הוקרה ופרידה מחברות מזכירות התנועה שסיימו את כהונתן

בישיבה שנערכה בבית לוחמי הגטאות תחת הנחיות קורונה קפדניות, הודה מזכ"ל התנועה, ניר מאיר לשלוש וציין את הערך המוסף הרב שכל אחת מהן הביאה בהתנדבות מלאה, ואת העובדה כי השלוש, כמו המחליפות והמחליף שלהן מסמלות את קיבוצי הפריפריה. חבר מזכירות נוסף שסיים את תפקידו הוא אילן שדה (מענית), ראש המועצה האזורית מנשה, שכיהן במזכירות בתור נציג המועצות האזוריות במשך שתי קדנציות. אילן לא היה יכול להשתתף בישיבה ועל כן הפרידה ממנו תתבצע במועד אחר.

גורית שמר דיברה בשם חברות המזכירות היוצאות, ואמרה בין היתר: "הייתי חברת מזכירות במשך כעשר שנים מלאות עניין. היה לי הכבוד לחשוב ולעסוק בדברים שאני לא עוסקת ביומיום בקיבוצי שלי, ושמחתי להכיר את מגוון הפעילים וחברי המזכירות האחרים.
חשוב לי להדגיש, בניגוד למה שחושבים, אני ואנחנו מביאות ומביאים את הקול האחר לישיבות המזכירות. אני שמחה ש"שמנו על השולחן" את הדברים שחשבנו לנכון, גם אם הם היו הפוכים לגמרי ממה מתפיסת מטה התנועה".

הישיבה התקיימה, כאמור, במוזיאון בית לוחמי הגטאות מתוך רצון שחברות וחברי המזכירות יכירו את הבית המוחזק במשותף על ידי התנועה הקיבוצית, המועצה האזורית מטה אשר וקיבוץ לוחמי הגטאות.  ראש המועצה, משה דווידוביץ אמר לחברות וחברי המזכירות: " אנחנו שמחלים לארח את מזכירת התנועה כאן. מבחינתנו זו אמירה בכל יום, ובעיקר  בעידן הקורונה שלא נגמר. הבית הוא נכס של הציבור ולא רק של המועצה או התנועה או הקיבוץ. זה נכס של העם היהודי בארץ ובתפוצות.

חשוב להכיר את הבית הזה, לא רק התנועה הקיבוצית, אלא כל חבר ותושב במרחב ההתיישבותי – התנועות שעשו רבות להקמת המדינה, וכמובן חשוב שכל אזרח ואזרחית יכירו את המקום הזה".

ראש המועצה ציין את הפרויקטים הרבים של תרבות, ספורט וטבע המתקיימים באופן שוטף בתחומי המועצה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ציין גם הוא את החשיבות של מוזיאון בית לוחמי הגטאות ואת הקושי להחזיקו פועל בשגרה ולא כל שכן "בימי קורונה".

יו"ר המוזיאון, נגה בוטנסקי: היה ברור שאם צריך מקום להיפגש בצפון, זה כאן, זה הבית של התנועה באזור. המייסדים בנו צריף עם שתי דלתות: בית התינוקות והארכיון,  כאומרים - דע מאיפה באת ולאן אתה הולך".

בוטנסקי סיכמה: "משואה לתקומה – זה כאן. דווקא התנועה הקיבוצית מצמיחה את הבית הזה, את קשת אילון את כפר המחול בגעתון ועוד ועוד. כנראה שצורת החיים שבחרנו בה עוזרת לנו לחלום ולמצוא שותפים ליישום".