דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

התקבל האישור להמשיך בתל"מ. ערבות הדדית בין קיבוצים בחירום ובשגרה ובואו להדריך בחינוך החברתי בקיבוץ! כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
תלם
תלם
 11/07/2019

הממשלה אישרה הרחבת תוכנית תל"מ ותקצובה לארבע שנים

נגה שמיר, מנהלת תוכנית תל"מ: "הייחודיות האמיתית של התוכנית היא המעטפת של הקהילה והקיבוצים – החניכים זוכים למעטפת עבה של אנשים שמחויבים להם. החל מהקיבוץ, והמשך במלווים ומנהלי הענפים שהם עובדים בהם כולם שותפים בתוכנית ומהווים מודל לחיקוי".
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, התקשר לשרה לשיווין חברתי, ח"כ גילה גמליאל, הודה לה על עשייה ברוכה והוסיף: "אין לי ספק שיחד עם המשרד לשיוויון חברתי נמשיך ונפעיל את התוכנית החשובה הזו"

 
הממשלה אישרה הרחבת תוכנית תל"מ ותקצובה לארבע שנים

סוף טוב, הרוב טוב – ועדת הפטורים במשרד האוצר אישרה השבוע את המשך תקצובה של תוכנית תל"מ – תעסוקה, לימודים ומגורים לצעירים בני הקהילה האתיופית, לארבע שנים נוספות והרחבת מספר המשתתפים בה ב- 30%. בנוסף, אישרה הוועדה כי התוכנית תורחב גם לאוכלוסיות של צעירים מהפריפריה הגאוגרפית שאינם בני הקהילה. גיל לין המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית ברך על ההחלטה והודה למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן סקאלי ולסגן החשבת הראשית יובל רז על עזרתם.

בישיבת מזכירות התנועה הקיבוצית שהוקדשה לנושא זה, סקרו מנהלת התוכנית נגה שמיר והמנהלת הפדגוגית, יעל בזנר-ברגיל, בפני חברי המזכירות, את ההיסטוריה ואבני הדרך של התפתחות תכנית תל"מ הפועלת כבר 21 שנים ועברו בה כאלפיים צעירות וצעירים מהעדה האתיופית. כיום פועלת התוכנית ב-16 קיבוצים ומשתתפים בה כמאה צעירות וצעירים.

"הייחודיות האמיתית של התוכנית היא המעטפת של הקהילה והקיבוצים – החניכים זוכים למעטפת עבה של אנשים שמחויבים להם. החל מהקיבוץ, והמשך במלווים ומנהלי הענפים שהם עובדים בהם כולם שותפים בתוכנית ומהווים מודל לחיקוי".

לפני שנתיים עברה התוכנית ממשרד הקליטה למשרד לשוויון חברתי - "בעקבות מחאת 2015, ישבו וועדות מקצועיות, בדקו והבינו שהתוכניות שנמצאות תחת משרד הקליטה מבדלות אותם. הצעירים הללו שרובם נולדו בארץ, הם במסלול אחר מ"קליטה". מנהלת תל"מ ציינה לטובה את שיתוף הפעולה עם המשרד לשוויון חברתי, ואת שביעות הרצון הגבוהה מההישגים של חניכי התוכנית. עוד אמרה, כי יש הסכמות עקרוניות לגבי ההמשך וכי תוכנית ית"ד, התכנית הלאומית לטיפול בצעירים במצבי סיכון, הצטרפו גם הם כשותפים לתוכנית.

מאידך, מסיבות ביורוקרטיות שונות, לא השכילה המדינה לחדש את התוכנית בזמן, ולמעשה עצרה את התקציבים ואת קליטת החניכים לתוכנית. "החל מאוגוסט 18 לא נפתחו תקנים חדשים, ואיננו יכולים לקלוט חניכים חדשים. מצב זה יוצר תחושה קשה בקרב הצעירים מהעדה האתיופית ובנוסף אנחנו מאבדים את מקומות העבודה שנשמרו עבורם בקיבוצים. ההסכם הקודם הסתיים בפברואר והייתה לנו הבטחה שתהיה המשכיות ונוכל להמשיך ולקלוט חניכים ברצף, בפועל זה לא קרה. בחודשים האחרונים אנחנו מחזיקים את התוכנית בזכות כספים שאישר המשרד להעביר מיתרה שנשארה בהסכם הקודם ובזכות נכונות התנועה הקיבוצית והקיבוצים לממן את הפערים הנדרשים. החל מיוני 2019 גם הכסף הזה לא מגיע, ובעצם אין תקצוב כלל".

