אנחנו העתיד - קהילה קיבוצית, עתיד מיטבי

מטרת המפגש, ראשון מתוך ארבעה, הייתה ללמוד על עצמנו בהתמודדות עם הקורונה ולהתבונן על עצמנו במבט עתידי בסוגיות המעסיקות את החברה הקיבוצית, על גווניה השונים. בין הדיבורים הנעים בנגינה ובשיר הזמר דן סולומון, בן פלמ"ח-צובה.

"כשאדם חווה, חש ומרגיש השראה, הוא בעצם נוגע במקום עמוק בתוך עצמו. מקום זה מאפשר להיפתח, להתחבר לחלק היצירתי שבנו, להגדיר ולממש מטרות באופן חדור מוטיבציה". אמרה ראש אגף חברה ד"ר אילת גלס בפתח הכנס, ואיחלה למשתתפים "שנשמע, נלמד ונחווה רגעים של צלילות ובהירות, רגעי מודעות למגוון של אפשרויות חדשות שלא היינו מודעים אליהן כלל, ואלה יעוררו אותנו לפעולה".

עוד פנתה גלס לממלאי התפקידים ומובילי הפעילויות החברתיות בקיבוצים" "זו הזדמנות מצוינת לומר – אתן ואתם עושים עבודה חשובה, בשגרה, בחרום, בשגרת החרום המתמשכת, בכל מצב, ואנחנו מצדיעים לכן ולכם".

את הכנס פתחה ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, אשר דיברה על חוסן בשעת משבר, על משמעותו והדרכים לחזקו, תוך השוואה לחוסן המיטבי שבא לידי ביטוי בקיבוצים עם פרוץ הקורונה. שאשא ביטון אמרה כי היא שמחה להצטרף לכנס בימים לא פשוטים אלה. "הנושא של חוסן קהילתי נדון גם אצלי בוועדה. ככל שהחוסן הקהילתי גדול יותר קל יותר להתמודד עם משבר ומצבים קשים כפרטים וכקהילה. לא משקפים לאוכלוסיה את הנתונים בכללם, האזרח בקצה לא תמיד יודע לנתח את הנתונים בצורה ברורה, ולכן ישנה חשיבות גדולה לחוסן הקהילתי. מי שחקר את הנושא מהגל הראשון, גילה שבמקומות כמו קיבוצים ומושבים הייתה התמודדות מוצלחת יותר. תמיד קל יותר כשיש על מי להישען, וכשהתבגרתי בקריית שמונה היה קל יותר להתמודד למרות הקטיושות. העבודה שלכם היא עבודת קודש לא פחות מעובדים סוציאליים ועובדי רווחה. אני מאוד אשתדל שהעניין של חוסן קהילתי ותפקידכם כמנהלי קהילה לא יעלו רק בשעת חירום, אלא גם בזמנים רגילים ודלתי פתוחה בפניכם תמיד."

מזכ"ל התנועה ניר מאיר בירך את משתתפי הכנס וחיזק את "שולחן השותפים של ממלאי התפקידים" כמודל עבודה מיטבי. מאיר אמר למשתתפים: 

"אנחנו רואים את התממשות הרעיון שזמנים קשים עדיף לעבור ביחד. האוכלוסיה הכי מוגנת בעולם בגל הראשון, הייתה בקיבוצים. שום  דבר אינו מובן מאליו – הכל בזכותכם. אנו חוזים בדרך הווירטואוזית שבה הקיבוצים מתמודדים עם המשבר ועם חוסר הוודאות, ואנחנו במטה התנועה משתדלים להיות מאוד יצירתיים ולהביא רעיונות "מהיקב ומהגורן", אבל זה כעין וכאפס לעומת היצירתיות שלכם ואנחנו עומדים נפעמים. יהיה קשה לקיים את החוסן הזה לאורך זמן עם הפגיעה בכלכלה ובהכנסות, וכשהזמנים קשים נמדדים עקרונות הניהול. התנהלות הקיבוצים מאמצע מרץ מעוררת השראה וגאווה גדולה. בחודשים האחרונים ישנה עלייה בתחלואה גם בתוך הקיבוצים, אבל אנחנו מצליחים לקטוע את שרשרת ההדבקה מאוד מהר. מאחל לכם סבלנות ויכולת לשתף פעולה בין כל גורמי ההנהלה. לפני שיהיה טוב יהיה עוד יותר קשה."

