דילוג לתוכן העיקרי

גואה הנח"ל ושוטף, וגם אותנו הוא סוחף

רבים וטובים מחברי הקיבוצים עברו במסלול הנח"ל ובהיאחזויות. לפני עשור חזר המסלול, הפעם גרעיני הנח"ל פועלים למען החברה כולה ולא רק בהתיישבות העובדת
גרעין "אבוקדו" הגרעין הראשון בכפר עזה, עובד במשק הילדים
גרעין "אבוקדו" הגרעין הראשון בכפר עזה, עובד במשק הילדים

 

110 בוגרי שנת שירות שהחליטו להמשיך את העשייה החינוכית, את המשימתיות והשותפות גם בפרק הצבאי ולהתגייס בשישה גרעינים למסלול הנח"ל המצטרפים ליותר מ-150 חיילים שכבר נמצאים במסלול, הם סיבה מצוינת לשיחה עם רון ויצנר (פלמ"ח צובה) ונגה שמיר (פלמחים) ממחלקת הנח"ל בתנועה הקיבוצית. על עשייה משמעותית, על בחירה בקבוצה במסגרת התנועה הקיבוצית והמשך עשייה גם לאחר השירות הצבאי.

בשנת 2008 חזר מסלול גרעיני הנח"ל בקיבוצים כאופציית המשך לכל מאות השינשינים של התנועה הקיבוצית כמחשבה על המשך עשייה גם לאחר שנת ההתנדבות. מגרעין אחד בשנה הראשונה, הלכו וגדלו מספר המשתתפים והגרעינים, והיום עתידים להתגייס בגיוס הקרוב בנובמבר 110 נערות ונערים, בשישה גרעינים שמתגייסים למסגרות הצבאיות השונות: גדוד 50 בנח"ל, ברדלס (גדוד קרבי מעורב), מ"כים/מ"כיות בבסיסי הטירונות ותפקידים בחיל החינוך (מדריכי/ות גדנ"ע ומש"קי/ות הוראה).

מאיפה נולד הצורך לפתיחת מסלול הנח"ל מחדש?
נגה: "אם הולכים קצת אל ההיסטוריה, המסלול היחיד כמעט לשנת השירות היה דרך מסלול תנועות הנוער, שהקיבוצים ראו בו כהמשך ישיר לחינוך הקיבוצי. עם השנים נפתחו מסלולים נוספים אפשריים ליציאה לשנת שירות, וכך ממצב שבו לתנועות הנוער יש בלעדיות על אופציות ההמשך לשנת שירות ההמשך הגענו למצב שאפשר לומר שרב הנערים בתנועה הקיבוצית הולכים לשנות שירות במסגרות אחרות של התנועה הקיבוצית ולא דרך תנועות הנוער. כך נולד הצורך להציע מסלול המשכי שלא היה מובנה במסגרות האלו ובעצם לאפשר דרך של קבוצה, משימה ותנועה לאותם חבר'ה כחלק מהתנועה הקיבוצית גם במסגרת הצבאית".
רון מוסיף: "מכאן נולד בעצם עוד אפיק של עשייה משמעותית, לצד תנועות הבוגרים של תנועות הנוער שהקימו בשנים האחרונות קיבוצי מחנכים בקיבוצים ובערים השונות. מכאן התחלנו בהקמת קהילות משימתיות שמבקשות להשפיע על החברה הישראלית ואנחנו באגף הצעירים והמעורבות בחברה מצפים מהצעירים הקיבוצניקים, בטח אם הם בוגרי שנת שירות, להיות משימתיים, להיות מעורבים במה שנעשה בחברה הישראלית, לקחת חלק בעשייה חברתית ועשייה חינוכית, לבנות קיבוצים עירוניים ולחזק קיבוצים קיימים".

אז מה כולל בעצם הפרק הצבאי במסלול הנח"ל של התנועה?
רון: "גרעיני הנח"ל מתחילים להתגבש במהלך שנת השירות מהמסגרות השונות, עוברים מספר סמינרים ביחד לאורך השנה וכשהיא מסתיימת מתחילים ב"פרק הכנה" בן חודשיים שהוא מעין תקופה להיכרות ולגיבוש הגרעין ולעבודה משותפת. את הפרק הזה עוברים הגרעינים בקיבוצים השונים, השנה זה מתקיים בשישה קיבוצים מצפון ועד דרום: אורטל, אלרום, נחשונים, גזר, יד מרדכי ורמת השופט. בתקופה זו הגרעינים מתגבשים חברתית ועוברים תהליך של למידה והכרות עם החברה הישראלית לאור ערכי התנועה הקיבוצית.
נגה: "בנובמבר מתגייסים לצבא, לפרק ראשון של שנה ושמונה חודשים ולאחר מכן יוצאים לפרק המשימה הלאומית, שהינו פרק משימה חינוכי שכולל מגורים ברשות מקומית (עיר או מועצה) ועבודה חינוכית בבתי הספר ובמסגרות הבלתי פורמאליות. הגרעינים של התנועה הקיבוצית היום עובדים במועצות האזוריות שער הנגב, גלבוע ומטה אשר והשאיפה היא שככל שיהיו יותר גרעינים, כך הם יכנסו לעבודה גם בערים השונות כחלק מתהליך כולל של אגף צעירים להקמת קיבוצים עירוניים. לאחר פרק המשימה הבנות משתחררות והבנים חוזרים למסלול הקרבי בגדוד 50".


