דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בגלגל וייט"ב

מטה התנועה הקיבוצית, בראשות ניר מאיר, ביקר במסגרת סיורי מטה התנועה, הנערכים מדי שבוע, בקיבוצים גלגל וייט"ב המשתייכים למועצה האזורית בקעת הירדן. את הביקור הובילו יענקל'ה שצרנסקי וערן גליק ממחלקת רכזי האזור בתנועה הקיבוצית.
מטה התנועה בתצפית מגבעת הקשת ליד גלגל
מטה התנועה בתצפית מגבעת הקשת ליד גלגל

מטה התנועה הקיבוצית בראשות ניר מאיר ביקר במסגרת סיוריו בקיבוצים הנעערכים בימי שני, בקיבוץ גלגל ובמושב השיתופי ייט"ב. 

בקיבוץ גלגל נפגשו חברי המטה עם בני צדוק, סגן ראש המועצה האזורית בקעת הירדן (וחבר ותיק בגלגל), עם אבי שמאע, המזכיר והגזבר הוותיק אף הוא של הקיבוץ, עם עומר לוינסון, מרכז המשק ועם חברים נוספים מהנהלת הקיבוץ.

לאחר תצפית משותפת מגבעת הקשת - ממנה נשקפים נופי גלגל וסביבתה – סיירו חברי המטה ברפת המקומית, אותה מנהלת ציפי, חברת הקיבוץ. ברפת עובדים בנוסף גם שתי חברות ושני חברים מהקיבוץ. מהרפת המשיכו חברי המטה לסיור בשטח השכונה החדשה של הקיבוץ, בה הושלמו פיתוח התשתיות ב- 18 מגרשים, הממתינים לקליטת משפחות חדשות. לאחר הסיור התכנסו המארחים והמתארחים במועדון גלגל למפגש היכרות עם הקיבוץ.

מטה התנועה בגלגל
מטה התנועה בגלגל

גלגל נוסד בספטמבר 1969 כהיאחזות נח"ל שאוזרחה במאי 1973. הקיבוץ השתייך לתנועת 'הקיבוץ המאוחד' ופרנסתו היא בעיקר מחקלאות. בשנות ה – 80 חווה הקיבוץ הצעיר משבר כלכלי ושנות ה – 90 התאפיינו באי וודאות על רקע הסכמי אוסלו, שהעמידו בסימן שאלה את המשך קיומה של ההתיישבות בבקעת הירדן. על שנים אלה כתבה הפסיכולוגית והסופרת עמיה ליבליך את הספר 'גלגולו של מקום' ובו תארה את ההתמודדות של חברי הקיבוץ עם מצב של אי וודאות לגבי עתידם. החל מאמצע העשור הקודם התייצב מצבו של הקיבוץ הקטן ובשנת 2007 החליטו החברים על שינוי אורחות חיים במתכונת של קיבוץ במודל משולב, עם תקציב בסיס והעברת רבע מהשכר לכל חבר. הקיבוץ שייך את הדירות לחבריו וקיבע מודל של חלוקת פירות נכסים. לצד כל זאת עוסקת הנהלת גלגל באופן אינטנסיבי בקידום הצמיחה הדמוגרפית ובארבע השנים האחרונות התקבלו לחברות 10 חברים וביניהם מספר בני ובנות הקיבוץ. במקום פעוטון וגן ילדים אליו מגיעים גם מיישובי הסביבה. בחודשים האחרונים נבחנת בגלגל אפשרות להקמת מכינה קדם צבאית ייחודית. 

קיבוץ גלגל איתן מבחינה כלכלית ועל ענפיו נמנים מטעי תמרים ובית אריזה משוכלל, רפת, לול הודים, כרם ענבי מאכל, בית דפוס, מוסך אזורי ומסגריה. ניר מאיר, המכיר היטב את גלגל מתקופת היותו רכז האזור, סיכם את הביקור באומרו כי "כי גלגל הוא סיפור יוצא דופן, הנמצא בסביבה שאינה פשוטה.  כיוון שכך נדרשת הנהלת הקיבוץ לחשיבה מחוץ לקופסא בכלל, ובכל הקשור להגדלת מספר החברים באופן משמעות בפרט, ואנו כתנועה נסייע לכך ככל שהדבר ניתן".

