דילוג לתוכן העיקרי

הוספת תגובה חדשה

תגובה למכתב בעיקבות מקרה הירי ברשפים
אפרת מרבך
התרגשתי לקרוא את המכתב לחברות וחברי הקיבוצים בעיקבות מקרה הירי ברשפים. המקרה חמור וכואב והתגובה אליו במכתב שכזה, היא תגובה ראויה ושקולה, המביאה גם כלים יישומיים. יבורכו יוזמי המכתב...
ונקודת מבט נוספת להשלמת התמונה: אין מקום לאלימות בחצר הקיבוץ!!! אמת ויציב. לא אלימות של חבר אל חבר, לא אלימות של חבר כלפי ממלא תפקיד ולא אלימות- על כל סוגיה של ממלא תפקיד כלפי חבר....
לצערי גם כאלה יש, ומשום מה קיימת הסתרה, הדחקה, הכחשה, התחסדות ומשוא פנים בהכרה ובהתמודדות עם הכאב הצורב של התנהגות לא נאותה של בעלי תפקידים בחברה הקיבוצית כלפי "חברים מין המניין"...
תרבות השיח נועדה לאפשר הבעת מגוון דעות ועיסוק בהסכמות ובאי הסכמות- גם אם הלך הרוח וכיוון העניינים לוקח לא לכיוון אליו התכוון בעל תפקיד זה או אחר... על כלל החברה לכבד שיח זה וכל המשתמע מימנו ובראש ובראשונה על בעל התפקיד ליזום, לקיים שיח זה ולכבד את כל העולה מימנו.
נבחרי ציבור, וממלאי תפקידים בחברה, ראוי להם שיהוו סמל ודוגמא להתנהגות לא כוחנית, לפתרון קונפליקטים בדרכי סייג ושיח, להובלת תהליכים באופן שקוף וגלוי ובשמירה על התיחסות שוויונית ואנושית לכל חבר וחברה באשר הם....
יש לי תחושה שאת מיגור האלימות ומיסוד תרבות השיח נכון יותר להתחיל "מלמעלה" - מבעלי הפקידים ולהנחילם לכל החברה...
כתמיד- המנהיג הוא המוביל, הוא שקורא: אחרי!, הוא זה שמתווה את הדרך... וכך הוא ממלא את תפקידו!!!
שיהיו לכלנו ימים שקטים, מלאי חברות, בריאות , שפע ובטחון.
9 + 4 =