איך מסתדרים הורים לילדים צעירים בתקופה הזו?

נקודות הלחץ והסטרס – מצד אחד ידועות כבר ומוכרות, גם לאורך היום וגם מבחינת הנושאים או העיסוקים הגורמים יותר לחץ וסטרס. ומצד שני, ישנה חשיבות רבה לנרמל ולהחזיק את המצב עבור הילדים ואולי קודם כל עבור ההורים על מנת שיוכלו להחזיק זאת עבור הילדים, ובמקביל להיערך להמשך מאותה שגרה שונה

ההורים במשפחות עם ילדים בגיל הרך, הם אלה, שהשגרה השתנתה להם בצורה מאוד משמעותית. שהרי ילדים בגיל הרך זקוקים  הן להשגחה צמודה כל הזמן, והן לעיסוק וופעילות פנאי, שהרי אין להם את  הכלים להעסיק עצמם.
ממצב שלכל הורה התעסוקה שלו.ה שאינה קשורה בגידול הילדים אלא יותר בפרנסה, בקריירה, ובעיסוקים אחרים "של מבוגרים", הורים רבים מוצאים עצמם בתפקיד  המסגרת החינוכית, לחלקם ישנן עוד משימות של חייהם הבוגרים – עבודה, בנוסף, וחלקם לא מרגישים בנוח במקום החינוכי 24 שעות ומסתפקים בשעות אחר הצהריים שבימים רגילים

המסר שהכי חשוב להעביר להורים אלה, שלחלקם אין את הידע האקדמי והניסיון בחינוך ביתי – הוא ש"הכל בסדר". שבעת הזו – מה שנדרש מהם זה להיות הורים טוביםלספק לילדים שלהם מקום בטוח, אוהב ומנחם. פעילות והפעלה זה בונוס.

חשוב שהורים יעשו עם ילדיהם דברים שגם הם אוהבים ונהנים מהם. ולא דווקא מה שהחברה מצפה מהם, או שנראה להם כדברים הנכונים. נכון שאנחנו מוצפים בהמלצות על הכנסת סדר יום של שגרה חדשה, ושל למידה מרחוק ושל הפעלות כאלה ואחרות. חשוב, חשוב, חשוב, לזכור קודם כל שהחוויה הכללית של כולם, היא המשמעותית ביותר, יותר מלמידה, והפעלה כזו או אחרת.

לכן בעיקר חשוב לנסות להנות, להפיג מתחים, ולמזער את נקודות הסטרס לאורך היום. גם אם יש יותר זמן מסכים, או יותר במבה, יותר השתטויות, הליכה לישון קצת יותר מאוחר או כל דבר אחר, וזה מסב רוגע ושמחה – מומלץ לזרום עם זה, ולהיות גמישים עם המימשק בין צרכי הילדים לצרכי ההורים. רצוי להזכיר להורים, שהיות שהם בתפקיד כפול ומכופל כעת עם ילדיהם, והם המיכל היחיד להכילם, חשוב מאוד: להעביר מסר שבעת כזו חשוב ורצוי לבקש עזרה ושכל אחד מהם יוכל למצוא את מקום או סיטואצית ההיטענות שלו.ה, על מנת שיוכלו להמשיך מתוך חוויה של סבלנות ויכולת הכלה.

כל אחד ואחת וכל משפחה, נדרשים למצוא את הדרך המתאימה להם ביותר לנהל את הימים הללו. ובעיקר חשוב לזכור – הכל בסדר. הילדים לא יפגעו אם לא נלמד אותם, אם נשנה את השגרה לה הם היו רגילים ואולי גם את הכללים, כל עוד ההורים מרגישים עם זה בנוח, וזה מאפשר להם לנהוג מקסימום בסבלנות ואהבה. הורה שדואג לעצמו ל- well being, יוכל בקלות יותר לדאוג ל- well being של ילדיו.

דברים שאפשר לעשות על מנת לחזק את המסר הזה:

• מפגש שווים – לאפשר להורי כל אחד מבתי הילדים מפגש זום בינם לבין עצמם, ובינם לבין הגננת / המנהלת / המדריכה – מטרותיו של המפגש:
  - צמצום תחושת ה"לבד" – באמצעות שיתוף של איך כל משפחה מתנהלת ואיך היא מוצאת את הדרך שלה לניהול הימים.
  - אפשרות להיוועצות עם אשת המקצוע המשתתפת במיפגש. ומתן – לא בעומס, ורק אם נדרש - מידע התפתחותי על הגיל הספציפי ועצה.
  - התייעצות עמיתים של הורה אחד עם האחרים
• מיפוי משפחות המתקשות לנהל שגרה משפחתית, מיפוי הקשיים המתעוררים, חיבור בין משפחה מתקשה לאנשים בקהילה שיכולים לעזור (תוך מתן הדרכה) או גורמי מקצוע (הגננת / המדריכה / העובדת הסוציאלית וכו'). לעיתים העזרה תהיה בעיקר הקשבה, מקום לשיתוף – ואולי פגישת זום לקפה משותף עם מישהו מבוגר –הפגת הבדידות ההורית במידת האפשר – בדומה למצבן של אמהות בחופשת לידה שלפעמים רק צריכות שעה ביום שאפשר לשוחח עם אדם מבוגר ולא עם תינוק.ת.
• להציע סיוע בתפעול הבית: משלוחי קניות, כביסה וכדומה – לפעמים הידיעה שיש משימה אחת פחות מייצרת הרבה פניות, בעיקר נפשית.

מומלץ להציע להורים לשתף את ההורים האחרים בדברים שהצליחו להם, ושהסבו סיפוק והנאה למשפחה. זה מקום שגם הם יכולים לתרום בו לאחרים.

לא תמיד צריך ללכת על הדבר הכי גדול, גם מעשה קטן בשביל האחר שווה המון!!