חנוכה – מקורות נוספים

וּבַיּוֹם אֲשֶׁר חֻלַּל בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּידֵי הַנָּכְרִים, בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה טִהוּר הַמִּקְדָּשׁ, בְּיוֹם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הַהוּא, הוּא כִּסְלֵו, חָגְגוּ בְּשִׂמְחָה שְׁמוֹנָה יָמִים כְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּזָכְרָם כִּי לִפְנֵי זְמַן-מַה בִּלּוּ אֶת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת בֶּהָרִים וּבַמְּעָרוֹת כְּדֶרֶךְ הַחַיּוֹת. לָכֵן בְּמַקְלוֹת מְקֻשָּׁטִים וּבַעֲנָפִים הַמְּצוּיִים בָּעוֹנָה הַהִיא וּבִתְמָרִים הוֹדוּ לה' אֲשֶׁר הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכָּם לְטַהֵר אֶת מְקוֹמוֹ. וְקָבְעוּ בִּפְקֻדָּה וּבִגְזֵרָה עַל דַּעַת כֻּלָּם לְכָל עַם הַיְּהוּדִים לָחֹג אֶת הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּכָל שָׁנָה. וְכֵן הָיָה עִנְיָן קֵץ אַנְטִיוֹכוּס הַמְּכֻנֶּה אֶפִּיפָנֵס.

ספר חשמונאים ב', פרק י', ה'-ט'

(ספר חשמונאים ב' נכתב ביוונית בין השנים 65-125 לפני הספירה)

וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו בִּשְׁנַת מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִקְרִיבוּ קָרְבָּן עַל פִּי הַתּוֹרָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בָּעֵת וּבַיּוֹם אֲשֶׁר טִמְּאוּהוּ הַגּוֹיִים, בַּיּוֹם הַהוּא נֶחְנַךְ בְּשִׁירִים וּבִנְבָלִים וּבְכִנּוֹרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם. וְכָל הָעָם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם, הִשְׁתַּחֲווּ וַיִבְכּוּ לַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הִנְחָה אוֹתָם. שְׁמוֹנָה יָמִים חָגְגוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיבוּ עוֹלוֹת בְּשִׂמְחָה, זָבְחוּ זֶבַח שְׁלָמִים וְתוֹדָה, קִשְּׁטוּ אֶת הַהֵיכָל בְּעַטְרוֹת זָהָב וּבְמָגִנִּים קְטַנִּים, חָנְכוּ אֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַלְּשָׁכוֹת וַיַצִּיבוּ לָהֶם דְּלָתוֹת. וַתִגְדַּל הַשִּׂמְחָה עַד מְאֹד בָּעָם, וְחֶרְפַּת הַגּוֹיִים סָרָה. יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל קָבְעוּ לָחֹג אֶת יְמֵי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּמוֹעֲדָם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שְׁמוֹנָה יָמִים מִיּוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.

ספר חשמונאים א', פרק ד', נ"א-נ"ז

(ספר חשמונאים א' נכתב בעברית, בין השנים  76-103 לפני הספירה)

לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: "אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וַבֹהוּ וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם." עָמַד וְיָשַׁב ח' יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: "מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא." הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים. הוּא קְבָעָם לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהֵם קְבָעוּם לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה, דף ח' עמוד א'

(התלמוד הבבלי נכתב בבבל בערך ב-500 לספירה. הקטע שכאן מתאר תקופה קדומה)

מָאי חֲנֻכָּה?

דְּתָנוּ רַבָּנַן: בכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה תְמָנְיָא אִינוּן, דְלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן. [תרגום: שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּכ"ה בְּכִסְלֵו יְמֵי חֲנֻכָּה שְׁמוֹנָה הֵם, וְאֵין לְהַסְפִּיד בָּהֶם וְלֹא לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם.] שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

תלמוד בבלי מסכת שבת, דף כ"א עמוד ב'

(התלמוד הבבלי נכתב בבבל, בערך ב-500 לספירה)

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְאַחַר כֵּן בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

תפילת "על הנסים" נאמרת בחנוכה בכל יום, בתפילת שמונה-עשרה ובברכת-המזון (התפילה נתחברה כנראה בסוף ימי בית שני)