ותיקים בקיבוצים וקורונה – הילכו שניים יחדיו?

בתוך כך חשוב לשים לב למספר דגשים:

1. להישמע להוראות משרד הבריאות ובכללן להימנע ממפגשים מרובי משתתפים, לא להיות בקרבת חולים או מבודדים, להקפיד על היגיינה אישית.
2. אנו רואים בקיבוצים רבים היערכות לסייע לוותיקים על ידי הבאת מזון ותרופות, סיוע בכביסה, ספריה, קניות ושירותים אחרים. זו כמובן יוזמה ברוכה וניתנת להרחבה בכל קיבוץ לפי יכולתו. ניתן להסתייע במתנדבים מרחבי הקיבוץ אשר שמחים לעזור בימים אלה.
3. זה אולי נראה מובן מאליו, אך הוותיקים אינם ילדים, ורובם גם בתפקוד גבוה ובריאים. נסו לחשוב יחד איתם איך לעבור את התקופה ומגבלותיה ולא להחליט בשבילם.
4. בימים אלה תחושת הבדידות עלולה להיות מורגשת יותר. ישנן דרכים להפגת הבדידות גם בתנאים הנוכחיים:

• עודדו אותם להמשיך בשגרת פעילות גופנית כמו הליכה בשדות, אופניים, טיולי ערב, פטנק  וכדומה.
• אמנם ביקורים אינם מומלצים, אך שיחות טלפון אפשריות בהחלט. למשל משפחות (ללא קרבת דם), המאמצות ותיק ומתעניינות בשלומו בטלפון.
• שיתוף של הוותיקים בפעילות אחרת שנעשתה ברשתות כמו סרטונים שהכינו הילדים בחינוך  –שלחו גם להם. חלקם אולי לא יפתחו, אבל יהיו מי שיצפו וייהנו.
• המפגש פנים אל פנים עם אנשים נוספים הוא משמעותי וחשוב. נסו לעודד מפגשים יזומים בקבוצות קטנות תוך הקפדה על הכללים הידועים, כמו למשל ארגון מפגשים של 5-7 וותיקים על הדשא, במרחק מה זה מזה.
• ישנן משימות אותן ניתן לבצע בבתים כמו סריקות של תמונות לארכיון, בניית חידונים על הקיבוץ לגילאים הצעירים, הקלטה או צילום של סיפורי ותיקים לתיעוד, בישול ואפייה לחברים ועוד.

חשוב ליידע את הוותיקים מי הם נותני השירותים בתחומים שונים בקהילה בימים אלה, כולל טלפונים ותחומי אחריות, ולהמשיך לפרסם להם מידע רלוונטי ואחראי.