חזקים מהרוח

המציאות העולמית העכשווית מעמידה אותנו בפני שינויים תכופים, נרחבים ולא מוכרים בחיי היום יום. משבר נגיף הקורונה שנחת עלינו באופן דרמטי ופתאומי מאיים על תחושת שווי המשקל הנפשי שלנו. סדר היום הרגיל שלנו, ההתנהלות השגרתית והבנת העולם, משתנים במהירות לנגד עינינו: מערכות החינוך, מקומות הבילוי ומקומות עבודה נסגרים בזה אחר זה ובקצב מסחרר.

במצב כאוטי כזה, קיימת תחושה מאיימת במישור הבריאותי, הכלכלי והחברתי. כתוצאה מכך, עולים סימני שאלה לגבי עצם המשמעות שלנו ותרומתנו למסגרות בהן אנו חברים. לסימני שאלה אלו עלולות להתווסף גם תחושות של ירידה בערכנו וחשיבותנו.

במצב שנוצר, ובודאי אם וכאשר תתפתח מציאות שבה בעצם מרביתנו נמצא את עצמנו בבידוד ביתי, יש מקום להתייחס באופן מיוחד לצד הרגשי ולדינמיקה המשפחתית אשר תיווצר במצב בו מרבית המשפחות יהיו ספונות בביתן ובליווי התחושות אותן תיארנו.

קליגמן טוען כי במצבי משבר אדם מגיב במספר מישורים:

1. ריגושי-  פחד, כעס חוסר אונים
2. קוגנטיבי- שינוי ביכולת הריכוז
3. צורך מוגבר בתמיכה חברתי ותלות בגורם סמכותי

לפי אנקור וכהן, ישנם מספר דרכים שכדאי להכיר להתמודדות אם תחושות אלו:

1. יש מי שהדרך העדיפה עליו היא קוגנטיבית התנהגותית- אדם זה יאגור מידע
2. יש מי שדרכם דרך ביטוי רגשי – אדם זה יעזר בציור , שיחה קריאה בכי, צחוק
3. יש מי שיעדיפו את החברה מסביב – אדם זה ישמח להיות בעל תפקיד
4. יש מי שיעזרו בדמיון, בהרפייה
5. יש מי שיסתמך על אמונות במצבי לחץ

מרבית בני האדם מגיבים ביותר מדרך אחת ולכן חשוב לזהות דרכים אלו אצל כל אחד מאתנו ולעודדן.

עלינו להבין, כי במידה ולא ניתנה האפשרות לכל אחת אחד מבנות ובני המשפחה להתמודדות מושכלת עם העובדות אבל בעיקר עם הרגשות, הפחדים והמתחים, המצב עלול להיגרר למשבר ולהתבטא לעתים ע"י גילויי כעס ואף אלימות. לכן, נראה לי חשוב שנשים לב שפרט לשיחות ולנושאים הפרקטיים או היום-יומיים שיתנהלו בודאי בבית, יש מקום לשים לב גם לרגשות ולתחושות השונות של כל אחת ואחד מבנות ובני המשפחה.

בהקשר זה חשוב שנשים לב במיוחד להתחשבות ולתשומת הלב ברגשותיהם של הבנים והגברים במשפחה: ילדים, נערים, גברים מגיבים באופן חריף יותר למצבי מתח הנוצרים מתוך חרדה, תסכול קושי להתמודד. לכן, חשוב לנסות לדבר אתם גם על הרגשות שלהם (אשר בשל ההבנייה החברתית קשה יותר לגברים). דיבור והתנהגות נינוחה מאפשרת תחושת מוגנות כמו גם יכולת הדדית לביטוי עצמי.

במצב בו אנו נמצאים עכשיו ובכדי למנוע מצבי דחק במשפחה, אנו ממליצות כי בכל ערב תמצא "שעת משפחה" בה כל אחד.ת מבני הבית ישתף ברגשותיו, זו גם אפשרות לבנות סדר יום עצמאי ומשותף.

הישיבה המשותפת מייצרת קבוצת תמיכה, הרגשת מוגנות ובטחון. בנוסף, מאפשרת השיחה, לבדוק אם לאחד.ת מבני הבית דרושה עזרה חיצונית מקצועית.

אז בואו ביחד נשמור על כבוד, תמיכה ואחריות זה לזו

ונזכור כי בהתמודדות עם משברים, מתגלים קשיים אך גם נחשפים כוחות.

ושרק נהיה בריאים...