שמיר ציינה כי "בדיוק בשל כך יש בשנה האחרונה עבודה מאומצת למתן וודאות לתוכנית, והבטחת קיומה לשנים הבאות, מתוך הבנה כי חתימה על הסכם לארבע שנים ייתן אורך רוח הן לצעירים והן לכל מי שעוטף את אותם".

מזכ"ל התנועה הוסיף לדבריה, וציין כי במשך תקופה לא קצרה, בזמן שהתוכנית היה ללא "בית ממשלתי", התנועה מימנה מתקציבה את התוכנית.


באנר חוברת אירועים, פעילות ומידע 2019
שם ווידאו

ריאיון עם גיל לין ועדן זמרו בתכנית 'הכל כלול' בערוץ 13 על הקשיים במימון
תכנית תל"מ

הריאיון התקיים בעקבות הפרסום על הקשיים בהעברת הכספים מהמשרד לשוויון חברתי להמשך מימון התכנית, ובצל מחאת בני הקהילה האתיופית באשר ליחס לו הם זוכים במדינה. הכל כלול היא תוכנית כלכלית-חברתית-צרכנית יומית המשודרת בערוץ 13

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, ועדן זמרו, בוגרת תל"מ, שוחחו ביום חמישי בשבוע הקודם בתכנית הטלוויזיה 'הכל הכלול', בעקבות הפרסום על הקשיים בהעברת הכספים מהמשרד לשוויון חברתי להמשך מימון התכנית. הריאיון נערך ברקע מחאת בני הקהילה האתיופית באשר ליחס לו הם זוכים במדינה.

תכנית תל"מ מציעה לצעירים בגילאי 20- 25, שנה של תעסוקה ומגורים בקיבוצים. במהלך השנה מממנת התכנית הכשרה מקצועית או הכנה לקראת לימודים גבוהים. התכנית מזמנת לצעירים הזדמנות חד פעמית לניהול חיים עצמאים בסביבה כפרית שקטה ותומכת. בנוסף מתקיימות במהלך התכנית פעילויות העשרה וסדנאות כישורי חיים.

התוכנית פועלת מאז 1998. בכל שנה משתתפים בה כ-90 צעירים המפוזרים ב-16 קיבוצים מהצפון ועד הדרום. בכל קיבוץ עומדים לרשותם אדם או שניים המלווים אותם ומהווים תמיכה ואזן קשבת לכל דבר ועניין. בתום התכנית יוצאים הצעירים מצוידים במקצוע וכלים לחיים.

לחצו על התמונה לצפייה בריאיון


ביטוח חקלאי

שמירה על החינוך הקיבוצי - משימה של שותפים מבית ומחוץ

חברי הקיבוצים אמנם מהווים פחות מ-1% מאזרחי ישראל, אך מצליחים לקדם את תפיסת החינוך הקיבוצי שנותן מענה הוליסטי מלידה עד הולדה אפילו במשרדי הממשלה
שמירה על החינוך הקיבוצי - משימה של שותפים מבית ומחוץ
ילדי גן דרור קיבוץ נירים. באדיבות הגיל הרך - נירים

השיח הפורה, המתקיים בעיקר בשנים האחרונות בין האגף בראשות דבי ברא"ס לבין הפקידות הבכירה במשרד החינוך ובמשרד הרווחה (המפעיל נכון לרגע זה את מעונות היום מלידה ועד גיל שלוש) מוגדר על ידי כולם כניצחון לשני הצדדים, ועיקר הצלחתו היא יכולת השימור והביסוס של החינוך הקיבוצי לצד התאמות לרגולציה במדינה.

כדי להבין איך מצליחים לעשות זאת רצינו לשמוע ממנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית, נועה צור-ברוש, על הקורה בשטח. בעיה. כי כדי להיות בקשר עם כל הגורמים הממשלתיים, במועצות האזוריות ופגישות אישיות עם מנהלות הגיל הרך בקיבוצים היא בקושי זמינה לדבר אתנו. בסוף הצלחנו.

