דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מאמרים משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: המטפלות הן הלב הפועם של הקהילה

מאת: נועה עגיב-סופר
המטפלות, הן הלב הפועם של הקהילה, הגן ומערכות החינוך. הן הכוח המניע ובעלות פוטנציאל גדול. את הדברים הבאים אני כותבת כאמא, כחברת קיבוץ, כגננת וכמדריכה בשולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי, שחווה יומיום את השטח ורואה חשיבות גדולה לקדם שינוי תפיסתי בקהילות הקיבוציות שלנו. ומכאן גם לשינוי מעשי בנושא מעמדן והכשרתן של מטפלות (סייעות) בצוותי חינוך בגיל הרך.
צילום: רחלי וורטמן, חורשים
צילום: רחלי וורטמן, חורשים

בימינו, מצוקת כוח האדם בשיאה, מנהלים רבים מתמודדים יום יום עם מחסור בעובדי ועובדות חינוך, בעיקרן מטפלות. מצב זה אינו חדש, אחוז המטפלות הרואות בעבודתן מקצוע או תפקיד לשנים ארוכות, נמוך (לוין, 1997). מקצוע זה הינו מורכב, הוא דורש מהעוסקות בו כישורים רבים, ידע רב (שהולך וגדל עם השנים) בתחומי הגיל הרך, יכולת גבוהה מאוד של לקיחת אחריות,  מיומנויות של יצירת אינטראקציות באיכות גבוהה, יכולת ויסות ואיפוק,  יכולת טובה לעבודה בצוות ועוד. נכון להיום הכשרה בתחום זה מועטה למרות הקריטריונים הברורים המגדירים את איכות המסגרת המטפלת- רמת ההכשרה והמקצועיות של המטפלות לפני כניסתן לתפקיד, היחס בין אנשי הצוות לילדים, וכמובן  ההדרכה והליווי אותן הן מקבלות בזמן עבודתן  ( Sagi, Koren-Karie, Gini, Ziv & Joels, 2002). קיימים היום כלים מקצועיים להערכת איכות חינוך – טיפול בגיל הרך, ולהדרכת צוותים, כדוגמת ה- Iters, אך עדיין מעט מסגרות חינוכיות נחשפות לכלים אלה ומשתמשות בהם.

המטפלת מחנכת בגיל הרך מהווה דמות חשובה ומשמעותית עבור הילד, היא נמצאת עימו רוב שעות היום ועליה להענות לצרכי הילדים ולהוות עוגן בטוח בתוך גבולות של מותר ואסור (פלוטניק ואשל, 2007). בין תפקידיה הרבים נכללים היבטים שונים: היא מייצגת עבור הילד והוריו ראשית, את דרישות המציאות ותביעותיה (ורדי, 1985), ושנית, את הקהילה אליה משתייך הילד מבחינת ערכים ונורמות (דרור, 2002; פלוטניק ואשל 2007). היא אף מהווה סוכן חיברות עיקרי עבור הילד הצעיר (Bronfenbrenner, 1986). על פי התפיסה הסוציולוגית, תחום החינוך הוא מרכיב חשוב בתהליך החיברות. באמצעותו ניתן להנחיל ערכים ונורמות. באמצעות הקשר הנוצר עם המטפלות, ובזכות ההנאה שהמטפלת חשה מן הקשר והמגע עם הילד, וכן, היכולת שלה להבין את נקודת מבטו של הילד, חווה הילד בתוך המסגרת החינוכית סביבה בטוחה ותומכת בתהליך התפתחותו (רוזנטל, גת וצור, 2009). מסגרת חינוכית היא הגוף שמעביר לפרט באופן ממוסד את הכישורים הנדרשים והייחודיים לחייו בקהילתו. לכן, יש צורך כי אנשי החינוך יהיו אנשים מקצועיים שהוכשרו למטרה זו (שדמי-וורטמן, 2008).

