|
שלום לכם חברות וחברים,
עיתון סופשבוע הפעם במהדורה יחסית קצרה, ו(כמעט) בלי פוליטיקה. יזמתי יחד עם ח"כים נוספים דיון מיוחד בכנסת (הכנסת הרי בפגרת בחירות, לצערי) בעניין סגירת ההוסטלים לנערות בסיכון. זה לא משהו פעוט. זה סימבול אופייני לקריסתה של המדינה. עוד חלקה טובה מיני רבות שמצומקת ונעלמת בגלל מדיניות מאקרו נפשעת של הממשלה.
דמעות התנין של ממשלה הרסנית. ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי היה הרוח החיה מאחורי הדיון. שמחתי לשתף פעולה, אבל הזכרתי לו: "יש לנו נטייה ממארת, והיא לא חדשה, להפריד בין המצוקה של הפרט למדיניות המאקרו של הממשלה, ח"כ יוגב, שאתה חלק ממנה, חבר בקואליציה. כל סיפור מזוויע ומכמיר לב, של נערה בסיכון שפשוט מושלכת לרחוב והופכת לקורבן זנות, כל ילד שהוריו מתעללים בו ואין מושיע - אי אפשר ח"כ יוגב, לנתק אותם ממדיניות הרסנית של הממשלה שמפלגתך חברה בה."
על הקשר בין קיצוצים רוחביים לנערה בסיכון שאין לה מזור, על הקשר בין הגורל המר של חסרי הישע שמעורר חמלה ואמפטיה ובין מדיניות ההפרטה שממשיכה להתרחש במלוא העוצמה ולייצר את אותם אנשים שהם מואילים לרחם עליהם לפעמים – בנאום של עשר דקות בדיון המיוחד שכינסנו השבוע (באולם כנסת חלופי, המליאה עצמה בשיפוצים). לצפיה הקליקו:
את הפוסט הזה, על ההתנגדות שלי למצלמות בגנים, ועל מה כן צריך לעשות, העליתי כבר לפני שנה. אבל הרשת הוצפה בו מחדש כעת, על רקע מחאתם של ההורים. מוזמנים לקרוא, אולי זה ישנה את עמדתכם. הקליקו לקריאה:
שימו עין על המבקר החדש ועל צוותו. וועדת הכספים התכנסה לאשר את מינויו של מנכ"ל חדש למשרד מבקר המדינה. ניצלתי את ההזדמנות לכמה אזהרות פומביות למבקר המדינה החדש ולצוותו החדש. לדברים שלי בוועדת הכספים הקליקו:
לא אוהבת שמלמדים אותי איך להיות פמיניסטית טובה, לא נותנת עצות לקבוצות מודרות אחרות איך למחות. שיחה מעט יותר יסודית ברדיו תל אביב, עם אודי סגל ודני סידס, על כך שכל המחאות המוצלחות לא היו מנומסות, על כך שלעולם לא אתן עצות לציבור מודר ומופלה כיצד להתנהל, וגם פוליטיקה.
שבת שלום,
שלכם,
שלי
|
הוספת תגובה חדשה