דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

שמחה, עצב והתרגשות ביום ההולדת לצביקה לוי

האבא של החיילים הבודדים מהתנועה הקיבוצית, חגג יום הולדת 70 ב"פרלמנט העמק" ביפעת והנוכחים, בהם אנשי התנועה, חבריו מהעמק, אנשי צה"ל וכוחות הביטחון בעבר ובהווה בהם לא יכלו לעצור את הדמעות. צביקה עצמו ביקש את המקרופון ובקול חלוש הודה לבאים לאירוע, לכל מי שלמלווה אותו ביום-יום – חבריו בעמק, קציני צה"ל ובעיקר לתנועה הקיבוצית, לפעיליה ולחברי הקיבוצים שהם שותפים מלאים לפועלו ולפרס ישראל בו זכה.

שמחה, עצב והתרגשות ביום ההולדת לצביקה לוי

 

האבא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, חתן פרס ישראל למפעל חיים על פועלו למען החיילים הבודדים ביחד עם התנועה הקיבוצית, הקיבוצים וחברי הקיבוצים ברחבי הארץ, צביקה לוי, חגג ביום שישי יום הולדת 70. במפגש שדמעות השמחה, ההתרגשות והעצב התחלפו בו תדיר השתתפו מלבד אנשי "פרלמנט העמק" הקבועים, גם סגן הרמטכ"ל וחברו הקרוב של צביקה, האלוף אביב כוכבי, אלוף (מיל.) יורם יאיר (יה-יה), שמינה את צביקה לטפל בחיילים הבודדים, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מחליפתו של צביקה יעל אייזנר, הרמטכ"ל ושר הבטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, ח"כ איתן ברושי, עשרות חיילים בודדים בהווה ובעבר ומקורי פועלו של צביקה.

בת הקיבוץ השכן, סי היימן, הפליאה בקולה ושרה בהתנדבות מלאה מילים מרגשות לאוזניו של צביקה ולאוזני הבאים.

צביקה עצמו ביקש את המקרופון ובקול חלוש הודה לבאים לאירוע, הודה לכל מי שלמלווה אותו ביום-יום – חבריו בעמק, קציני צה"ל ובעיקר לתנועה הקיבוצית, לפעיליה ולחברי הקיבוצים שהם שותפים מלאים לפועלו ולפרס ישראל בו זכה.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר כתב לאחר האירוע בדף הפייסבוק שלו על "יום ההולדת העצוב": למרות העיתונאים והצלמים , למרות המזון והיין, הנגינה השמחה והופעה מרגשת של סי היימן, ניכר בו בצביקה כי המאבק הבלתי פוסק על בריאותו, מתיש אותו...
ניסיונו לדבר עם ציבור הנאספים לא ממש הצליח, והיתה באויר אוירת תוגה של סוף תקופה. ישבתי שם וחשבתי...
מדינת ישראל אינה יודעת להתייחס לתופעות יוצאות דופן... 
הבירוקרטיה אינה מצליחה להתאים פתרון שיגמול לצביקה על עשרות השנים בהן שרת בנאמנות אינטרס עליון של מדינת ישראל. תקשורת אוהדת, פרס ישראל והכרת תודה מבכירי המערכת בעבר ובהווה, חשובים מאוד, אך אינם תחליף לפתרון מעשי בעזרתו יוכל צביקה לוי להתמודד כראוי עם מחלתו. ככה זה כשרוח התנדבות ומסירות ללא קץ נתפסות כמובנות מאליהן ומתבטאות ב"תמחור חסר"...
גם מפעל חייו של צביקה, אירוח החיילים הבודדים בקיבוצים, מאויים ממש, בגלל קשיים בירוקרטיים מעצבנים. ומדיניות קטנונית של רמ"י. גם הבטחתו של מנכ"ל משרד הביטחון, לסייע, לא מומשה עד לרגע זה. אין ספק. עצוב ומאכזב.
אבל אנחנו בתנועה הקיבוצית, לא שכחנו ולא נוותר. אנחנו ממשיכים לתמוך בצביקה ואנחנו נפעיל את כל יכולותינו בכדי שמפעל חייו ימשיך יתפתח וישגשג.
ואנחנו ננצח לבסוף. ננצח כי אנחנו צודקים. ננצח כי בסופו של דבר מדובר במרכיב חיוני לחוסנו של צה"ל ולחוסנה של החברה בישראל. ננצח כי המהות חייבת לנצח את האטימות".

 

האמא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, יעל אייזנר כתבה גם היא בדף הפייסבוק שלה: " חגגנו עם צביקה את יום הולדתו ה70, סי היימן שבאה בהתנדבות לשמח את צביקה שרה את "כמו צמח בר", ואני לא הפסקתי לדמוע. זכיתי להמשיך את דרכו של צביקה ויחד עם התפקיד וההשראה מתוודעת ומתחברת לחבורה הנפלאה העוטפת אותו באהבה ולומדת רעות מהי".

 

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

1 + 9 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content