"השותפות הקיבוצית והערבות ההדדית בקיבוץ הוכיחו את עצמם (שוב) כיתרון כלכלי מובהק, לצד היתרון המוסרי והקהילתי"

רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית מסביר: "השאלון הראשון סייע לנו לרכז מידע חיוני שעיבודו היה לנו לעזר רב ושימש אותנו להערכות מצב, לזיהוי האתגרים בפניהם עמדו הקיבוצים, לדייק את פעולות מטה התנועה מול המדינה ולקבוע סדרי עדיפויות בפעילות מטה התנועה. התנהגותו הבלתי צפויה של הנגיף, השינויים התכופים בהערכות המדינה למאבק נגדו ולמזעור נזקיו, הסגר השני והתמשכות המשבר בעולם כולו, הביאו אותנו לכלל הערכה כי נדרשת הערכת מצב מחודשת אשר בעזרתה נוכל להעמיד לרשות הקיבוצים מידע שייסע להם להתארגן לשנת 2021. לשם כך הפצנו שאלון חוזר ומעודכן".

לוין מדגיש: "מטרות השאלון הוגדרו כזיהוי הבעיות המטרידות את הקיבוצים; זיהוי וכימות הנזק שנגרם לקיבוצים; אומדן הסיוע שקיבלו הקיבוצים וחבריהם והכל בהשוואה למגזר החוץ קיבוצי ולתוצאות סקר אפריל."

בסקר השתתפו 161 ממלאי תפקידים מ- 133 קיבוצים, בהתפלגות ששיקפה את המגוון התנועתי, ותוצאותיו איששו את התחושה הבסיסיות בתנועה, לפיה המגזר הקיבוצי נפגע בקורונה, בעיקר (אך לא רק) בכל הקשור לפרנסה האישית, וכן בכל הקשור לקיבוצים המפעילים ענפים של תיירות מלונאות ואירועים. הפגיעה זוהתה כפחותה מהממוצע במשק הישראלי, בעיקר בשל עוצמתה וחיוניותה של החקלאות וכושר אלתור ושינוי של התעשייה הקיבוצית.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר מציין בהקשר זה כי: "השותפות הקיבוצית והערבות ההדדית בקיבוץ הוכיחו את עצמם (שוב) כיתרון כלכלי מובהק, לצד היתרון המוסרי והקהילתי".

הסיוע שהקיבוצים קיבלו מהמדינה נמוך משמעותית מהסיע שהתקבל במגזר שאינו קיבוצי. יש להניח (לא נבדק בסקר), כי הסיבה העיקרית היא כי המגזר הקיבוצי נפגע פחות מהמגזר שאינו קיבוצי. אפשר שהיד הקפוצה בהתאמת הסדרי המענקים לקיבוצים היו סיבה משנית.

תמצית התוצאות במגזר הכלכלי:

הנזק המשקי:

• פגיעה כללית: כ- 70% מהקיבוצים דיווחו על הרעה מועטה וחלקם (כשביעית) אף על שיפור במצבם. כ- 30% דיווחו על הרעה בינונית עד גדולה מאד.
• מגזרי פעילות: משבר חמור בתיירות ובמלונאות, הרעה (ממוצעת) מועטה בחקלאות, השפעות מגוונות על התעשייה שחלקה במשבר (אך חלק ממנה, אמנם קטן יותר, אף התעצם), הרעה מינורית ובת הכלה על ההכנסות מהשכרה ומענפי הקהילה.
• פגיעה ברווחיות: 14% מהקיבוצים דיווחו על פגיעה של מעל 3 מיליון ₪, עוד 19% על פגיעה של מעל מיליון ₪ (וביחד כשליש מהקיבוצים), חצי דיווחו על פגיעה של עד מיליון ₪, וששית כלל לא נפגעו. הנזק הממוצע לענפים המשקיים של הקיבוץ נאמד במעל למיליון ₪.
• סך הנזק הממוצע לקיבוץ נאמד בכשני מ'₪ ויותר; למעלה ממחציתו  מפגיעה בענפי המשק (כולל בתעשייה), כשליש מפגיעה בפרנסת חבריו והיתר מנזק שנגרם לענפי הקהילה וממקורות אחרים.
• סיבולת: רוב הקיבוצים דיווחו כי יחזיקו מעמד במצב הנוכחי גם מעל שנה. 2% חוששים ממשבר תוך חודש, עוד 5% ממשבר תוך 3 חודשים.

סיוע מהמדינה:

• רוב הקיבוצים קיבלו מענקים לצהרונים, שליש קיבלו מענקים אחרים (ממוצע כ- 200 א'₪ לקיבוץ), ששית קיבלו הלוואות (בגובה ממוצע של כ- 2 מ'₪).
• העיוות של בחינת הנזק שנגרם לאיחוד עוסקים במקום לתאגידים הכלולים בו בנפרד, גרם לפגיעה משמעותית בקבלת המענק הכלכלי המרכזי - למימון ההוצאות הקבועות.