"מנהלת גיל רך בקיבוץ או במושב  הוא אחד התפקידים הנחוצים אך גם הקשים והתובעניים ביותר בישוב", אומרת צור-ברוש.  "מעבר להבנה הפדגוגית - טיפולית, לניהול השוטף של הצוות, קשר עם ההורים, עם הנהלת הקהילה והקהילה כולה. היא מחויבת להכיר את הרגולציות של המשרדים השונים. היא פועלת מול אגף מעונות יום במשרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכמובן מול המועצה האזורית. תפקיד זה דורש התמקצעות ולמידה ON GOING, אחרת לא ניתן לעמוד בכל הדרישות ומשימות".

מה קורה במפגשים שאת עורכת במועצות?

"ראשית חשוב לי לומר שהאג'נדה שלי עוסקת בשיתופי פעולה ומצריכה דיאלוג מתמשך בכדי להצליח. מבחינתי האחריות על הגיל הרך היא של כולם, וצריך לגייס את כל השותפים לפעול למען היפוך הפירמידה בחינוך. הגיע הזמן להשקיע הרבה יותר משאבים בגיל הרך. בכדי לשרת את האג'נדה הזו אני נפגשת גם ראשי המועצות, עם הנהלות המועצות כמובן אנשי החינוך והכי חשוב עם מנהלות הגיל הרך שהן שותפות מלאות בהישגים שלנו עם הרגלטור. התפקיד שלי הוא ליצור את החיבורים ואת ממשקי העבודה בין הקיבוצים, היישובים, המועצה ומשרדי הממשלה".  

מנהלת "הגן הקיבוצי" מדגישה: "אני רוצה להעביר להם את מה שאני הבנתי מהר מאד מרגע שנכנסתי לתפקידי ואת מה שאגף החינוך גם כעת בראשותה של דבי וגם קודם לכן בראשות גבי ראו כחשיבות-על – ההבנה היא שכדי לממש  וליצור הישגים, יש לקדם יצירת התאמות רגולטוריות במטרה לקבל הכרה בחינוך הקיבוצי - אין לוותר עליו בשום אופן – להפך! יש ללמוד אותו, יש למקצע אותו ולעשות אותו טוב יותר ורלוונטי מתמיד".

אז אפשר להגיד שאת מנסה לעשות ביחד עם מנהלות החינוך סדר בבלאגן הרגולטורי?

"בדיוק! התגבשה הבנה במשרדי הממשלה מתוך היכרות עם החינוך הקיבוצי שהם חייבים "לדבר קהילה" בדיוק כפי שאנו חושבים שקהילה חייבת לדבר "חינוך קיבוצי".  עד היום כל קיבוץ היה מנסח נספח עם היועמ"ש שלו, 270 נהלים, 270 שפות שונות מול המחוזות השונים בארץ. יצירה, בניה והטמעה של שפה אחידה מקלה מאד על הרגולטור והשטח, מאפשרת עשיית המון סדר "בבלגן". היום רוב הקיבוצים בארץ כבר עושים שימוש ב"נספח התשלומים היעודי לחינוך הקיבוצי" אותו כתבנו יחד עם אגף אכיפה במשרד החינוך. המטרה שלנו היא לעזור למשרדי הממשלה להבין אותנו ולעבוד במשותף לטובת הסדרה ושמירה על החינוך הקיבוצי.

מה שקורה במפגשים הוא למידת הרגולציה, והבנת העבודה בתוך האסדות. המשרדים עושים התאמות שנועדו יצירת התאמות במיוחד לאורחות החיים והחינוך הקיבוצי, וחשוב שכולנו נכיר אותן ונפעל לפיהן לטובת כולנו".

אני שומע אותך מדברת שוב ושוב על העבודה המשותפת עם משרדי הממשלה, למה זה חשוב בכלל? יש לנו מערכת חינוך מצוינת משלנו

"הגיל הרך בקיבוצים, שעד היום היה "בן חורג" שלא לומר "בן לא מוכר" על ידי רשויות המדינה, מבסס את מקומו כמוכר, ככזה שמוקירים אותו מאד ונותנים לו מקום והזדמנות לבוא לידי ביטוי בכל ועדה ממשלתית שמובילה רפורמות חדשות. התחושה שלי היא בהחלט גם של נתינה ותחושת הדדיות בקשר עם המדינה למדינה.

