דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"שותפות ורק שותפות ביחד תעשה את ההבדל"

ניצן שדה, מדריכה פדגוגית ברשת הגן הקיבוצי מסכמת את יום העיון המיוחד בו השתתפו בו גננים וגננות, מנהלים ומנהלות, אשר הגיעו ממועצות אזוריות ולמעלה משבעים קיבוצים מקצות הארץ ומרכזה
כנס הורות

'המרכז להורות משמעותית' הינו פנינה מרשימה וייחודית בארץ, בתוך עיר נמל קולטת עלייה. 'רשת הגן הקיבוצי' גאה להוביל ולעודד חיבור לחברה הישראלית כולה, גם דרך הרגליים. ערכים לסובלנות, שותפות ודיאלוג נזרעים בראשית החיים. 'הגן הקיבוצי' מאמין כי מקצועיות ואיכות מעמיקים מתוך למידה ממגוון מקורות. חשיפה למקומות שונים מרחיבה את הידע, את אפשרויות הבחירה וגמישות המחשבה ומחדדת התבוננות פנימה. הכרת הסובב אותנו, אליו אנו שייכים, מהותית ביחסי גומלין בהם השפעה הדדית. זוהי נקודת מוצא המביאה להתפתחות טבעית ועוצמה. ראציונל זה הוביל לבחירת מיקום הכנס ולבחירת המרצים אשר ייצגו אוניברסיטאות שונות, ועוסקות במחקר מתקדם בתחום ההורות בארץ ובעולם. מרגש שיותר ויותר מערכות גיל רך בחינוך הקיבוצי מצטרפות ואומרות 'כן' לקדמה ולחדשנות. אינן חשות איום או פחד מהיחד הישראלי וממגע עם כל חלקי הארץ שלנו. מבינות כי חיבורים ישמרו את הטוב והייחודי, הקיים בחינוך הקיבוצי כבר מאה שנים, רק באמצעות שינוי של מה שמבקש להתחדש. פתוחות לקבל וללמוד. נכונות לתת, ללמד ולהשפיע.

גילית אבטליון מנהלת את המרכז ושמה לו יעד לתמוך, ללוות ולהעצים הורים, ולא לבוא ממקום מלמד או מוכיח. מטרה זו מחזקת תפיסה של שותפות הדדית, מעצימה, דיאלוגית אותה מובילה 'רשת הגן הקיבוצי'. המרכז שואף להוות מודל לשיח מכבד, בגובה העיניים, עם כל השותפים בעשייה החינוכית וההורים נכללים בהם. מתרחש מעבר מגישה בה על פי מחנכים יישק דבר, לתהליך המאזן בין קולות השותפים: ילדים, הורים ומחנכים, בו כולם מובילים ובעלי דעה וידע. כל שותף מביא את הידע שלו וביחד מרכיבים שלם. מחנכות מיישמות ידע טיפולי- חינוכי עדכני, הורים מביאים ידע על ילדם וצרכיו בהקשר אקולוגי - משפחתי וקהילתי שבו דינאמיות רבה, וילד מהווה סמן עיקרי ומצפן לו אנו מבקשים להקשיב. הוא מומחה בידיעה עמוקה של הקצב הפרטי שלו. הוא מכתיב את האיכות לה הוא זקוק. הוא מדבר בבירור מהרגע שיוצא לאוויר העולם, ומקצועיות המבוגרים המלווים אותו משתנה, מתפתחת ונמדדת מתוך יכולתם להתבונן, להקשיב ולהענות באופן המותאם לו ביותר, גם כאשר הוא חי בתוך קבוצה. דרך זו מתכתבת עם מודל קואופרטיבי (כלכלי, חברתי, תרבותי) שמאמצת התנועה הקיבוצית. במרכז להורות מתקיימות הכשרות להורים ולאנשי מקצוע, כנסים והרצאות, ייעוץ, טיפול, קשר עם מוסדות חינוך. יש במרכז מטפלים, יועצים ומרצים רב תרבותיים, אשר מבקשים לתת מענה למגוון באוכלוסיית אשדוד.

ד"ר גבי אסם ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, פתחה את היום עם מסר שהיה כנר לאורך יום העיון: "שותפות ורק שותפות – לפעול ביחד ולעבוד ביחד".