רון: "במהלך הפרק הצבאי הראשון, על אף הפיזור בין היחידות הצבאיות השונות, אחת לשלושה חודשים יוצאים כל בני הגרעינים לסמינרים משותפים, כאשר גם הצבא מבין את חשיבותם ומאפשר יציאה משותפת לכולם מכל המסגרות השונות. הגרעינים מלווים ע"י מדריכי גרעין שמלווים אותם מרגע הצטרפותם למסלול, כבר בשנת השירות ובמהלך כל שירותם הצבאי על כל חלקיו מה שתורם ליציבות המסגרת ולהמשכיותה גם לאחר הצבא".

מה העיסוק המרכזי של החבר'ה בפרקי המשימה באזורים השונים?
נגה: "משנת 2002 מדינת ישראל הגדירה שהמשימה הלאומית היא חינוך וחיזוק הקהילה בפריפריה במקום המשימה ההיסטורית המוכרת של התיישבות- הקמת היאחזויות וחיזוק קיבוצים ויישובים בתחילת דרכם. היום המשימה בפועל היא חינוך חברתי בבתי הספר והכנה לצה"ל- ליווי מועצות תלמידים, עיסוק בפעילויות החברתיות בבתי הספר ואחה"צ במסגרות ההדרכה החברתית במועדוני הנוער (מועדוני הנעורים בקיבוצים או ביישובים בהם הם עובדים). במקביל לכל גרעין יש משימה גרעינית משותפת, שהיא בד"כ קשורה לקהילה בה הם חיים. למשל, זה ארבע שנים שהגרעינים שמתגוררים בכפר עזה לוקחים חלק מרכזי בתרבות בקהילה ואחראיים על משק הילדים בקיבוץ ובאופן כללי פעילים מאד במרקם החיים בקיבוץ".

רון: "באופן חריג ולאחר התעקשות מצדנו ומצד הרשות שראתה את התרומה הגדולה של הגרעינים בכפר עזה ובמועצת שער הנגב כולה, זו השנה הרביעית של פרק המשימה בכפר עזה (בדרך כלל פרקי משימה מגיעים לכל רשות לשלוש שנים בלבד). חלק מחברי הגרעין הראשון שנכנס לכפר עזה, לפני כשלוש שנים, מיד לאחר "צוק איתן", היו חיילים שהשתתפו רגע לפני כן בלחימה עצמה בתוך עזה ומהחזית עברו לעורף במרחק של קילומטרים בודדים. החיילים הביעו מיד את התחושה החזקה והמסר המהדהד בצירוף בין המשימה הצבאית והמשימה החינוכית וחשו מעל לכל ספק שהמשימה של התמיכה בקהילה לא פחות חשובה ומשמעותית. הגרעין הזה הוא שהחל את פרויקט משק הילדים שקצר הצלחה מרשימה מאד.
בשכונה המערבית של כפר עזה שצופה ממש לעזה עצמה, עמד משק ילדים נטוש, שננטש בין היתר בעקבות זה שהחיות לא שרדו את שאון המלחמה. הגרעין שנכנס מיד בסיום המלחמה בחר להחיות את המשק, להקים שם גינה קהילתית ומרכז אקולוגי- תרבותי בקיבוץ, ועד היום הגרעינים שעובדים בקיבוץ ממשיכים לטפח ולהפעיל את המקום".  

האם היום כבר יש גרעינים שמקיימים קהילות אחרי הפרק הצבאי?
נגה: "כן. לראשונה, קיבלו בנות אחד הגרעינים החלטה עם שחרורן לעבור ולגור יחד בשכונת "הדר" בחיפה. הן בחרו להמשיך את חיי הקבוצה ולקחת על עצמן משימות חינוכיות ומתקיימת שיחה ערה עם הבנים להמשך משותף לאחר שחרורם. אנחנו מצפים שככל שגרעינים ילכו וישתחררו מהצבא נוכל לדבר על עוד קהילות שכאלו שבוחרות להמשיך יחד גם לאחר הפרק הצבאי".

הוספת תגובה חדשה

14 + 5 =