אנו מודעים לכך שיש מי שחושב שעבודה בשיתוף רשויות המדינה ומשרדי הממשלה פוגעים בחינוך הקיבוצי. נהפוכו, המדינה היום מעודדת את החינוך הייחודי, לא רק את שלנו, אך היא מבקשת שזה יעשה  בשיתוף פעולה אתה, וזה לגיטימי מאד בעייני"

דבי ברא"ס, ראשת אגף חינוך, מחזקת ומדגישה את המחויבות העמוקה של כלל השותפים במערכת הקיבוצית לפעולה שמבטיחה ומבססת את החינוך הקיבוצי המיטבי על  כל הרצף שלו, מלידה ועד יב'. מחויבות שמתקיימת ממקום של בחירה ואחריות של הקהילה הקיבוצית:

"אנו חייבים וצריכים ללמוד כל הזמן את המציאות המשתנה, להוביל תהליכי בחירה של  מה חשוב לשמר, לדייק ולקיים, לצד איתור ההזדמנויות הצומחות מתוך  שיתופי פעולה וללמוד איך לעבוד איתן. ואת זה השכילו לבחור מנהלות הגיל הרך לצד מנהלי הקהילה והנהגות הקיבוצים. למידת הרגולציה, המפגש האנושי עם ברי הסמכות במשרדי הממשלה בהובלתה של נועה צור ברוש הם המפתח לשמירה וביסוס החינוך הקיבוצי. כי בכל מקום בו "הגן הקיבוצי, מייצר עוגנים מתחיל מסלולו של החינוך החברתי, וזו מחויבותו של אגף החינוך".


באנר הגן הקיבוצי

ביוזמת התנועה הקיבוצית - קיבוצים למען קיבוצים: חיזוק החוסן של קיבוצי העוטף דרך הפגה בזמן שגרה

בתנועה הקיבוצית יזמו בתקופה האחרונה פרויקט חדש של ערבות הדדית בין קיבוצים, שמטרתו לחזק את החוסן הקהילתי והאישי של קיבוצי עוטף עזה, דווקא על ידי אירוח של חברי הקיבוץ, בני הנוער, והילדים בזמן שגרה
 
ביוזמת התנועה הקיבוצית - קיבוצים למען קיבוצים: חיזוק החוסן של קיבוצי העוטף דרך הפגה בזמן שגרה

בתקופה האחרונה נפגשו אנשי צוות החירום של התנועה עם מרבית מהנהלות קיבוצי העוטף ואנשי המועצות האזוריות שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון. הסיורים נועדו לתת מענה מתאים ומדויק לקיבוצים ולמועצות ולרצונותיהם. 

כידוע, הצוות התנועתי ביחד עם מרכז המועצות האזוריות, הקיבוץ הדתי ותנועת המושבים מפעילים בימי לחימה חדר מצב לסיוע לקיבוצים, למושבים ולמועצות האזוריות.

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין: "לאחר אירועי  הלחימה האחרונים בדרום, הבנו שהמצב בעוטף עזה השתנה ונדרשת תשומת לב אחרת  לצרכי הקיבוצים. במהלך הסבבים הקצרים והאלימים אין כמעט יכולת לצאת לפעילות הפגתית ולקבל את תשומת הלב הרבה שמציעים קיבוצים רבים ברחבי הארץ לתמיכה  בקיבוצי העוטף.

לכן, בזמן של רגיעה יחסית, תשומת לב זו הינה מבורכת ומאפשרת הפגנת סולידריות וסיוע בבניית החוסן הקהילתי בקיבוצים. פנינו לקיבוצים ברחבי הארץ על מנת לייצר מערך של אירוח הדדי. לשמחתינו ,קיבוצים רבים הרימו את הכפפה והציעו מיד פעילויות משותפות ואירוח באתרי הנופש והפנאי הקיימות בקיבוצים רבים".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר בירך על היוזמה: "אני שמח שיחד עם חברינו בעוטף הגענו לתובנות על דרך הסיוע שאנחנו והקיבוצים ברחבי ישראל יכולים לתרום לחיזוק החוסן הקהילתי של הקיבוצים בגבול עזה. יש מי שבוחר להספיד את הערבות הדדית של הקיבוצים וחברי הקיבוצים למען החברה הישראלית בכלל ולמען קיבוצים אחרים בפרט, ואני שמח שאלו מתגלים בטעותם כל פעם מחדש".


