יוצרות ביחד סיפור משותף

המפגש הוא המשכו של תהליך שהחל בשנה שעברה ומובל במשותף על ידי נועה צור-ברוש, מנהלת מחלקת הגן הקיבוצי בתנועה, רינת חכים, מנהלת חברה וקהילה במרכז המועצות האזוריות ונציגות האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך. מטרת המפגש, שהתקיים כיום עיון ולמידה משותף, הייתה חיזוק השותפות בין משרד החינוך, ונציגי החינוך הקיבוצי, ויצירת שפה משותפת לכלל הגורמים, ברמה החינוכית והרגולטורית כאחד. בקרב מחלקת הגן הקיבוצי, ואגף חינוך בכללותו, התחדדה ההבנה שכדי לממש ולייצר הישגים, יש לקדם יצירת התאמות רגולטוריות במטרה לקבל הכרה בחינוך הקיבוצי הייחודי. במקביל לשימור הייחודיות שלו, יש ללמוד אותו, למקצע אותו ולעשות אותו טוב יותר ורלוונטי מתמיד. ומנגד, התגבשה הבנה במשרדי הממשלה, מתוך היכרות עם החינוך הקיבוצי, שהם חייבים "לדבר קהילה" בדיוק כפי שאנו חושבים שקהילה חייבת לדבר "חינוך קיבוצי". יצירה, בניה והטמעה של שפה אחידה, בשונה מהעבר בו לכל קיבוץ הייתה את "השפה" שלו, מקלה מאד על הרגולטור והשטח, מאפשרת סדר "בבלגן".
כיום, מרבית הקיבוצים בארץ כבר עושים שימוש ב"נספח התשלומים הייעודי לחינוך הקיבוצי" אותו כתבו מובילות הגן הקיבוצי ביחד עם אגף אכיפה במשרד החינוך. הגיל הרך בקיבוצים, שעד היום נחשב לאאוטסיידר על ידי רשויות המדינה, מבסס את מקומו כמוכר, ככזה שמוקירים אותו מאד ונותנים לו מקום והזדמנות לבוא לידי ביטוי בכל ועדה ממשלתית שמובילה רפורמות חדשות. 

היום נפתח בלמידה על עקרונות ותכונות של החינוך הקיבוצי, ותוכניות לעתיד, כמו מרכז חינוכי אחד משותף לכלל הילדים בגיל הרך. 

נועה צור-ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי" פתחה ואמרה לנוכחות: "המפגש הזה אינו מובן מאילו, הוא חלק מתהליך דיאלוג ולמידה מתמשך שהחל כבר שנה שעברה בין המועצות האזוריות, הישובים, קיבוצים ומשרד החינוך. חשוב להבין שהגן הקיבוצי פועל כמערכת חינוך אחת מלידה ועד סוף גן חובה, ומנוהל על ידי מנהלת המתמחה בגיל הרך. משימה זו מורכבת מכיוון שהאחריות על גילאים אלו מפוצלת בין משרדי הממשלה השונים. לשמחת כולנו, כבר היום ניתן לראות שינוי מגמה אותה מובילה המדינה במטרה לראות את הילד ברצף התפתחותי וכך לאפשר לו ולהוריו מענה מיטבי." 

אחריה דיברה אורנה פז, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, שאמרה: "מרגש לפתוח פה את השנה. אני מבקשת להודות לאגף חינוך של התנועה הקיבוצית ולנועה צור-ברוש. אני מאוד מאמינה בשותפויות ובשיתופי פעולה – עבודת צוות היא נכס לכולם, וככל שעובדים ביחד עם יותר אנשים, מצליחים יותר. התנועה הקיבוצית והקיבוצים ומשרד החינוך לא נמצאים משני צדי המתרס, אלא פועלים למען אותה מטרה. לא חייבים להסכים על הכל, אבל להקשיב ולהבין למה האחר התכוון זה חשוב ביותר. אני מאמינה שהעבודה שהחלה בקיבוצים רק תלך ותצמח, ושאנחנו יוצרות ביחד סיפור משותף."

אורנה סיפרה כי מגרש הגרוטאות אומץ כבר על ידי המשרד כתפיסה חינוכית שיש להנחיל, והם נמצאים בדין ודברים לגבי זה מול מכון התקנים כדי שיהיה ניתן ליישם זאת בכל הארץ.