צילום שרית לוסטיג, גבעת חיים איחוד
צילום שרית לוסטיג, גבעת חיים איחוד

בהסתכלות על קהילה קיבוצית, מרגולין (1942) מדגיש בכתביו כי על מנת ליצור אדם "בצלמנו ודמותנו" על המחנך להיות אדם מן הקהילה שיעביר לילדים את נסיון חייו ולא רק את תוכן ספרי הפדגוגיה. כך ניתן יהיה לגדל אדם שיהיה חלק מהקהילה הקיבוצית ואף ימשיך אותה (מרגולין, 1942). בימינו קשה להרכיב צוות חינוכי שכולו מורכב מתושבי הקיבוץ, אך ייתכן כי אם קהילה תצליח לגרום לעובד שאינו בן המקום להרגיש חלק ממנה כך הוא יצליח להנחיל את הערכים והמסורות הקהילתיות לדור העתיד.  השאיפה היא שלפחות אחד מחברי הצוות יהיה מהקהילה בה הגן פועל ובכך יהווה ייצוג שלה לילד ומשפחתו (פלוטניק ואשל, 2007). למטפלת בקיבוץ יש השפעה ותרומה רבה להווית הקהילה הקיבוצית, וישנה חשיבות רבה לייצר אצל נשות חינוך שאינן חיות בתוך הקהילה הקיבוצית, מחויבות, הזדהות ואכפתיות. יצירת חוויה כזו היא אחריותה של הקהילה כולה. חיבור הצוות החינוכי למקום עבודתו ולקהילה עשוי לתרום לתפקידם החברתי במערכת החינוכית ובקהילה, ועל התנהלותם במקום ותפיסתם החינוכית. כאשר המטפלות מחנכות יפעלו מתוך הזדהות ותחושת שייכות לקהילה ולמערכת החינוך, תחושות אלה יחלחלו לילדים והתוצאה ארוכת הטווח תהיה שהילדים של היום שהרי הם המבוגרים של המחר, יחושו מחוברים לקהילה ויפעלו למענה מתוך תחושת מחויבות ואחריות. ככל שקהילה תשכיל להבין כי השקעה בצוותי חינוך היא השקעה שמטיבה עם הילדים בגיל הרך, ומטייבת את איכות החינוך כולו, כך הרווח הקהילתי יהיה גדול יותר.

כאשר ישנו שיתוף פעולה מלא בין החינוך לקהילה, כלומר החינוך מעצב את הקהילה והקהילה מזינה את החינוך, גדלה החשיבות שהצוות החינוכי יבין את תפקידו והשפעתו ויפעל מתוך רצון לשרת את הקהילה ומתוך הכרות עמוקה עימה (שדמי-וורטמן, 2008). הדבר בא לידי ביטוי בתחומי חיים שונים בקיבוץ. למשל בתחום התרבות - כאשר קהילה מציינת את חג הביכורים והילדים הם אלה המביאים את הביכורים ולמעשה כך שותפים בעשייה הפעילה (קישוט עגלות התהלוכה, הכנת ריקוד...), המעשה החינוכי תלוי בחג הקהילתי ובמסורת, והקהילה היא זו השומרת באופן פעיל את המסורת הייחודית של חג הביכורים בקיבוץ. דרך מסורת זו הקהילה מעצבת ערכים ויוצרת הזדהות של הפרט עם קהילתו. 

השקעה בהון האנושי בתחום החינוך מניבה גם פירות מבחינה כלכלית וחברתית. מחקרים וסקרים שנעשו בתחום, מצביעים על כך שהשקעה מדינית בגיל הרך (בצוות, ביחס הילדים והמבוגר, תשתיות ועוד) תחסוך עלויות גבוהות למדינה. על כל דולר השקעה יחסכו 7 דולרים של הוצאות חברתיות מאוחרות יותר. השקעה זו נכונה לא רק ערכית והתפתחותית אלא גם כלכלית (סולימני, 2015). מחקרים מעלים ממצאים המעידים כי בתקופת הינקות המוח נמצא בשיאו מבחינה התפתחותית ולכן היכולת לקלוט מידע ולעצבו גבוהה באופן משמעותי משאר תקופות החיים. בשנים אלה יש התפתחות רבה מבחינה רגשית, קוגנטיבית ופיזית (סולימני, 2015). על מנת שההתפתחות תהיה אופטימלית יש לספק לילד את התנאים הטובים ביותר קרי מסגרת טיפולית מטיבה ומטפחת, וצוות היודע את עבודתו. מכאן ניתן להבין את החשיבות בהשמת דמות הולמת בתפקיד המטפלת, וכן את הצורך והיתרון בכך שתהיה זו דמות קבועה ויציבה.

