"בפעם הבאה שאסתכל אחורה, אני רוצה לראות אתכם שם במקומי, בשירות המשמעותי בצה"ל, ובפרט בקורס הקצינים"

בני ובנות הנוער החלו את מסע האופניים במצפה השלום ורכבו לאורך הערבה, במסע שהיה ממש בסימן "ואף על פי כן נוע תנוע", משום שמשטרת התנועה הקשתה מאד הפעם על המסע להתנהל כמתוכנן והערימה קשיים רבים. רכז המפעלים החינוכיים, אורי נקש פלד ואגף החינוך בתנועה, קיבלו החלטה למצוא את הדרך בכל מחיר לאפשר למסע להתקיים ואכן זכו הנערים והנערות לחוויית הרכיבה על אף התנאים הבעייתיים.
בערב הראשון בטקס הדלקת הנרות דיבר עם בני ובנות הנוער האלוף במיל' יום טוב סמיה, שאף רכב איתם לאורך כל היום, בירך אותם על המפעל הנהדר וסיפר על כוונתו להקים מפלגה חדשה שתרוץ במערכת הבחירות הקרובה.
ביום השני למסע בו רכבו ממצפה השלום לעין יהב, היום בו התקיימה בכל הארץ מחאת הנשים נגד האלימות והיעדר המענה הראוי לנושא, החליטו באגף החינוך לתת ביטוי למחאה גם במסע, כאשר הנערים והנערות רכבו על האופניים עם סרטים אדומים-לבנים לאות הזדהות.
באותו יום פגשו הי"בניקים את חה"כ עומר בר לב ("המחנה הציוני") שהתייחס אף הוא למחאת הנשים ואמר: "כשאני הייתי חייל, הצבא לא טיפח את הנשים ולא התייחס אליהן ככח משמעותי שיכול לתרום כמו הלוחמים הגברים. הדברים השתנו מאד מאז, והיום אנחנו מצפים מכל צעיר וצעירה, בלי הבדל, לתת ככל יכולתם בשירותם הצבאי. כמעט כל התפקידים פתוחים היום גם בפני בנות - טייסות, לוחמות ואפילו מפקדות טנקים ולכן, אנחנו מצפים מכולכם ובעיקר מכולכן לעשות הכל כדי להיות הכי משמעותיים שאתם יכולים.

ביום השלישי התקיים יריד שנות השירות הגדול בו נחשפים, כבכל שנה, הנערים והנערות, למגוון האפשרויות העומד בפניהם לבחירה לשנת השירות ומקיימים שיחות בנושא של לקיחת אחריות משמעותית ובחירה בתרומה לחברה. בטקס הדלקת הנרות של ערב זה התארחה חה"כ ויו"ר מפלגת מרצ תמר זנדברג שאמרה: "עם הנוער הזה שווה להילחם על המדינה ויש לנו הרבה מה להילחם. אנחנו נלחמים על כל מה שחשוב לנו - שלום, דמוקרטיה, שוויון, מאבק בהדתה, סביבה וכל הערכים שנגזרים מזה". זנדברג קראה לנוער להצטרף ולהתמיד בפעילות פוליטית: "אנחנו חייבים להיות מעורבים בחיים שלנו. פוליטיקה היא המקום לשנות".

נקודת השיא למסע, ביום האחרון היה הביקור בבה"ד 1, בית הספר לקצינים, שם התעסקו בני הנוער בשאלות השירות המשמעותי והפיקוד בצבא, פגשו את המג"דים סא"ל יוסי קורן וסאל גלעד אברלינג'י שסיפרו על הבחירה שלהם בקריירה צבאית וסיפרו מנקודת ראותם את האופן בו הם תופסים את השירות המשמעותי בצבא, את הבחירה בעשייה משמעותית, תיארו את האופן בו מתנהל קורס הקצינים ועל התכונות שלדעתם צריכות להיות בכל קצין וקצינה בצה"ל.  
סא"ל קורן אמר בין השאר: "הסיבה שהמרכזית שאני בחרתי ועודי בוחר להמשיך ולשרת בצבא היא פשוט הסתכלתי אחורה ולא ראיתי כלום, פשוטו כמשמעו. הסתכלתי ולא היה אף אחד מאחוריי, אף אחד שיעמוד שם ויעשה את זה במקומי, ירצה לשרת את המדינה הזו יותר ממני ולדאוג לה מכל הלב, בלי חשבונות, אבל בפעם הבאה שאני אסתכל אחורה אני רוצה לראות אתכם, כל אחד ואחת מכם, צריכים לחוש את אותה תחושה ולבחור לתפוס את מקומי. המקום הזה הוא מספיק  וצריך לשמור עליו מכל משמר".
סא"ל אברלינג'י אמר: "כשרואים את כל חלקי החברה הישראלית באים כדי להיות קצינים. ועליכם הרבה פעמים אומרים שהתנועה הקיבוצית אליטיסטיים, נבדלים, אבל כאן תבוא לידי ביטוי ההכרעה שלכם. כי זה לא משנה כלום, כי כאן בבה"ד 1 אתם בוחרים להיות חלק מהסיפור הישראלי. כאן זו המסה, כאן זו האמת, כאן אין שבטים. תחליטו איפה אתם רוצים להיות – על מגרש המסדרים או בטריבונה שמסתכלת מהצד. אני סומך עליכם שתעשו את הבחירה הנכונה".