המפקחות שמעו על היבטים שונים בחינוך הקיבוצי מפיהן של מנהלת החינוך בחצור ומנהלות חינוך במועצות האזוריות, ולאחר מכן יצאו לסיור בקיבוץ על מנת להתרשם מגני הילדים, פינת החי והיומיום בפועל של החינוך הקיבוצי במראה עיניים.

לאחר ששבו מהסיור וזכו לארוחת צהרים טעימה, למדו עוד קצת וזכו לסכם את היום המוצלח.

פאולינה ישי, מפקחת אזור שער הנגב ואשכול, אמרה:" אנחנו דרך הנכונה להבין שהחינוך בגיל הרך הוא משותף לכל החלקים בחברה, וזוהי התחלת התהליך לקבלת השוני ומציאת המשותף בין כולם."

עמיתתה, ליליאן אברהם, מפקחת אזור חוף אשקלון, הוסיפה: "בהתחלה היחסים היו מורכבים מ"אנחנו והם", ולאחר שיצרנו את השולחן העגול הזה כולנו רואות את הגיל הרך כמטרה משותפת ומשתפות פעולה לטובת התהליכים החינוכיים – רב הדומה על השונה."

ומצד שני, סיכמה בהתרגשות גם ניצן שדה, מדריכה פדגוגית משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: "ההכרות האישית בין מפקחות משרד החינוך, למנהלי ומנהלות חינוך גיל רך מועצתיות וקיבוציות  יצרה שיח מכבד, קשוב, שמסיר חומות, ומוליד הבנות ורצון לשלב ידיים למען ילדי הקיבוצים, וילדי מדינת ישראל כולה. התחושה הייתה שהקיבוצים יכולים להיות בחזית, להוביל, להיות משמעותיים, ושכולם יכולים להרוויח משיתוף ושילוב ידיים. תודה לנועה צור-ברוש, נעה שחר פיצר, דבי ברא"ס ורינת חכים שרואות רחוק ורחב, ודופקות על דלתות באומץ, בנחישות, בסבלנות - כדי שהחברה שלנו תהיה טובה יותר."

גם חמוטל פרידברג, מנהלת החינוך בנען, הוסיפה לתחושה הטובה בסוף היום: "כבר נכחתי בעבר באי אלו ניסיונות להזמין את הפיקוח של משרד החינוך לשיח משתף ומפרה. זו הפעם הראשונה שבה נוכחתי לראות שמפקחות משרד החינוך הגיעו בנוכחות מרשימה וכמעט מלאה יחד עם אורנה פז. אך יותר מכך, במהלך היום התפתח דיון ובו הסוגיות היו מקצועיות. לא אגו ולא כוחנות סמויה - פשוט שיח ענייני על איך אפשר יחד ליצר מצב בו גם משרד החינוך וגם המערכות הקיבוציות נתרמות מריבוי המשאבים שיש בגן הקיבוצי. זה הישג ממש מרגש. מתחילים להרגיש איך נסללת דרך לשיתוף פעולה טוב שמתרכז באיכותו של החינוך. מעודד ומכניס כוחות." 

רינת חכים, מנהלת חברה וקהילה במרכז המועצות האזוריות, סיכמה מנקודת מבטה: "החינוך הקיבוצי נוצר, התפתח והתגבש בקיבוצים לפני עשרות שנים, ולכן הוא משקף במהותו את נוף מולדתו - יישובי המרחב הכפר, ומהווה בהם את חוד החנית של החינוך בגיל הרך. הגענו להבנה שהחינוך הקיבוצי מהווה בסיס משותף ורחב ליצירת שפה משותפת בתוך המרחב הכפרי וגם בינינו ובין משרדי הממשלה."

לבסוף סיכמה דבי ברא"ס, ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית: "כשאנחנו אומרים "חינוך קיבוצי" כולם עושים את ההקשר הטבעי הגאוגרפי, אבל אצלנו באגף החינוך של התנועה מתכוונים לתפיסה בה קהילה בוחרת לקיים מערכת חינוך מלידה עד י"ב בקהילה כמקדם חוסן קהילתי, גאוות יחידה והזכות להשתייך לקהילה/הבית. בסיכום המפגש ניכר כי התבסס אמון המאפשר לקיים שיח מקצועי, שמכבד את השונות ומעצים את המשותף והרלוונטי לטובת חינוך הילדים, הקשר עם ההורים והקהילות."