אהוד עוזיאל יועץ מדיניות בגיל הרך, מנהל צוות חדשנות עירונית בירושלים ועוזרו האישי של ח"כ לשעבר פרופ' טרכטנברג, הביא ידע מרתק בנוגע למגמות ואתגרים במדיניות ציבורית בגיל הרך. עוזיאל הציג נתונים של כדאיות השקעה כלכלית בחינוך לגיל הרך, וכי למרות נתונים אלה רק ב- 26 מועצות מתוך מעל 200 (!!) קיים אגף חינוך לגיל הרך מגיל לידה, ולא מגיל 3 כנהוג במערכת הציבורית. זה נתון הזועק לשינוי!! הורים לילדים מגיל לידה ועד בי"ס מתמרנים בין 7 מערכות בממוצע, המתפקדות בנפרד ובמנותק זו מזו: טיפת חלב, קופ"ח, פעוטון/ מעון / גן פרטי, גן חובה, צהרון, חוג. מסגרות אלו פועלות ללא Case Manager המחבר ומתכלל ביניהם, כאשר כולם שואפים להיענות לצרכיהם של אותם- ילדה, הורה, משפחה. מסגרות אלו שייכות למשרדי הבריאות, הרווחה והמשפטים הפועלים במנותק גם הם, ולהפרדה זו משמעות עצומה על איכות המענה שמקבלים הורים וילדיהם. למערכת מוניציפאלית כמעט ואין קשר למסגרות ולמשרדים. מגיל 3 מצטרף לתמונה משרד החינוך ללא ידע קודם וקשר למשרד הבריאות או הרווחה או המשפטים, בהם טופלו הילד ומשפחתו עד לשלב זה. אין גוף אחד אשר נותן מענה למכלול הצרכים של כל ילדה וילד. הנתק הזה מסרבל וגורע מאיכות הטיפול, החינוך, השירות. מכשיל או מצמצם פוטנציאל של ילדה ומשפחתה להתקדם ולחיות ב Well being. בנוסף לאלה, במערכות החינוך קיימים שני משברים חריפים, בכוח אדם ובמסגרות איכותיות, המשקפים חידלון של עשרות שנים. עולה צורך אסטרטגי דחוף שיביא להבנת גופים כלכליים את הקריטיות של גיל זה והשפעתו על החברה כולה.

מחקרים רבים שנעשו בעשורים האחרונים בעולם ובישראל מראים כי בגיל הרך השפעות מכריעות על התפתחות המוח, האדם ותפקודו לאורך חייו, וכי מיומנויות קריטיות מתפתחות בגיל זה. עוד עולה כי איכות אינטראקציות, איתור מוקדם ומתן טיפול מותאם קריטיים בשלב הזה ואפקטיביים יותר מאשר בכל גיל אחר. ממצאים אלה מייצרים הבנה הולכת וגדלה שהורים חייבים להיות חלק מהותי בחינוך ולא יכולים להשאר בשער – הפיזי והמנטאלי. ישראל מדינה מפותחת עם אחוז הילודה מהגבוהים בעולם. מודעות לנושא גדלה מאז מחאת 2011 מביאה ליותר מעורבות במועצות, בערים ובמשרד הרווחה, ועדיין ישנה דחיפות לבניית מדיניות רב שנתית בגיל הרך, אשר תתן מענה במבט רוחבי על כלל הסוגיות הנדרשות.

הזדמנות למפנה נראית בהקמת המועצה לגיל הרך, אשר קובעת מדיניות הכוללת את המשרדים המעורבים. כמו כן, בערים דוגמת אשדוד, מתחיל לתפוס תאוצה תכלול בין המערכות הנוגעות לגיל הרך, הקיים באופן טבעי במבנה הקיבוצי. המרחב הקיבוצי והכפרי יכול להוות גורם משמעותי בהובלת השינוי, כיוון שנצברו בו ידע ויוזמות רבות. ישנה חשיבות גבוהה למעורבות קיבוצים, ובהם מנהלי קהילה, מנהלי חינוך, מחנכות והורים, ולהעברת ידע על ידם דרך ראשי מועצות ועד למשרדים השונים, הנמצאים היום בנקודה בה הם מבינים את הצורך המהותי ומחפשים את האיך.