צילום: רחלי וורטמן חורשים
צילום: רחלי וורטמן חורשים

המטפלת אינה רק מטפלת בפן הטיפולי, היא גם מחנכת ומתווה דרך, ולכן גם מבחינה סמנטית יש לשקול את התואר "מטפלת" ונכון יהיה להוסיף לו גם את התואר "מחנכת". לפי מדריך האיכות של משרד החינוך (1999), אנשי הטיפול והחינוך צריכים להיות אנשים מקצועיים שעברו הכשרה במוסדות אקדמאים מוכרים. אנשי חינוך כאלה יוכלו לתת מענה מועיל ויעיל לטיפוח של יכולות החשיבה וכישורי החיים של הילד ולקדמו להיות לומד עצמאי.

מורכבות התפקיד החינוכי נוסך בחובו אלמנטים רגשיים ופיזים. אלו משפיעים על שחיקתן של המטפלות ברמה הפסיכולוגית והסוציאלית (ורדי, 1985). בספרה "מסע ההדרכה", מציינת חנה צור גורמים שונים לשחיקה בעבודה בתחום הגיל הרך, בניהם גם תנאי העבודה וסביבת העבודה הירודים של מטפלות מחנכות בגיל הרך, וריבוי התפקידים והציפיות הסותרות מן המטפלות מחנכות בתפקידן. השחיקה יוצרת מעגל קסמים שהולך ומסלים, וכשהיא מופיעה, היא משפיעה על הילדים החווים גם הם מצוקה ודחק. מטפלות שחוקות, יכולות לשנות את התנהגותן מן הקצה אל הקצה בעזרת הדרכה מתאימה (צור, 2014). על כן, יש להקצות משאבים רבים להכשרה, תמיכה, הדרכה וליווי של צוותים חינוכיים בכל הדרגים מתוך ההבנה כי השקעה במחנכי הגיל הרך תקדם התפתחות תקינה ותשפיע מאוחר יותר על עתידם החברתי כלכלי של הילדים ושל החברה כולה (סולימני, 2015). כחלק מתהליך טיפוח הצוות יש צורך לדאוג שההערכה כלפיו וכלפי תרומתו לחברה ולקהילה יעלו, וכן יעלה התגמול הכלכלי לעבודתו המאומצת הן הפיזית והן הנפשית. 

עד שהשינוי במדינה יישא תנובות, לקיבוץ ולקהילה יש את הכוח, היכולת והמחויבות לשנות ולטפל בנושא כבר מהיום. קהילה שתשכיל להבין, להתאים את סדרי העדיפות, להקצות משאבים משמעותיים להכשרת הצוות החינוכי כולו, ותשקיע בחיבור עמוק בינו לבין הקהילה תזכה באנשי חינוך שיהוו זרז מרכזי ליצירת קהילה חזקה ובריאה. צוות זה יהיה משמעותי לקהילה בכך שיעצב נורמות קהילתיות, ויבסס את מעמד הקהילה כגוף שהיחיד רוצה להשתייך אליו (Benson, 1997).  אחריותה של הנהלת חינוך בשילוב מנהל החינוך ומנהל הקהילה היא לייצר תכנית עבודה שנתית ששמה דגש על הכשרות והדרכות פדגוגיות לצוות כולו לצד עשייה שתעודד את תחושת השייכות, גאוות היחידה והעלאת הערך העצמי. בהשקעה כזו קרנה של מערכת החינוך תעלה ואיכותו תגבר.  שבוע חינוך לדוגמה, שבו הקהילה כולה שמה זרקור על תחום החינוך הוא דרך טובה להעלות את מעמדם החברתי של הצוותים החינוכיים ואף הזדמנות לקרב את המטפלות לקהילה. זוהי הזדמנות גם ליצר מעגלי שיח על מהות החינוך בקיבוץ- מה היה בעבר ומה יש היום, לחבר בין השכבות השונות בקהילה- לשלב גננות מהעבר עם סיפורים מעניינים וכך ליצור חוויה קהילתית שעיקרה הוא הערכת והוקרת עובדי החינוך והעמקה בתחום החינוך.

