דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כנס אגף החינוך – מדברים עם השטח: "יש כאן מצב שאי אפשר להדחיק אותו"

מנהלות חינוך בקיבוצים: "אנחנו במצב חירום. עובדים בלשכנע מטפלות לבוא ולעבוד בחינוך"
"למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ. זה הדי.אן.איי הקהילתי". צילום: ששי זילברשטיין, חצרים
"למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ". צילום: ששי זילברשטיין, חצרים

ביום שני השבוע התכנסו בבית התנועה הקיבוצית מנהלות ומנהלי חינוך בגיל בית ספר ובגיל הרך מהקיבוצים בכל רחבי הארץ, ששינו את סדר יומם מהיום למחר למען המפגש החשוב, לשיח חירום על משבר כח האדם בחינוך הקיבוצי.

המפגש נערך ביוזמת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, והוא עלה מתוך שיח קבוע שמקיימות ראשת האגף גבי אסם ומנהלות המחלקות – דבי ברא"ס (שבילים) ונועה צור-ברוש (הגן הקיבוצי) עם מנהלי החינוך בקיבוצים לאורך כל השנה.

לפני הכנס אמרה ראשת האגף, גבי אסם: "כולנו הגענו מהשטח החינוכי, והקשר עם השטח הוא בחשיבות עליונה אצלנו ובכלל בתנועה הקיבוצית. בשל כך, יזמה דבי ברא"ס, מנהלת שבילים, את המפגש שמטרתו העיקרית היא לשמוע את המצוקה מהשטח ומתוכה לסמן את כיווני הטיפול להתמודדות עם המצב המאתגר. החינוך הקיבוצי היה ונותר סמל למצוינות חינוכית, אשר רבים מבקשים להעתיק גם למקומות אחרים, ומצוקת כח האדם מאיימת על המשך תפקודו ופועלו במתכונת המוכרת. פעמים תכופות אנו שומעים על פניה למדינה על-מנת להכיר בעבודה בחינוך כעבודה מועדפת, הפניה הזו צריכה להתחלף בפניה אל עצמנו – לקיבוצים, ליישובים הנוספים במועצות ולמועצות האזוריות, בדומה למספר קטן של מועצות, קיבוצים וישובים אשר בנו מסלולים של "עבודה מועדפת" המתוגמלים מתוך הקיבוץ והמועצה. בולטת העובדה שיש ראשי מועצות ומועמדים לראשות המועצה שהשכילו להכניס למצע הבחירות שלהן אג'נדות חינוכיות הכוללות את תגמול עובדי החינוך באופן מיוחד".

הכינוס עצמו החל בהצגה של כל אחת ואחד את עצמו ואת הבעיה שהביאה אותם להגיע. כל נציגי הקיבוצים דיברו על המצוקה הקשה של כח האדם, החל מכך שאין ביקוש לעבוד בחינוך בקיבוצים בכלל, וגם בשל תנאי העובדה הדורשים שעות ממושכות, ימי שישי ועבודה בחופשים ומשכורת יחסית נמוכה. חשוב להבין, כי המשכורות במערכות החינוך בקיבוצים, ביחס למשכורות במערכות חינוך בערים, הן לא נמוכות, אך ביחס למשכורות אחרות בחצר הקיבוצית וביחס לכח האדם שהיינו רוצים לראות במערכות שלנו, המשכורת ותנאי העבודה מקשים על הישארות במערכת לאורך זמן.

"אנחנו במצב חרום, פחות משבועיים לפני תחילת השנה וחסרים לנו לא מעט מדריכים. אני מרגישה שאני ממש עובדת בלשכנע אנשים לבוא לעבוד אצלנו", אמרה אחת ממנהלות החינוך.

"גם כאשר מגיעים הצעירים והנוער בקיבוץ לעבוד אחרי הרבה שכנועים, הם עוזבים מיד כשהם מקבלים הצעה טובה יותר. אין לנו שום יכולת להכריח אותם להשאר ולעבוד, וזה מאד מתסכל", אמרה מנהלת חינוך אחרת.
מנהלת נוספת אמרה בכאב:  "זה החלום ושברו. יש כאן מצב שאי אפשר להדחיק אותו. חייבים למצוא פתרונות מחוץ לקופסא".

נעה צור-ברוש: "כמו שניתן לראות יותר מבכל שנה אחרת, המיתוג של החינוך בגיל הרך קשה ביותר – במיוחד שמדברים על מצוקת כח אדם ושכר למטפלות. גם במכללות לחינוך ראו שיש מיעוט נרשמים לחינוך בגיל הרך וגם שם הבינו שיש לחשוב אחרת. אני יושבת בשולחנות הארגונים של אגף מעונות היום, והקושי בכח אדם קיים אצל כולם. אנחנו צריכים לחשוב מה הביא לפער הזה, עד שהגענו למצב של מצוקת כח אדם".