בנוסף, פגשו בני הנוער במעגלי שיח קטנים, קצינות וקצינים בני הקיבוצים, כאלו שמשרתים היום וכאלו ששירתו בעבר, שחלקו אף הם עם הנוער את סיפורם האישי בצבא, את הסיבות שבגללן בחרו לצאת לקצונה וקראו במסר ברור לבני הנוער הקיבוצניקים: "צריך אותנו במקומות האלו, חשוב שנהיה שם, וכרגע אנחנו לא מספיק נמצאים שם".

המסע הסתיים בטקס הסיום בו דיברו ניר מאיר - מזכ"ל התנועה שאמר: "מעולם לא היו ימים טובים יותר לישראל. העם היהודי, 74 שנים אחרי שכבו התנורים בבירקנאו, הגיע לגודלו שלפני השואה ולמעמד שלא היה לו מעולם. מדינת ישראל נמצאת בימיה הגדולים ביותר, 70 שנה אחרי שהמדינה הזו הוקמה, היא גדלה פי 11 משהייתה ביום הקמתה. הגיעה לחזית העולמית בטכנולוגיה, במדע, בחינוך, בתרבות, בפרסי נובל ובעוצמה מצבאית. לא היו ימים טובים יותר לתנועה הקיבוצית, אנחנו היום הכי גדולים, הכי הרבה ילדים שהיו אי פעם מאז ימי הקמתה של דגניה. וגם לכם לא היו ימים טובים יותר, הייתם ילדים בגן וביסודי והיום אתם בוגרי המערכת והדמות שאליה כל הצעירים מכם נושאים עיניים. כל הטוב הזה הוא בזכות דבר אחד ויחיד, הארגון הזה שהיום אנחנו מתארחים אצלו: צבא הגנה לישראל. בצבא הגנה לישראל מתקיימות שבעים שנים של מירוץ שליחים. כל דור בתורו לוקח את האלונקה וסוחב אותה לתקופה שלו. בתוך שנה, זה אתם שתצטרכו להבטיח את כל הטוב הזה שאיתו פתחתי, את גורלו של העם היהודי, את גורלה של מדינת ישראל ואת עתידה של התנועה הקיבוצית, כי בכל רגע נתון מסביב למדינה שלנו יש צבאות עוינים שחרטו על דגלם להביא לקיצנו, ואנחנו יכולנו להם בעבר ונוכל להם גם בעתיד, והעתיד הזה שייך לכם. אני מסתכל עליכם ויודע שיש למי להעביר את המקל ואני סומך עליכם ומקווה שהמסע שבו לקחתם חלק יהיה חלק מגיבוש הזהות במסע הזה של מירוץ השליחים בו תקחו חלק הכי טוב שאתם יכולים".

לאחריו דיברו דן ומתן מחצרים – נציגי החניכים שהשתתפו במסע, שביקשו להודות לצוות שהשקיעו עבודה ומחשבה מאומצת במסע. נציגות ש"ש מפנימיית עין גדי - נועה וכרמל, שאיחלו לי"בניקים הצלחה בבחירה הנכונה עבורם לקראת השנה הבאה, אסף ארטל – שמלווה באופן קבוע את מסע י"ב מהשנים שהיה פעיל בתנועה וגם לאחריו. בסיום, הודתה גבי אסם, ראשת אגף חינוך בתנועה, לכל אגף חינוך והצוות המלווה על העבודה המאומצת מכל הלב, ובעיקר למי שעומד בראש המפעלים החינוכיים בתנועה, שעשה ימים ולילות ויכל לכל הקשיים והתנאים שהוצבו בדרך, אורי פלד נקש. גבי הודתה כמובן גם לכל המדריכים, המדריכות והמלווים מהקיבוצים והמועצות ואיחלה לכולם חג חנוכה שמח.