חשיבות ההדרכה וההכשרה של צוותי חינוך ניכרת בהשפעותיה העקיפות והישירות על הילדים. כך למשל על מנת שאנשי החינוך יוכלו להיות מבוגרים המעודדים העצמת ילדים עליהם להיות מועצמים בעצמם (סדן, 1997). האנשים הנבחרים להיות חלק מצוות חינוכי צריכים להיות בעלי כושר ניהול עצמי, מלאי אמביציה, אנשים שאוהבים ומעריכים ילדים ובעבודתם משלבים כבוד והערכה לילדים, הוריהם ומשפחותיהם וכן הערכה לתרבות שממנה הם באים. לדרישות רגשיות אלה צוות יכול להענות רק כאשר גם הוא מקבל את אותן רגשות ממנהליו. כלומר, כאשר איש הצוות ירגיש מוערך, אהוב, ושדואגים לצרכיו השונים רק כך הוא יוכל להעביר תחושות אלה לילדים עימם הוא עובד (סדן, 1997).  
לסיכום, צוותי החינוך הם משאב מרכזי בחיי הילדים והקהילה. ביכולתם לתרום לחוסנה וחוזקה של הקהילה. על כן זו אחריות הקהילה כולה לטפחם ולשמרם. על מנת לבצע זאת באופן ממוקד ומתמשך על מערכת החינוך ומנהלי הקהילה להקצות משאבים לתחום הכשרת הצוותים החינוכיים. יש צורך לבנות תכנית עבודה שנתית שתכלול בתוכה הדרכת וליווי צוותים ובפרט הדרכת מטפלות מחנכות (מקצועית ורגשית). תכנית זו צריכה לכלול הדרכה מקצועית בתחומי הגיל הרך, פעילויות חברתיות לצד תהליך העצמה אישי וחברתי שיעלה את קרנם בתוך קהילתם. כמו כן יש לשפר משמעותית את תנאי העסקת הצוותים החינוכיים. כל זאת בכדי לבנות מערכת יחסים מבוססת אמון עם ההורים והקהילה כולה, לחזק את תחושת הערך העצמי והמוטיבציה בהיבט האישי ולהעלות יציבות ומקצועיות בהיבט המערכתי והקהילתי.

===============

נועה עגיב-סופר, היא חברת קיבוץ דליה ואם ל-3. נועה עגיב סופר

בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תעודת הוראה לגיל הרך מסמינר הקיבוצים ומסיימת לימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך באורנים. גננת בעלת ותק של שש שנים בגנים קיבוציים.

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

דרור י' (2002). תולדות החינוך הקיבוצי: ממעשה להלכה. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

ורדי ד' (עורך). (1985). במחוזות הגיל הרך. תל אביב: סמינר הקיבוצים.

לוין, ג' (1997). הרהורים על עברו של החינוך הקיבוצי. טבעון: אורנים בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית.

מרגולין, י' (1942). המורה והמחנך בקיבוץ. צרור מכתבים לשאלת החינוך המשותף. עין חרוד, הרצאה מטעם הסמינריון למורים של התנועה הקיבוצית.

משרד החינוך התרבות והספורט (1999). מדריך האיכות: התהליך הפדגוגי בגני הילדים במדינת ישראל. ירושלים : המנהל הפדגוגי, האגף לחינוך היסודי.

סדן, א'. (1997). העצמה ותכנון קהילתי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.

סולימני, ר' (2015). השקעה בגיל הרך תשתלם בעתיד. אוחזר מתוך https://education.biu.ac.il/files/education/shared/hshqh_bgyl_hrk_tshtlm_btyd_-_zyrt_hdvt_-_themarker.pdf

פלוטניק, ר' ואשל, מ' (2007). ספר הגן. תכנית פסיכופדגוגית-אקולוגית על פי שלבי התפתחות של הילד וההורה מלידה עד שש ברוח החינוך הקיבוצי. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומחלקת החינוך של התנועה הקיבוצית.

צור, ח' (2014). מסע ההדרכה. משרד הכלכלה, האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם תחום פדגוגיה והאגף למעונות יום ומשפחתונים, הוצאת מאה- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.

רוזנטל, מ', גת, ל' וצור, ח' (2009). לא נולדים אלימים- החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

שדמי-וורטמן ש' (2008). חינוך בונה קהילה- קהילה בונה חינוך. שנות חינוך בישראל: עבר, הווה, עתיד. מאגר פרסומי סגל אורנים. יחידת בוגרי מנדל. ירושלים: מכון מנדל. 9-22.

Benson, P. L. (1997). All Kids:What Communities must do to Raise Caring and Responsibility Children and Adolescents. San Francisco: Jossey-Bass.

Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development research perspectives. Developmental Psychology, Vol 22(6), 723-742.

Sagi, A., Koren-Karie, N., Gini, M., Ziv, Y. & Joels, T. (2002). Shedding further lights on the effects of various types and quality of early child care on Infant-Mother Attachment relationships: The Haifa study of early child care. Child Development, 73, (4), 1166- 1186.

 

 

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

2 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content