באנר שבילים

תמונת השבוע – זה כבר כמה ימים שב"צוותא" מלא והרבה אנשים

יוני קלר והלהקה
בתמונה: יוני קלר והלהקה שרים עם הקהל את מיטב השירים במוזיקה העברית

עשרות רבות של רכזי ובעיקר רכזות תרבות הגיעו השבוע ל"יום חשיפה" בצוותא שאורגן על-ידי מטה התרבות באגף חברה וקהילה של התנועה הקיבוצית בראשות ריקי רז ולצדה יעל רז-לחייני, ובשיתוף מחלקת התרבות של תנועת המושבים. 
התרבותניקים קיבלו יום גדוש של "טעימות" מופעים מכל הסוגים והמינים, שאת חלקם תוכלו אתם, חברי ותושבי הקיבוצים, לראות באופן מלא על הדשא הגדול או בחד"א. 
את היום פתח יוני קלר מקיבוץ שפיים (שגם ממלא את תפקיד רכז התרבות בקיבוץ) שהרים את הקהל בקטע ממופע השירה בציבור שלו. לא כל אחד זוכה לעשות ארצי בצוותא. רק המגבת היתה חסרה. 
ריקי ויעל, שיחקתן אותה!


באנר משקארד 1

אפיקים ראשונים לעבר מגזר משרתי הציבור

לאחרונה הסתיימה תכנית "אפיקים לשירות הציבורי" - תכנית מנהיגות להכנה למגזר משרתי הציבור ולתוכניות הצוערים, מבית רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ואגף 'עתודות לישראל', משרד ראש הממשלה. 17 צעירים וצעירות מכל הארץ, קיבוצניקים וגם כאלו שאינם, סיימו את התכנית שכללה 10 מפגשים, סיור בירושלים וסמינר בן יומיים בעוטף עזה
בוגרי התכנית יחד עם רותם שניצקי, עפרי רביב ושחר ניר
בוגרי התכנית יחד עם רותם שניצקי, עפרי רביב ושחר ניר

מטרת התוכנית היא לחשוף את הצעירים והצעירות לשירות הציבורי ולמגזר משרתי הציבור, ולהגביר את המוטיבציה להשתלב בעשייה הציבורית. במהלך התכנית המשתתפים נפגשו עם ארגונים ומשרתי ציבור פורצי דרך במגוון זירות עשייה (ממשלה, שלטון מקומי, מגזר שלישי ועוד). בין הנושאים השונים שנלמדו בתכנית: סוגיות ליבה בחברה הישראלית, יסודות המנהל הציבורי, ממלכתיות ושירות המדינה, סמינר פריפריה מול מרכז, כלכלת ישראל, הפרטה וההקשר הקיבוצי ומפגש חשיפה לתוכניות הצוערים השונות.

במהלך התכנית נחשפו המשתתפים למגוון האתגרים וההזדמנויות שבשירות הציבורי וניסו להבין האם הם רוצים להשתמש בכלי "השירות הציבורי" כדי להשפיע על החברה הישראלית ולהוביל שינוי שיוביל לחברה צודקת ושוויונית יותר. במפגש האחרון והמרגש של התכנית, שיתפו משתתפי התכנית בנרטיב האישי שלהם. בסיפורים האישיים שהובילו אותם למחשבה על השפעה על החברה בה הם חיים- דרך השירות הציבורי או נתיבים אחרים שיפלסו בדרך להטבעת חותמם על החברה הישראלית.

במקביל לציר הלמידה על השירות הציבורי, המשתתפים נחשפו לתנועה הקיבוצית, לאגף הצעירים ורשת הצעירים. למדו מעט על ההיסטוריה הקיבוצית ובעיקר חשבו קדימה על המקום שלהם כצעירים בקיבוץ ובתנועה. בסיום התכנית החליטו המשתתפים לשמור על קשר - בתוך הקבוצה ועם הרשת כולה - מבטיחים לעדכן כשיתבשל משהו...

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית מספרת כי "שיתוף הפעולה שהחל בשנה שעברה רקם עור וגידים לתוכנית מנהיגות ייחודית לשירות הציבורי. אחת המטרות המרכזיות שהצבנו במסגרת הקמת האגף, היא השתלבות של צעירות וצעירי התנועה במגזר משרתי הציבור, מתוך ראייה שהמגזר מאפשר השתלבות בעמדות מפתח להובלה והשפעה משמעותית על החברה הישראלית. המשתתפים בתכנית נחשפו למגזר משרתי הציבור, פגשו בעלי תפקידים שונים ורכשו כלים שיאפשרו להם להשתלב במגזר זה.  במהלך התכנית המשתתפים בנו את הנרטיב האישי שלהם לשירות הציבורי ונוצרה קבוצה מגובשת שחלקה כבר צועדת את צעדיה הראשונים למסלול השירות הציבורי. אני בטוחה שעוד נשמע על הבוגרים והבוגרות. תודה לעתודות לישראל על האמון, השותפות והיציאה לדרך משותפת."