מגלגל המשיכו אנשי מטה התנועה למושב השיתופי ייט"ב (יד יצחק טבנקין), שהחל את דרכו כהיאחזות נח"ל בשנת 1970, שאוזרחה בשנת 1976. היישוב נקלע לקשיים עימם התמודד עד שהתפרק. בשנת  1993 חודשה ההתיישבות במקום על ידי על ידי קבוצת 'חבקיאל' – גרעין התיישבות של "סובוטניקים" (בני קהילה נוצרית שהתייהדה). הוריהם הקימו בהרי קווקז עוד בשנות  ה-60 "קיבוץ" יהודי שייעדו היה הכשרה להקמת קיבוץ בארץ ישראל. חברי הקבוצה עלו לארץ ולאחר מספר גלגולים בישראל הגשימו 12 משפחות צעירות את חלום אבותיהם והקימו מחדש את ייט"ב כמושב שיתופי המונה כיום 42 משפחות.

בשנת 2005 נקלע היישוב למשבר כלכלי ומונה לו וועד ממונה מטעם רשם האגודות. זה החל בתהליך הבראה שככל הסדר חובות, שינוי אורחות חיים ועידוד החברים ליציאה לעבודות חוץ. בשנת 2104 סיים הוועד הממונה את עבודתו והמושב השיתופי שב להתנהלות עצמית. 

מטה התנועה בייט"ב
מטה התנועה בייט"ב

הביקור בייט"ב החל בסיור באזור בתי החברים ובאזור המיועד לבניה עתידית. נדרשת השלמת פיתוח התשתיות הציבוריות שתאפשר בניה של עוד כ-14 יחידות דיור לבנים ובנות המקום, הנמצאים בייט"ב ומחכים לבנות בו את ביתם.

בתחילת הדיון המשותף  הוקרן סרט מרגש על תחילת התארגנות הקמת הקיבוץ בחו"ל על ידי הורי החברים שעלו לארץ. התארגנות זו של ההורים גררה תגובה קשה של השלטונות הסובייטים ששלחו את רובם "לחינוך מחדש". למרות זאת, עלו הבנים לארץ הקימו מושב שיתופי ונאחזו בו בתנאים קשים ביותר.

בדיון, שהתקיים בהשתתפות חברי הנהלת המושב וחברים נוספים, הציג מייקל קודן, שמשמש כמזכיר ומרכז המשק, את ייט"ב כיום ואת האתגרים והקשיים הניצבים בפני הנהלת המושב. יעל כרמיאל, מנהלת הקהילה, הציגה את קהילת ייט"ב כיום ואת הפעילות החברתית בייט"ב, המונה 50 משפחות ובסך הכל כ – 180 נפשות. אורי כרמיאל, ממקימי היישוב ומזכיר ייט"ב בעבר, ציין את הרצון של החברים להמשיך לגדול ולהתבסס במקום. לדבריו, לשם כך נדרש סיוע משמעותי של המדינה והתנועה. 

אנשי ייט"ב ביקשו את סיוע התנועה במספר נושאים: הסדרת מעמד הקרקעות המשבצת כדי שניתן יהיה לפתח את החקלאות במקום, סיוע בגיוס כספים להשלמת תשתיות לבניה של המשפחות הצעירות ועזרה בהתמודדות עם בעיות ביטחון חמורות הכוללות גניבה וחבלה בתשתיות ובציוד בשטחים החקלאיים,  ואף במושב עצמו.

ניר מאיר סיכם את הדיון, וביקש מהנהלת ייט"ב להכין תכניות עסקיות להרחבת פרנסת המושב על מנת שיהיה אפשר להמשיך ולסייע בתחום זה. עוד הדגיש כי התנועה מחויבת להתיישבות באזור ולייט"ב, ותסייע ככל הדרוש.

 

הוספת תגובה חדשה