גבי אסם: "כל עוד המשכורת בחינוך היא הכי נמוכה ב"חצר" הקיבוצית, תמשך הבעיה. יש כאן פתרון ענייני שאפשר ליישם. מה שעולה כאן הכי חזק, ולכן אני שמחה על הפגישה הזו, שזה קיים בכל מקום – מהקיבוצים החזקים והגדולים במרכז או בפריפריה ועד כלל הקיבוצים בכל מקום בארץ. אנחנו חייבים פעילות אקטיבית כדי שמנהיגות הקיבוצים והנהלות הקיבוצים יכנסו לעניין. צריך לרדת מהתקנה התקציבית של העבודה המועדפת. היינו בוועדות בכנסת ודיברנו על זה. אנחנו לא יכולים להיות תלויים במדינת ישראל, עד שאי אפשר יהיה להשתכר מחינוך, אנשים טובים לא יבואו לעבוד".

דבי ברא"ס: "המטרה של המהלך הזה הוא למתג את מערכת החינוך למקום גבוה בתוך עתיד הקהילה של כל קיבוץ. זה הדי.אן.איי הקהילתי. יש קיבוצים שנכנסים ב"נעלי המדינה" ונותנים מענק של עבודה מועדפת לבני ובנות קיבוץ שעובדים במערכת שנה. זה לא פתר את הבעיה, אבל זה בהחלט צמצם אותה ובעיקר – נתן רצף חינוכי למי שגדלו בקיבוץ והיום עובדים בחינוך בו. מה שהכי משמעותי להבין הוא שמערכת החינוך היא של כלל הקהילה, ואת זה צריך להעביר לאנשים. אנחנו בדקה ה-99 וחייבים להיות פרו-אקטיביים מול מנהלי הקהילה".

גבי אסם נתנה לדוגמא את ראש המועצה האזורית עמק חפר, רני אידן, שהחליט לתת מענק עבודה מעודפת למי שעוסקים בחינוך במועצה. "יש חודשיים לבחירות למועצות, זה הזמן להראות למועמדים שאתם ובעיקר הנהלות הקהילה דורשים מכל אחד מהם את התפיסה החינוכית שלו ושינוי דחוף בנושא".

אמירה חשובה נוספת שנאמרה לסיום, ומנהלים ומנהלות רבים הסכימו עמה הייתה של אחת ממנהלות החינוך שאמרה: "אני חושבת שמה שחסר לנו הוא פס הקול שמייצג את הערכים, בלי בושה, בלי להתנצל שיש לנו אמירה ערכית ברורה שתפקידה לשנות כאן משהו, לדרוש מהמערכת שינוי אמיתי".

בסיום המפגש נקבע כי מפגש נוסף רחב יותר בשיתוף מנהלי הקהילות יתקיים בחודש הבא. "אנחנו מצפים למשתתפים נוספים שלא יכלו להגיע הפעם בשל המועד הקצר, ולמפגש גדול בו נוכל לעשות התקדמות משמעותית לפתירת הבעיה הקשה העולה מהשטח", סיכמה גבי אסם.

תגובות

כח אדם בחינוך
יולנד
כמו שמנהלת מערכת במושב על עקרונות החינוך הקיבוצי
אני מזועזעת מהקושי למצוא כח אדם טוב וראוי.
לצערי סוגייה זו היא "הביצה והתרנגולת" האם כח האדם הירוד באיכותו מגיע לעבודה ומסתפק בשכר הזעום?
או העובדה שהשכר הזעום נקבע ע"פ העובדה שצריך להציב בכל מערכת יותר אנשים על ח"ן איכות האנשים ולכן אין דיי תקציב.
מהניסיון שלי אני למדה שיש להשקיע במטפלות טובות ולעזור להן להתמקצע להלחם עבור שכר ותנאיו טובים יותר
עבורו וללמדן להתמודד בצוות קטן ואיכותי ע"ח הרבה ומאוד במקצועיותו.
דבר נוסף במקומם ביותר ושייך כמובן למדינה
הוא העובדה שעבודה בחינוך לא נחשבת לעבודה מועדפת
זה מזעזע בעיקר בעובדה שמדינה לא רואה את הפוטנציאל הגלום בעובדה שחיילים/ות משוחררים יכולים להיות המחנכים הבאים יכולים לראות את השקעת המדינה בעניין ולהבין מזה שכדאי טאוב יהיה להשתלב בתוך עשייה חשובה שכזאת
אולי החשובה ביותר באוצר של מדינה .
לאחרונה הבנתי מאחייניתי שהחלה לעבוד בכפר אירוח באחד הקיבוצים
שעבודה בתור "בייביסיטר" בכפרי נופש במלונות ברחבי הארץ
נחשבת עבודה מועדפת.
זה המזעזע ביותר בעיניי....
ממתי למצוא עיסוק לילדים והשגחה עליהם בזמן שהוריהם נופשים "בטן גב" בבריכה? היא עבודה "מועדפת"
-שיש להעדיפה על פני עבודה יומיומית במוסדות החינוך היומיומיים
איזה אדם בר דעת יושב בכיסא בבית המחוקקים ולא רואה את העוולות האלה?????

הוספת תגובה חדשה