ד"ר תמר אלמוג מאוניברסיטת חיפה שיתפה במחקרה על הורי דור ה – Y, שנולדו בין 1980-95, וכוללים גם את שכבת התפר של ילידי שנות השבעים (דור ה- XY). ניתנה התייחסות גם למחנכות השייכות לדור זה, ועל המפגש בינן לבין ההורים, ובינן לבין הנהלת החינוך והקהילה. בהרצאה סוחפת ומלאה הומור שרטטה ד"ר אלמוג דיוקן של הדור הדיגיטלי והגלובלי ביותר בתולדות החברה הישראלית. מאפיינים כמו שיתוף וביטוי בכל תחום, תודעת לקוח וסקרנות עצומה מהווים השפעה רבה על יחסי הורים עם ילדיהם, עם משפחתם וכמובן עם מערכת החינוך. אלמוג הציגה את הסמארטפון כ'גונב' את ההורים ומהווה סכנה להורות, דיברה על רגשות אשם הוריים הנובעים מצמא להספיק הכל ולהיות בכל מקום. אלמוג נגעה במשיכת הורים מדור זה לשבטיות אורבאנית ולסביבה לא היררכית או סמכותנית. נטייה זו מייצרת השפעות על חינוך ילדיהם כמו גם על השיח עם מערכת החינוך, ומסבירה עוד את הביקוש לתפיסה דיאלוגית. בהקשר למחנכות מדור זה עלה בין היתר צורך להעלות את תדמית הצוותים בחינוך לגיל הרך. ההרצאה במלואה מולידה תובנות רבות על יחסים שבין הורים למערכות חינוך, ובין מנהלות למחנכות. מומלצת קריאת הספר: "דור ה – Y: כאילו אין מחר", שחיברה אלמוג.

פרופ' אודרי אדי-רקח מאוניברסיטת תל אביב הרצתה על מחקרה בתחום מעורבות הורים בחברה משתנה, מנקודת מבטם של מחנכים והורים. המחקר נערך מטעם משרד החינוך. פרופ' אדי–רקח אפשרה התבוננות מעמיקה על מקורות מתח בין הורים וצוותי חינוך, והעשירה בהצעות לדרכי התמודדות עימם. אדי-רקח הציגה מחקרים המראים התרחקות ממבנים היררכיים ביחסים בין הורים למערכת. במחקרים אלה יחסים המבוססים על העצמת צוות חינוכי ושיתופי פעולה בינו לבין הורים, המהווים חלק אינטגרלי מהמערכת. ידוע היום כי הורים משמעותיים יותר בביוגרפיה של ילדם ומשקיעים הון מכוון חינוך. לצד ממצאים אלה, בפועל קיים מתח מובנה בין דרישה מהורים לקחת אחריות גדולה יותר על ילדיהם, לבין סרובן של מערכות חינוך להוביל ולהגדיר מעורבות זו. נמצא כי מחנכים נרתעים מקשר עם הורים. גם הורים, על אף רצונם למעורבות, אינם מצויים בעמדות השפעה מכריעות (כמו וועדות חינוך בתוך ומחוץ למערכת). נמצא כי לעיתים בעיית הורים עם מחנך משקפת קושי של צוות חינוכי עם מנהלת, או מצוקה של ילדים מול הוריהם. יש לבחון תחום זה בראייה רחבה יותר, הבוחנת השפעות הדדיות של כל מערכות היחסים. נראה קשר מובהק בין האופן בו תופסים הורים את מקצועיות המחנך לבין איכות היחסים ביניהם, ומכאן עולה צורך לצייד מחנכים במיומנויות וכלים לבניית קשר עם הורים והגדרת תחומי מעורבות הורים במערכת החינוך. חשוב מאוד להכשיר לכך סטודנטים לחינוך כבר באקדמיה.

פרופ' חנה שחר ממכללת גורדון העשירה את ארגז הכלים עם מודל לפיתוח שיח חינוכי, המאפשר שינוי בדפוסי עבודה ובשיתופי פעולה בין מערכות מקצועיות להורים. פרופ' שחר הרחיבה את נקודת המבט לתהליכים גלובליים ואנושיים, בגינם נוצר המודל שהציעה. היא זיהתה עידן טכנולוגי – דיגיטלי – רובוטי כמהפכה ראשונית בייחודה, המקיפה תרבויות ומדינות. פרופ' שחר אבחנה את השפעת מהפכה זו על התפתחות שפה, היגיון ותפיסת זמן, מרחב ומקום וערכים הקשורים גם למסורת ומשפחה. שחר העלתה השערות בנוגע להשפעות הזמן הנוכחי – 'זמן קוונטי' בו ארועים מתרחשים בשתי נקודות ויותר בו זמנית, הזמן מתקצר וקצב החיים עולה. מכאן נימקה בלימוד מרתק על האופן בו יוצרת מהפכה זו שינוי במבנה המוח ובמערכות היחסים האנושיות. שחר ציטטה את פיטר סנג': "הפתרונות המהירים של היום הם הבעיות של מחר", וקראה לחזור אל זמן אורגני, לתהליכים הקשורים בחקר, ניסוי וטעייה, שיח והקשבה, סבלנות, זמן ומאופיינים במפגש פנים אל פנים. לראייתה זמן קוונטי מוליד קשיים גם בתחום ההורות והחינוך. פרופ' שחר הציגה אתגר עצום העומד לפתחנו בחשיבה משותפת לגבי המושג חינוך. בפיתוח יכולת לקיים דיאלוג, רב- שיח ברמה אנושית גבוהה בתוך עולם טכנולוגי – דיגיטלי – רובוטי. העלתה שאלות ובהן: איך מזהים מבעד להצפה תקשורתית – טכנולוגית, המייצרת ערפל לחשיבה, ערכים אנושיים בסיסיים שמהותי לשמר לדורות הבאים?