באנר הקאתון רשת הצעירים

חושבים ירוק, רואים רחוק

לאור הדרישה הגוברת, והפעילות במגזר ההתיישבותי, נערך בפעם הראשונה כנס מקיף בתחום הקנאביס הרפואי בשיתוף התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים. כ-1000 משתתפים ומשתתפות הגיעו לכנס שנערך באולמי AVENUE בקריית שדה התעופה, והופק על ידי חברת ENERGETY ובהובלתו של אודי גת (מעגן מיכאל)
ועידת יזמות קנאביס רפואי

עם פתיחתו של שוק הקנאביס בארץ, שינויי הרגולציה בעולם וההכרה הבינלאומית של ישראל כמובילה בפיתוח טכנולוגי של זני קנאביס ייחודיים, גדל תחום ההשקעות החקלאיות והטכנולוגיות באופן יוצא דופן. קבלת ההיתרים הראשונים ממשרד הבריאות ושינוי התקינה מביא עמו צורך משמעותי ללמוד את האפשרויות הקיימות בתחום נוסק זה ובעיקר מאפשר חיבור בין הקיבוצים ומושבים לגורמים עסקיים בארץ ובעולם.

בין הנוכחים היו חקלאים, יזמים מהתחום, ממלאי תפקידים בקיבוצים, מתעניינים ועוד. בכנס הוצגו מיזמים וחממות גידול שכבר קמו בקיבוצים ומושבים וכן התקיימה תערוכת חברות מהתחום. את הכנס הנחה חיים חבלין, ראש מחלקת חקלאות ויזמויות קטנות בתנועה הקיבוצית.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח בדבריו את הכנס:
 "ב-24 בינואר 1848 מצא פועל חקלאי בשם ג'יימס דבליו מרשל, שעסק בהקמת גלגל השקיה, פיסת מתכת נוצצת. כך, ברגע אחד התחילה אחת התופעות והתקופות המרתקות בהיסטוריה – "הבהלה לזהב". התקופה הזו שנמשכה כ-7 שנים הביאה אל מדינת קליפורניה 300 אלף בני אדם מכל רחבי היבשת. העיר סן פרנסיסקו נבנתה וקליפורניה הפכה למדינה מפותחת. שבע שנים מאוחר יותר התופעה שככה.

כשמסתכלים בדיעבד על הבהלה לזהב, ניתן ללמוד כמה דברים: מעט אנשים התעשרו ממנה (בעיקר מספר ברי מזל בחברות מאורגנות), רבים נותרו מאוכזבים וחיפוש הזהב עבר לידי חברות גדולות שידעו לרתום טכנולוגיה. לא הכל דומה להתלהבות שישנה כיום מתחום הקנאביס,  אבל ישנם כמה קווי דמיון משמעותיים. אין ספק שעומדת בפני המגזר החקלאי הזדמנות לפריצת דרך בתחום שלא היינו בו עדיין, אבל בכדי לעשות זאת נכון חייבים להשאיר כמה שפחות ליד הגורל ולאלילת המזל, ולצבור כמה שיותר ידע ומקצועיות. הלקח חייב להיות אותו לקח – אין מקום לחלומות שווא, יש לעשות התאמות וללמוד כמו שצריך את התחום ואת מה שנחוץ כדי להצליח בו ולצבור רווחים, מי שמחפש רק להרוויח בגלל ההתעניינות הגוברת נכון לכישלון.
זו התכלית של היום הזה, ואני מאחל לכולנו שנדע להפיק ממנו את המיטב."

