כמה טוב שבאתם הביתה

לא קשה לנחש עד כמה מורכב בשנת קורונה לממש מבצע שכזה, ובכל זאת, בנחישות, בעקביות ובהרבה יצירתיות הצליחו בתנועת הצופים (השותפה לפרויקט גרעיני צבר כבר 30 שנה), לקיים את תהליך המיון, גיבוש הקבוצות והעלאתן ארצה עם ולמרות מגבלות הקורונה.

קרוב לוודאי שלא כך דמיינו העולים החדשים את הנחיתה בארץ ותחילתו של מימוש החלום – בידוד במלונית מייד עם הגעתם, בלי קבלת פנים נרגשת ובלי טקסים מרוביי משתתפים כפי שנהוג בשנים "רגילות". אבל הזמן עושה את שלו, וביום חמישי האחרון הסתיימו ימי הבידוד, ורגע לפני סיומה של השנה האזרחית הם הגיעו והתקבצו לשני גרעינים - האחד בשדה אליהו בצפון והשני ברביבים שבנגב.

בקיבוץ רביבים (וגם במחלקת חיילים בודדים של התנועה) ההתרגשות הייתה רבה - זהו הגרעין הראשון של חיילים בודדים שהם קולטים, ולמרות היותם ותיקים ועשירים בעשייה חברתית (בית ראשון במולדת, אולפן קיבוץ ללימוד עברית, שנת שירות, קבוצות של הבונים דרור וחזית הנוער ועוד) הם נרגשים ביותר לקבלת 20 חניכים מבריטניה, דרום אפריקה, ניו זילנד ועוד.

הצוות הקיבוצי, בראשותו של דגן קרן, עשה ימים כלילות להכנת התשתית לקבלת הגרעין, החל מההיבט הפיזי של הכנת חדרים נעימים ומזמינים, דרך רתימת הקהילה לאימוץ החיילים לעתיד, בנייה של צוות לעניין הטיפול בהם והכנת תוכנית מרגשת לקליטתם בקיבוץ. דגן קרן, רכז הגרעין, חבר רביבים וותיק בעשייה חברתית, מעיד על התחושות אצלם: "ההתרגשות רבה, והגענו ליום הקליטה מוכנים בזכות צוות נהדר שהוקם כאן. עבורנו זוהי עוד חוליה בשרשרת של עשייה ציונית לקליטת עלייה, ונפעל בכל כוחותינו להעניק לעולים החדשים בית חם דואג ואוהב, ונסייע בקליטתם בקיבוץ, בארץ ובצבא. זוהי זכות  גדולה עבורנו להיות כאן עבורם לביתם הראשון בישראל."

שדה אליהו הוא כבר קיבוץ ותיק בקליטת עלייה, וקיבל בחיבוק חם 20 עולים חדשים מכל רחבי העולם. למרות שהם ותיקים בתחום, הצוות והחיילים הגרים בקמפוס המפואר נרגשים לקבל את הדור הצעיר, שזכה לקבלת פנים חמה. החיוכים והדמעות, הן של החניכים והן של הצוות, מעידים יותר מכל שקשה "להתרגל" להתרגשות שטומנת בחובה קליטת גרעין חדש של עולים צעירים נרגשים וחדורי מוטיבציה, השואפים להיות חיילים טובים וישראלים לכל דבר ועניין.

במחלקת חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית, מוריה איילון שחר ויעל אייזנר מאושרות ביותר, כפי שמעידה יעל אייזנר: "קיבוץ חדש שפותח את שערי ביתו ולבו אל חיילים בודדים וגרעין צבר זה תמיד מרגש ומפעים. כמה עוצמה יש בתנועה הקיבוצית שלאורך שנים לוקחת על עצמה משימות של עשייה ציונית ללא מרכאות. קיבוץ רביבים, אחד הנפלאים שיש, התגייס בצורה כל כך טבעית להשתלב בעשייה והרבה חברים, מכל מיני מעגלים, שהתנדבו לתת יד להכנות התרגשו מאוד לקבל את העולים החדשים. אני סמוכה ובטוחה שזאת הולכת להיות הצלחה גדולה ושמחה רבה עבור החיילים לעתיד שזכו להגיע לקיבוץ היפה והנפלא הזה."