עבודה ופרנסה:

• פיטורים/חל"ת: כ- 10% מעובדי החוץ פוטרו או הוצאו לחל"ת. כ- 7% מעובדי החוץ היו מפוטרים/יוצאים לחל"ת לו היו מועסקים בקיבוץ. כ- 15% מהעצמאיים נפגעו משמעותית מהמשבר.  בכל הקטגוריות – הפגיעה קשה אך נמוכה יחסית לפגיעה הממוצעת במשק הישראלי.
• כל הקיבוצים מסייעים לעובדים שנפגעו (מלבד במעט הקיבוצים בהם החברים מועסקים כשכירים ומקבלים את הפיצוי מהמדינה).
• פנסיה: כ- 2.5% מהקיבוצים הביעו חשש משמעותי כי יאלצו לפנות לרשם בבקשה להקטין את תשלום פנסיית המינימום.

בשאלון ביקשה כאמור התנועה לבדוק גם את המצב החברתי-קהילתי-קיבוצי בקיבוצים בתקופה זאת. 

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית: "לפני כחודשיים הציגה ד"ר ענת אברהמי מרום את מחקרה בוועדת הקורונה בכנסת והציעה לבחון דרכים יצירתיות לשאוב מרמת החוסן הקהילתי הגבוהה בישובים קהילתיים ובקיבוצים, ולבדוק מה ניתן ללמוד מיישובים אלה לטובת סוגי ישובים אחרים. התשובות לשאלון הקורונה השני על המצב החברתי מחזקות את תוצאות מחקרה של ד"ר אברהמי".

רוב המשיבים ענו שיש תחושת לכידות וסולידריות במידה רבה, וכן רבים ענו שבמידה בינונית ובמידה רבה מאד. רק מיעוט ענו במידה מועטה או מועטה מאד. "תחושה זו נשענת על היכולת של קיבוצים רבים לתת מענה ומערך טיפול גם בתקופת החרום המתמשך לתחומי הבריאות, הרווחה והצרכים המיוחדים", אומרת ד"ר גלס.  

רבים מהקיבוצים ענו שמערכים אלו קיימים ומתפקדים בקיבוצם במידה רבה מאד. נדבך נוסף שמחזק את תחושת הלכידות והסולידריות הוא קיומם של מערכי התרבות וההתנדבות במידה בינונית עד רבה. יכולת הקיבוץ לספק שירותים קהילתיים ולהיענות לצרכים קבלה דרוג של 5 על סקלה שבין 1 ל-5 מ- 62%  מהקיבוצים.

ראשת אגף חברה וקהילה מדגישה: "יחד עם הנתונים שלעיל, יש לשים לב לתשובות לגבי השאלה באיזו מידה אתם מזהים מתחים וקונפליקטים סביב התמשכות המצב, סוגיות אכיפה וציות להנחיות. רוב הקיבוצים ענו במידה בינונית, כמו גם לגבי שחיקה בחוסן של ממלאי התפקידים ושחיקה בחוסן הקהילתי".

על פי השאלון, הקורונה "תפסה" את רובם המוחלט של הקיבוצים מוכנים עם צוותי חירום, כאשר לאחר זמן ההנהלות תפסו בחזרה את הפיקוד. כ-50% ממשיכים בעבודה משותפת עם צוותי החרום או עם צוותים יעודיים למשבר המתמשך. ממלאות וממלאי התפקידים חשים רמת אמון גבוהה של הקהילה ביכולתם להוביל את הקיבוץ בתקופה זו. (55% דרגו 4 בסקלה שבין 1-5). 

רוב הקיבוצים המשיכו לנהל את הקיבוץ באופן דמוקרטי, 62% קיימו אסיפות בצורה מקוונת, המשיכו לקיים ישיבות הנהלה כסדרן (60% בפגישות פרונטליות). כ-87% חשים ששהקורונה לא פגעה ביכולת הקיבוץ לקבל החלטות או פגעה מינורית. עם זאת 51.5% חשים שנפגעו תהליכי שיתוף הציבור.

60% השיבו שמתקיימת היערכות משותפת רבה מאד של מנהלי החינוך, הנהלת החינוך ומנהל הקהילה/האגודה הקהילתית לשנת חינוך תחת קורונה (קשר רציף, היערכות להתמודדות עם בידודים ומאומתים, מיפוי משפחות בסיכון, מתן מענה קהילתי והמשכיות שגרת החינוך בשנה חינוכית שונה). גם יציבות צוותי החינוך ומנהלות החינוך מסייעת להתמודדות, למרות ההנחיות המבלבלות שמייצרות מורכבות רבה הן אצל ההורים והן אצל הצוותים.

ממלאי וממלאות התפקידים הצביעו על אתגרים ודילמות בקורונה כמו התאמת פעילות התרבות, חידוש הפעילות של מערכות החינוך, המשך תהליכי הקליטה ועוד. אין ספק שפעילויות מחזקות החוסן צריכות להוות חלק מרכזי ממערך השיקולים בתוכנית העבודה של 2021, כדי שנוכל לשמור על יכולת ההתמודדות עם המשבר המתמשך לאורך זמן.

נוכח ממצאי הסקר והתובנות העולות ממנו, אומר ניר מאיר: "אין שום ספק שאנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע אסטרטגי שהשפעותיו אינן ברורות עדיין די צורכן. המלצתנו לקיבוצים להתנהל בזהירות רבה בכל הקשור בהשקעות ובתוכניות ארוכות טווח ולזכור כי בעת כזאת תפקידם המרכזי של עסקי הקיבוץ הוא לתמוך בקהילה, במערכות החינוך ובמשקי הבית שנפגעו. לצורך כך נכון יהיה לשמור על גמישות פיננסית ורזרבות מתאימות, בכדי שנוכל לצאת מן המשבר מחוזקים".