המודל שפותח בא לתת במה לשלושה היבטים חשובים בשיח החינוכי: בניית אמון, חזרה לסבלנות ולתפיסת זמן רחבה ואיזון בין טכנולוגיה לבין החיים. מודל זה מזמן אפשרות לחשוב באופן משוחרר מידע ודעות קדומות, כך שלא יהוו חסם. המודל מבקש לפתח מערכת הערכה מחודשת עבור ילדים, שבה עומדת במרכז תרומתו הייחודית של כל ילדה, ילד, הורה ומחנך. המודל קורא לקיום מעגלי שיח וחשיבה מתמשכים בזמן עם חיבורים רבים בין כל השותפים במערכת החינוך. מומלץ בחום להכיר את המודל ולקרוא את ספרה של פרופ' שחר: "חינוך לערכים בתרבות טכנולוגית".

פאנל חינוכי בהנחיית גילית אבטליון סיכם יום עתיר משמעות ותוכן, לאחר ארוחת צהריים מפנקת וערבה לחיך. הבמה ניתנה לפני גננת וותיקה מקיבוץ חצור, סינטיה אמא (ומדריכה ברשת הגן הקיבוצי) מקיבוץ רבדים, יהודית מדריכה ברשת הגן הקיבוצי משדרות, עמית מנהלת גיל רך מקיבוץ ניר עם, עופרי מנהלת גיל רך מקיבוץ רמת הכובש וסיגל מנחת הורים מאשדוד. נשות הפאנל הציעו פרקטיקות הנהוגות במערכת קיבוצן ושיתפו מניסיונן האישי והמקצועי. הן נגעו בדילמות וקונפליקטים בין הורים למערכת, הקשורים לאיזון בין טכנולוגי לאישי, כמו שאלת התקשורת בוואטסאפ: כן, לא ובאיזה אופן? השיח החי עורר הרבה מחשבות, רגשות והרחיב את מנעד האפשרויות, כי אין כמו למידת עמיתים והפריה הדדית.
חיבור השותפות היווה עדות וסימן לכדאיות, לאפשרות, לנחיצות בשיח קשוב בין כל השותפים במערכת החינוך. שיח כזה הינו בבחינת חמצן לקיומנו בחיים, ולהמשך קיום החינוך הקיבוצי על ייחודו. הוא מהווה תשתית ותנאי הכרחי לרף מקצועי גבוה של איכות טיפול, חינוך, יחסים וחיים בקהילות הקיבוציות ובחברה הישראלית כולה.
הדהוד ותוקף, שגם אליהם קשוב שולחן ההדרכה, ניתנו במשובים רבים אשר זרמו מן המשתתפים לאורך ימים לאחר הכנס:
"תודה על יום חשוב ומעניין! היה מאורגן נפלא ועורר הרבה מחשבות. מרתק, מושקע. מעשיר ומשאיר עם נושאים למחשבה ועיבוד. תודה רבה על ההשקעה בפרטים הקטנים והגדולים, על יום מעמיק, חדשני ומלמד". תגובות אלו הן טעימה מעוד רבות ומרגשות, המלמדות כי המסרים שהועברו רלוונטיים, נוגעים וכי מערכות החינוך הקיבוציות מבקשות אותם ושמחות לקבלם.

הכנס סוכם בהצלחה רבה והתרגשות גדולה מן השותפויות שנרקמו בו ולקראת הצעדים הבאים לחיזוק רשת הגנים הקיבוצית עצמה ועם גופים רבים במרחב החינוכי בכלל. 

מילותיו של יצחק רבין ז"ל
שיום הירצחו צוין בדיוק בתאריך זה והוקדשה בכנס פינה לזכרו, חתמו את יום העיון בדיוק מופלא:
למדינת ישראל אין אוצרות זהב, אין מכרות פחם ואין נפט.
אוצר הטבע הרציני ביתר שלנו הוא הילדים."

מילים אלו נאמרו על ידי ראש ממשלה שהחינוך היה בראש סדר העדיפויות שלו,
בנאום טקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל, בשנת 1992
  

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

16 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content