מיד אחריו עלתה ד"ר כרמית פדן, חוקרת מנהיגות בימי משבר, וסקרה את ההתמודדות של ניו זילנד עם נגיף הקורונה, תוך פירוט תובנות ולקחים למנהיגות בעת חירום. כרמית הדגישה את נחיצות האמון ההדדי, וציינה את חשיבות המטרה המשותפת, את גיבוי המומחים והתקשורת וגילוי גמישות ניהולית והסתגלות. דברים אלה מתאימים גם להתנהלות בקיבוץ.

בחלק השני עברו המשתתפים לחדרי זום על פי נושאים:

דגן לוין, ראש אגף כלכלה ראיין את מיכל קראוס, שכיהנה כיו"ר בקיבוצים רבים ולאחרונה סיימה את תפקידה כמנכ"לית מועצת החלב, ואת מרים דרוק, מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית. דגן הציג  את מאפייני משבר הקורונה בעולם, בארץ ובקיבוצים. סקר את התפתחות הפרמטרים הכלכליים המרכזיים, והדגיש כי הכלכלה העולמית חווה משבר חד פעמי בעוצמתו, אופיו ועומקו. בהעדר תורה סדורה להתמודדות עם משבר מסוג זה מתקשות הממשלות לגבש מדיניות עקבית, אפקטיבית וברת קיימא ואף מתקשות לממש את מדיניותן.

מיכל סקרה את השפעת המשבר על ענפי החקלאות העיקריים והעריכה כיצד יושפעו מהמשבר בהמשך הדרך. החקלאות הקיבוצית צלחה את המשבר בהצלחה, אך ככל שימשך המשבר היא עלולה להיפגע בשל קיטון בביקושים. מיכל הדגישה כי החקלאים ומערכות התמך החקלאי פעלו בתפוקה מלאה בעת המשבר וסיפקו את  מלוא ביקושי הצרכנים.

מרים דרוק , ניתחה את השפעת משבר הקורונה על התעשייה הישראלית, וסקרה פרמטרים כלכליים ומקצועיים מרכזיים. חלק ממפעלי התעשייה הקיבוצית נקלעו למשבר משמעותי בשל הקפאת הזמנות. רובם חזרו לייצור משמעותי, אך לא כולם, ולהערכתה חלק מהמפעלים יאלצו לשנות את המודל העסקי שלהם. מרים הציגה דוגמאות למפעלים שכבר הקימו קווי ייצור המותאמים לצרכי ולאתגרי העידן החדש.

בחדר נוסף, קיימה איילת הריס מושב בשם "לשבור את הקרח", שם ראיינה את עופרי אורפז מנהלת אגף ישובים במועצה אזורית גליל עליון ועסקה בנושא של המבנה הארגוני כתומך בתהליכי הצמיחה של הקיבוץ. עופרי  הסבירה את המורכבות הארגונית הקיימת ואת תהליך שחיקת המבניות תוך ריבוי גופי הניהול והצגת הפתרון כשילוב בין-מבני בתצורת צוות תיאום או שולחן שותפים חברתי/כלכלי.

עדי רמות, רכזת תחום הבריאות באגף החברה, ראיינה  בחדר שכן את ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה ובעל ניסיון מקצועי מרשים כמוביל בתחום ניהול מערכות הבריאות בישראל. איתמר הציג בפני המשתתפים את השינויים המתבקשים והצפויים בתחום שירותי הבריאות בקהילה, כחלק ישיר ומתמשך לשינויים שהחברה בארץ ובעולם עוברת גם בתחומי שירותים אחרים לציבור כמו עיתונות, בנקאות ועוד. התקופה האחרונה "תקופת הקורונה" ,שנכפתה עלינו, מהווה טריגר להבנה שהשינוי מתבקש, ראוי ורצוי.

לצידם, שלומית צימרינג הטיסה את המשתתפים בין דפי ספרה של איילה ראובן ללונג, מחברת הספר "הצלחה בעולם העבודה החדש". מאילה שמענו שעולם העבודה העתידי כבר כאן והוא משתנה כל הזמן. הוא בנוי פחות על ידע מקצועי ויותר על כישורים ויכולות. יש בו הרבה גמישות ויכולת התאמה לשינויים תכופים. יהיו מקצועות שייעלמו ומקצועות אחרים יקבלו כיוון אחר. וללא ספק, הטכנולוגיה היא בסיס משמעותי לכל השינויים.

