מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – באפיקים, במרכז לחדשנות במכללת כנרת ובבית גבריאל

בבוקר יום שני האחרון ערך מטה התנועה ביקור בעמק הירדן. הסיור החל בקיבוץ אפיקים, שנוסד בשנת 1924 ועלה לנקודת הקבע בשנת 1932. אפיקים נקרא כך משום שהוא נמצא בתווך שבין אפיקי הירמוך והירדן. הקיבוץ נועד להיות קיבוץ היעד של העולים מרוסיה ומלטביה, ונקרא בראשיתו "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר".
הביקור החל בשכונה קטנה וחדשה של בתים דו קומתיים בתוך הקיבוץ, עם דירה בכל קומה ("בניה רוויה"), שנבנו במקום בתים ישנים שעמדו במקום. הסבר על קבוצת החברים החדשים שהתארגנה לבניה הייחודית נשמע מפיו של ניר מרום, נציג אחת המשפחות מאותה קבוצה. לאחר מכן התכנס מטה התנועה, יחד עם ממלאי תפקידים מהקיבוץ, במועדון החברים. עידן הלמן, בת וחברת הקיבוץ ויו"ר ועד ההנהלה, הסבירה לנוכחים על הקיבוץ ואתגריו וביניהם שיוך דירות בחלופת האגודה, צמיחה דמוגרפית ותהליך הסכמות על מבנה תקציב הקהילה הקיבוצית. אמיר כהן, מנק"ל (מנהל קהילה, מיפעת) אפיקים השלים את הדברים והדגיש בדבריו את ההתמודדות עם האתגר שבניהול קיבוץ עם קרוב ל-500 חברים והצורך בהתאמות הנדרשות בתקציב הקהילה. רונן קול, המנהל העסקי, שאף הוא בן וחבר אפיקים, הסביר על הקיבוץ ועסקיו, שהעיקריים שבהם הינם מפעל אפימילק לייצור מערכות חליבה, מפעל לייצור רכב חשמלי (קלנועית), רפת, חקלאות גד"ש ומטעים וענף השכרות מגוון. אחרונה להסביר הייתה רו"ח יעל שוורצמן, מנהלת הכספים של אפיקים (וחברה חדשה בקיבוץ אושה), שהציגה נתונים מהדו"חות הכספיים של הקיבוץ. גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, הציג לנוכחים, יחד עם מנהלי האגפים בתנועה, את פעילות התנועה הקיבוצית למען חברי הקיבוצים ולמען החברה הישראלית כולה. 

ניר מאיר סיכם את הדברים וציין כי התמודדות של מנהלי אפיקים עם האתגרים העומדים בפניהם מרשימה. הוא הוסיף כי בשנות ההיחלצות מהמשבר הכלכלי בקיבוצים נדרשו העסקים לשלם את החובות, וכי עם סיום הסדר החובות נדרש להגדיר מחדש את מערכת היחסים בין חברי הקיבוץ והעסקים שבבעלותם המשותפת.

מאפיקים פנו חברי מטה התנועה אל המרכז לחדשנות שהוקם במכללת כנרת. מרכז החדשנות הוא יוזמה של מספר גופים באיזור עמק הירדן, ובראשם המכללה האקדמית כנרת והארגון הכלכלי האזורי 'משקי עמק הירדן', שהתאגדו על מנת לחבר בין האקדמיה לתעשייה ולחקלאות. מרכז החדשנות מתמחה בתחומי הצומח, השדה והקרקע והוא תוצאה של תחזיות כלכליות שנעשו ב'משקי'. כיוון שמתחזיות אלה עלה כי עתידו של תחום החקלאות, הענף המרכזי של 'משקי', מאויים בשל השינויים הצפויים במחירי המים והערמת קשיים בירוקרטיים על המגדלים, הוחלט כי החקלאות באזור צריכה להמציא את עצמה מחדש באמצעות פתרונות חדשניים מתחום ההיי-טק. כך נולד הרעיון להקים בעמק הירדן מרכז חדשנות ויזמות לתחום האגרו־טק. את ההסבר על מרכז כנרת לחדשנות נתן אלעד שמיר מיפעת, מנכ"ל המקום. שמיר ציין כי כבר עתה מאכלס חלל העבודה המשותף והמרשים של מרכז החדשנות 19 סטרט-אפים וחברות מתחום האגרו־טק. הוסיף על דבריו של שמיר מנש שלום, מנכ"ל משקי עמק הירדן, שסיפר לנוכחים על מבנה הארגון בראשו הוא עומד וציין כי בעצם ימים אלה מוקם בסמוך פארק האגרו־טק. הפארק ישתרע על כ־17 אלף מ"ר, ויכלול חללי תעשייה ומדע, מעבדות למחקר ופיתוח וציוד טכנולוגי משוכלל שייתן מענה לחברות שיתבססו בו. השלים את הדברים על הכלכלה השיתופית באזור גור שחר, סמנכ"ל הכספים של משקי עמק הירדן, שסיפר לנוכחים על מודל ייחוס ההון הייחודי של הארגון הכלכלי האזורי. במסגרת מודל זה, שהוא תוצאה של עבודה אסטרטגית בה שותפו מנהלי העסקים בקיבוצים, החברים במשקי עמק הירדן, בוחר כל קיבוץ, פעמיים בשנה, האם למשוך את הרווחים המגיעים לו מהארגון או להשאירם ב'משקי' ולהינות מריבית משופרת. 

הביקור של מטה התנועה הקיבוצית בעמק הירדן נחתם במפגש במרכז התרבות 'בית גבריאל' שלחופה של הכנרת. את הביקור במקום הוביל וולולה (זאב שור), לשעבר ראש המועצה האזורית עמק הירדן ומזכ"ל התנועה הקיבוצית,  וכיום, בין השאר, גם נשיא בית גבריאל. בלשונו הקולחת סיפר וולוולה על הקשר המיוחד שנרקם בינו לבין גיטה שרובר התורמת עתירת הממון. 'בית גבריאל' נבנה בתרומתה של הגברת שרובר לזכר בנה גבי שנפטר ממחלה קשה. חברי מטה התנועה הוזמנו על ידי וולולה לחדר השלום במבנה, בו נחתם מסמך אישור הסכם השלום עם ממלכת ירדן בנוכחותם של ראש הממשלה יצחק רבין והמלך חוסיין. לאחר מכן סיירו המשתתפים במקום המרשים באיכות בנייתו ושלל פעילויותיו. היה זה סיום נאות ליום עמוס ורב עניין.