גולת הכותרת של היום הייתה ריאיון על הבמה אותו ערך הפרשן הכלכלי של חדשות 13, מתן חודורוב, עם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שמשמש בתפקיד יו"ר חברת אינטרקיור וחברת הבת שלה קנדוק פארמה (אחת מתשע מגדלות הקנאביס הרפואי בישראל), ולאחרונה הודיע על חזרתו לפוליטיקה וכוונתו להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, באמצעות מפלגת "ישראל דמוקרטית". חודורוב שאל את ברק האם ימשיך ימשיך להיות יו"ר החברה גם בכנסת, וברק ענה לו כי עד השבעת הכנסת הוא יכול להיות יו"ר של חברה ציבורית, ולאחר השבעתה ישנם כללים ברורים. "הבסיס של חברת קנדוק הוא בישראל. יש אנשים שאומרים שהתחום הוא בועה אבל אני לא מסכים. מתחת להזדמנות ול"הייפ", יש מדע אמיתי, שוק פוטנציאלי עצום ואפשרויות רפואיות", אמר ברק. עוד הוסיף כי בישראל יש יתרונות עצומים, לא רק במדע אלא גם בגידול: "אנחנו אחד המקומות היחידים שבו חקלאים יכולים להיות גם אנשי הייטק. יש לנו יתרון גדול במדע, ניסיון, אקלים, ידע וכוח עבודה מצוין. עניין הייצוא חשוב וקריטי, הכנסת והממשלה אישרו את הייצוא ועכשיו צריך לקדם זאת בירוקרטית. אני קורא לממשלה לגבות את הנושא, מדובר בפוטנציאל ייצוא של מיליארדים. יש לעשות מה שצריך על מנת שבתוך כמה חודשים יוכלו להתחיל לייצא. הביקוש הוא עצום ואמיתי.

הנוכחים יכלו ללמוד משורת הרצאות על היבטים שונים בתחום כגון, רגולציה והתמודדות עמה, שרשרת הערך חקלאות/פארמה, הקמת פרויקטים, טכנולוגיות חקלאיות רלוונטיות לשוק גידול הקנאביס, מחקר, פיתוח וחדשנות, השקעות ותהליך גידול הצמח.


פייסבוק התנועה

חיסונים במערכת החינוך ובקהילה הקיבוצית – פשוט לדבר על זה

בשנה האחרונה אנו עדים להתפרצות מחלת החצבת - מחלה מדבקת מאד, הנחשבת למחלה קשה, שעלולה לגרום לסיבוכים רבים, (גם סיבוכים מאוחרים – פרק זמן ארוך מזמן ההדבקה) לנכות ואף למוות. נגיפי החצבת עוברים באוויר והתפרצות המחלה היא כלל עולמית ונובעת מירידה כללית בשעורי ההתחסנות של האוכלוסיה
חיסונים במערכת החינוך ובקהילה הקיבוצית – פשוט לדבר על זה

התפרצות מחלת החצבת והעליה בשיעור ההדבקה עוררו בקיבוצים רבים את הדיון בשאלת הלגיטימיות של מעורבות הקהילה בהתחסנות חבריה, לרבות ילדים, מתוך הבנה כי יעילות המוגנות של קהילה עולה יחד עם עליה בשעור המתחסנים באותה הקהילה. מטבע הדברים, בקהילה רב גילאית כמו קיבוץ, ישנן אוכלוסיות החשופות יותר לסכנת הידבקות: פעוטות וילדים, קשישים, חולים במחלות קשות, נשים הרות ואנשים שאינם מחוסנים.

במדינת ישראל לא קיימת חובה כללית על פי דין לקבלת חיסונים (למעט כנגד מחלת הפוליו), והדיון סביב סוגיית החיסונים נוגע, בעצם, לתפיסת הקהילה ולאחריות ההדדית של חבריה כלפי עצמם.

מעבר להבחנה בין חיסונים שהשפעתם אישית בלבד (האחריות על תוצאות החיסון כמו גם על אי מתן החיסון קשורה לפרט המתחסן בלבד – דוגמת חיסון כנגד מחלת הטטנוס) לבין חיסונים שהשפעתם חברתית (התוצאות של מתן החיסון או של אי מתן החיסון עלול לפגוע בקהילה כולה – דוגמת חיסון כנגד מחלות החצבת והאדמת).

אנו סבורים כי בדיון, אותו נדרשת לקיים כל קהילה קיבוצית באשר היא, השאלה הראשונה הינה האם נכון לקהילה קיבוצית לנקוט צעדים על מנת להבטיח את הקיבוץ כמרחב בטוח לכלל חבריה. אמירה קהילתית קיבוצית, לפיה על הקיבוץ להוות מרחב בטוח לכלל הקהילה, יכולה לכלול תחומים מגוונים, לרבות נהיגה בטוחה, מניעת מפגעים פיזיים, וכן קידום בריאות, מניעת מחלות, הבטחת התחסנות הילדים במערכת החינוך ועוד. יישומם הלכה למעשה של תחומים אלה מחייב מעורבות כלל הגורמים הרלבנטיים – דוגמת המזכירות/הנהלת הקהילה, מערכת החינוך, ומערכת הבריאות והרווחה וכמובן – הציבור הרחב.


