממילא מעסיק את הילדים ואם נעשה זאת בהתאמה, ונצא ממה שהילדים מביאים, זה יעזור לילדים לעבד ולארגן את המידע.

תקציר דגשים ועמדת "שבילים"
הקשר האישי, הקרוב והבלתי אמצעי של המדריך עם חניכיו, כמו גם הקשרים של החניכים בינם לבין עצמם, הם ממאפייני מערכת החינוך החברתית. קרבה זו מאפשרת למדריך להיות מבוגר משמעותי במקומות של משבר. יש לזכור כי בשל אופייה הייחודי של המערכת, הבנוי על יחסי הקרבה בין האנשים, ישנה אפשרות שדווקא במסגרתה יעלו ויצופו רגשות ותחושות לאחר אירועי משבר. 
ב"שבילים" מאמינים כי צוות מקצועי חייב להיות נוכח ומשמעותי באירועי משבר, ואם הוא מרגיש כי לא מצויים בידיו די כלים לטיפול בנושא, עליו לקבל סיוע מאנשי מקצוע. למדריך יש יכולת להגיע לילדים ברמה האישית ולתת מענה באמצעות הקבוצה.

עקרונות בסיסיים בהתערבות המדריך בשיח עם החניכים:

  • יצירת אווירה מרגיעה להקשבה לכולם ולשונות שבקבוצה.
  • נרמול של קשת התגובות (הדעות והתגובות הן נורמאליות במצב כזה. חשוב לתת לגיטימציה לתגובות שונות ואף להדגיש את הנורמאליות והאופי הזמני של התופעה).
  • אמפתיה והכלה: אין רגש נכון או לא נכון, יש דרכי התמודדות שונות מול הקושי ואנשים שונים מגיבים באופן שונה כפי שעוזרים להם דברים שונים להתמודד עם המצב.
  • הרחבת הפירושים ומתן תקווה: מבלי לשפוט את דעתם של הילדים אפשר תמיד לזהות את מקורות הכוח שבאו לידי ביטוי ולחזק את הילדים בהתמודדותם. יש להדגיש את התקווה שבכל מצב.
  • הכוונת הילדים לעשייה משמעותית ולתפקידם החשוב (לדוגמה: כבן במשפחה, כחבר בקבוצה וכחלק מהקהילה)

כדאי להימנע מ...

  • שיפוטיות כלשהי לגבי כל תגובה ולחילופין לאזן אמירות קיצוניות על ידי הרחבת הפירושים וראיית החיובי בכל מצב.
  • עודף אוורור רגשות שמעמיס רגשית על הילדים ללא תיווך וללא מעבר למקורות הכוח.
  • ריכוז יתר בשלילי והתעלמות מהחיובי, שגם קיים במצב משברי.

ערך ארגוני

  1. מבוגרים משמעותיים פוגשים ילדים בנקודות משמעותיות ואירועים משמעותיים. לכן יש חשיבות גדולה למדריכים כמתווכי מציאות, שאיננה תמיד כה פשוטה.
  2. על המנהל/ת להכיל את הצוותים ולתת מקום לביטוי ואוורור הרגשות, הפחדים, החששות ועוד..
  3. במידה והצוות מביע קושי בתהליך שאמור להתקיים מול הילדים/ נוער, יש ללוותם באופן רציף, לשקול להביא גורם מקצועי.
  4. לזהות את הילדים והנוער אשר ידועים כילדי ונוער בסיכון , לתת מענה ולהתייעץ עם גורמי מקצוע לגביהם.
  5. לערוך מיפוי של כל הילדים הקשורים לאירוע, על המסגרות בהם הם מתחנכים (גם חוגים לדוגמא) ולנסות להפעיל רשת תמיכה רחבה אשר רואה את הפרט ואת הקבוצה, את ההורה והקהילה.

אתגרים/קשיים והזדמנויות

  1. שמירה על קשר בין המערכת המשפחתית למערכת החינוכית- דיווח הדדי על קשיים המתעוררים עשוי להבטיח תאום מרבי לגבי דרכי התמודדות והסיוע.
  2. תמיכה הדדית- חשוב שהצוות החינוכי וההורים עצמם יתמכו אחד בשני. תמיכת הרשת החברתית תורמת לחוסנם הנפשי של הפרט, המשפחה והקהילה.
  3. לא להיות שיפוטיים- לילדים שונים, סגנונות שונים.
  4. חשיבות שמירה על השגרה.
  5. זיהוי הילדים בסיכון- לשים לב לשינויים בהתנהגות.
  6. מרחב בטוח לביטוי- לאפשר פעילות הפגתית (יצירה, משחקי דמיון, יוגה, מוסיקה, ספורט).
  7. פעילות שנותנת חווית שליטה- פונקציונאלית, הכנת חבילות, עזרה.
  8. לבנות תכנית מותאמת.
  9. כתיבת מכתבים להורים.

 

לפעילויות אוורור רגשות והתמודדות במצבי חירום

מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או צורך העולה מהשטח, צוות "שבילים" 
דבי ברא"ס 
אפרת קרינסקי
אורי פלד-נקש
רינה לבנון

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

17 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content