גם הקיבוצים, הסבירה אילה, צריכים להתאים עצמם לעולם העבודה החדש - להכשיר את חבריהם להתמודד עם השינויים התכופים ולהיות גמישים בחשיבתם ולפעול מתוך אינטליגנציה רגשית גבוהה. ייתרון גדול שיש לנו, הקיבוצים, בעולם העבודה החדש הוא שיש בו דגש חזק על משמעות וקשרים אישיים ותחושת שייכות לקהילה וזה משהו שאנחנו יודעים לספק. מנהל.ת מש"א בעולם העבודה החדש צריכה להוסיף לכלים המקצועיים שלה גם את היכולת לסייע לכל חבר.ה לפתח ולשכלל את כישוריו לעבודה בעולם חדש.

בחדר נוסף, הפגישה יעל רז לחייני את אהרון ידלין, חבר קיבוץ חצרים ושר החינוך בעבר (עם שלל תפקידים חשובים באמצע) ואת ניר זמיר – ראש מועצה אזורית בני שמעון לשיחה על קהילה מגוונת. איך נראים הקיבוצים שלנו, כיצד הם משתלבים בתוך המארג האזורי והחברתי הישראלי, ומה עוד יש לעשות בתחום הזה. אהרון סיפר מניסיונו, שגם כאשר נתקלו הקיבוצים בעבר במשברים, ההתמודדות נעשתה תוך שימור ערכי היסוד של החברה הקיבוצית, בתהליכי היציאה מהמשבר, וכך יהיה גם הפעם.

אותו עולם הערכים הוא זה שמעודד אותנו להמשיך ולפעול בחברה הישראלית בתוכניות כמו ש"ש ועזרה לצעירים ללא עורף משפחתי. ידלין סיפר שעבורו ראשי התיבות של המילה ש"ש הם = שיוויון ושיתוף וכל עוד נפעל לאורם נמשיך לנוע קדימה למען עתיד טוב יותר. ניר זמיר, ראש מועצת בני שמעון, הרחיב ואמר שכאשר משלבים כוחות, בין התושבים ולמענם – מכל קצוות החברה, בין התעשיה לחקלאות, לחינוך ולאקדמיה נעים קדימה ומבטיחים עתיד טוב יותר לכלל החברה.

במפגש אחרון, אותו הנחתה ענת מרלא חפץ, הציגו ד"ר ענת אברהמי מרום וד"ר רן קוטנר את תוצאות מחקרם בנושא חוסן בתקופת הגל הראשון של מגפת הקורונה, ובפרט את הממצאים הנוגעים לחוסן הקהילתי בקיבוצים - שהתגלה כגבוה במיוחד - ואת הגורמים לכך. בדבריהם, התייחסו החוקרים הן לאתוס ולערכים עליהם מתבססות הקהילות הקיבוציות, והן לפרקטיקות והמנגנונים הנגזרים מהם. בהמשך פנה הדיון להתמקד בסוגיית הלכידות, כמרכיב מפתח בחוסן, ובשאלה האם וכיצד יכולים הקיבוצים והתנועה הקיבוצית להוות גורם שמסייע בקידום החוסן בקרב קבוצות אחרות בחברה הישראלית, ואיך ניתן לגשר על פערים הקיימים באתוס ובתפיסה. גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית וחבר משמר העמק, הציג במפגש את התפיסה לפיה למעורבות של הקיבוצים בחברה הישראלית יכולה להיות תרומה כפולה, הן לחוסן הקהילתי הפנימי והן לחוסן של החברה הסובבת אותם.

לסיכום - הרחקנו לניו זילנד ולמדנו על עצמנו, נפתחנו להערכות על עתידנו בעידן הקורונה, בעולמות של  עבודה, כלכלה, בריאות ורווחה, ועל עתידנו הקהילתי בעולמות של רב תרבותיות, תרבות ארגונית בצמיחה מואצת, חוסן קהילתי וזהות. כל אלה קשורים ומתכתבים עם תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה, המהווה גשר בין עבר, הווה ועתיד. מרכיבי הזהות שלנו הם החוזקה והכוח שלנו במציאות הלא פשוטה הזו. יש לנו עבודה מרובה לחזק את עצמנו ותוך כדי כך לחזק את מעורבותנו בחברה הישראלית.

אל תפספסו את המפגש הבא של הכנס, תחת הכותרת - "נושא/ת על כתפי" שיתקיים ב-29.9 ויעסוק בהתמודדות עם שחיקה, שימור ותמיכה לממלאות וממלאי תפקדים בקיבוץ ולמנהליו.