באנר חוברת אירועים, פעילות ומידע 2019

איך מצילים חיים בפחות מ-5000 ש"ח?

עידית רון, שחיינית ותיקה בנבחרת השחיה של גרשון שפע בבריכת גבעת חיים איחוד, קיבלה לפני מספר שבועות דום לב באמצע אימון. בפוסט נרגש בפייסבוק היא מבקשת לקדם את המודעות להצבת מכונות החייאה - דיפיברילטור במקומות ציבוריים.
"עזרו לי להביא למודעות את חשיבות המכונה, לכו מחר בבוקר לעבודה ותשאלו אם יש ואיפה המכונה שתדעו לאן ללכת במידה ותקלעו לאירוע נוראי שכזה, תשאלו בכל מקום שאתם הולכים עם הילדים והנכדים, במקומות הבילוי שאתם הולכים לבדכם ועם חברים. לו יהי שנצליח ביחד להציל אדם אחד"
איך מצילים חיים בפחות מ-5000 ש"ח?
עידית והנכדים גלי ועומרי. "סבתא תעשה לכם מלאן כייפים עוד עשרות שנים ראו הוזהרתם:)"

בתאריך 23/6/19 ניצחתי את הסטטיסטיקה
96 אחוזים מהאנשים מתים מדום לב, אני ניצלתי.

באותו בוקר התאמנתי, כרגיל, באימון שחייה, במסגרת קבוצתית באימון של גרשון שפע בבריכת גבעת חיים.
"עפתי" על המים הרגשתי מעולה, מלאה באנרגיות. 12.5 מטר לפני שסיימתי את התרגיל, הרגשתי שראשי מסתחרר, שיד שמאל מסרבת להתרומם ואיבדתי את ההכרה במים.
למזלי, חברה ששחתה מאחורי זיהתה שמשהו לא בסדר איתי והחליטה לשחות מאחורי לאט לאט.
ראשי נשמט לתוך המים וטבעתי, אותה חברה שחיינית צווחה לעזרה והזעיקה את חבריי למשות אותי מהמים.

למזלי הנוסף, במקום נכחה אחות טיפול נמרץ מביה"ח מאיר שהגיעה לשחות להנאתה ועשתה לי עיסוי לב בזמן ששאר החברים התחלקו בתפקידים כדי להציל את חיי. ההחייאה הידנית לא עבדה. כבר הייתי בעולם הבא.

לבסוף, הביאו את הדפיברילטור, מכונת מכות חשמל כמו בסרטים.
3 מכות חשמל וחזרתי לחיים. 
התעוררתי והמחשבה הראשונה שעלתה לי הייתה "וואלה אני השחקנית הראשית בסרט הרע הזה"
לא נלחצתי, ראיתי את כל העיניים היפות של חברי מסביבי, עיניים אוהבות ומלאות אהבה ושמחה שחזרתי לחיים.


ביטוח חקלאי

בואו להיות מדריכות ומדריכים בחינוך החברתי בקיבוץ!

בואו להיות מדריכות ומדריכים בחינוך החברתי בקיבוץ!

חינוך קיבוצי הוא מותג. בשבילנו חינוך זו שליחות

בימים אלו מתארגנות מערכות החינוך בקיבוץ לקליטת צוותי הדרכה לשנת הלימודים הקרובה

אם את.ה נכונים למשימה, מוכנים להתחייב לפחות לשנה ורוצים מקום עבודה מאתגר ומעניין- פנו אלינו


באנר משקארד 2

כנס חברה וקהילה הראשון -
קהילה קיבוצית במיטבה!

ב-24 בספטמבר יערך כנס חברה וקהילה הראשון של התנועה הקיבוצית. שמרו את התאריך.
פרטים נוספים בקרוב
כנס חברה וקהילה הראשון - קהילה קיבוצית במיטבה!

ב-24 בספטמבר יערך כנס חברה וקהילה הראשון של התנועה הקיבוצית. שמרו את התאריך. פרטים נוספים בקרוב. 

משתתפים. משתפים. מובילים. מחדשים


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png
 

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

10 + 8 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content