דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מאמרים משולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי: על חשיבות פיתוח חוסן בגיל הרך

מאת: יהודית בר-חי קובטש
צילום: נאוה פלדמן, קיבוץ עלומים
צילום: נאוה פלדמן, קיבוץ עלומים

בשנים האחרונות מתפתחים גופי ידע מבוססי מחקר בדגש על חוסן בקהילות. הידע נצבר בעקבות מצבי חירום ומתמשכים. העיסוק בחוסן שואב את מקורותיו בהבנה כי לא ניתן למנוע אירועים מורכבים במהלך התפתחות האדם אך ניתן להקטין את השפעתם על הבריאות הנפשית של בני האדם. מאמר זה מציג את חשיבות פיתוח החוסן בגיל הרך ובתרומת הקהילה ומערכת החינוך בפיתוח חוסנם של ילדים.

מהו חוסן נפשי?

חוסן נפשי היא היכולת להתמודד עם מצבי לחץ, משבר וטראומה. היא כוללת את היכולת להסתגל למציאות החדשה אשר נוצרה בעקבות אירועים מאיימים. ניתן גם להגדיר חוסן, כיכולת אוניברסלית המאפשרת לאדם, לקבוצה או לקהילה למנוע, להקטין או להתגבר על תוצאות הרסניות של קשיים אלו (Grotberg 1995).

מולי להד (1999) מצביע על מספר מאפיינים לסוגיית ההתמודדות במצבי מצוקה שונים. החוקר פיתח מודל המתאר את שש הדרכים להתמודדות. מודל זה מוכר כ"כמודל החוסן הרב מימדי" ומציג דרכים אלו, אשר נאגדו לראשי תיבות "גש"ר מאח"ד". המודל מפרט משאבים אלו כמשאבים גופניים, שכליים, רגשיים, כמו גם מערכות אמונה, מערכות חבריות (כולל משפחה וקהילה) ושימוש בדמיון. מודל זה משמש אנשי מקצוע בתחום הפסיכותרפיה, החינוך, הדרכת הורים וצוותים מגוונים והוא מעודד להכיר במשאבים הקיימים בפרט ובקהילתו, ובבוא בעת קורא להרחיב את השימוש במשאבים נוספים.

מהו חוסן קהילתי?

קהילה מוגדרת כישות גאוגרפית בעלת גורל משותף, המספקת את צרכי חבריה מינקות ועד זקנה. חוסן קהילתי הוא תהליך המקשר בין יכולות התמודדות ותפקוד מיטבי, כאשר ישנה הפרה גדולה של שגרת החיים, ברמה של אסון (2007 ,Norris et all). במצבי קיצון ישנו סיכון להשפעה על בריאות הנפש של הפרט ולתחושת הרווחה של החברה. חוסן קהילתי מתגלה כאשר הקהילה מסוגלת לנקוט מאמצים ופעולות מכוונות לשיפור היכולות האישיות והמשותפות של חבריה (להד ועוד, 2012). במאמצים אלו נוצרת באופן יעיל תחושת ביטחון שמתערערת בהווה המאיים אל עבר עתיד מיטבי (Lahad M & Ben Nesher U., 2007).

על מנת שנוכל להגדיר קהילה כבעלת חוסן, יש לבחון האם מתקיימים חמשת העקרונות הבאים: 1. עידוד תחושת ביטחון  2. עידוד לרוגע 3. עידוד ליעילות עצמית וחיזוק תחושת הקולקטיב 4. עידוד ליצירת קשרים 5. עידוד לתקווה (Hobfoll et all ,2007).

אחד האמצעים לביצוע הערכות חוסן בקהילה, הוא בשימוש במודל החוסן הרב ממדי. מודל זה משמש גם ככלי למיפוי המשאבים הקיימים בקהילה וגם ככלי לארגון הקהילה. לדוגמה: במשאב השכלי והחברתי- להעריך האם וכיצד ערוך הישוב למצבי חירום ותפקוד המנהיגות של הקהילה. ישנה חשיבות רבה לעסוק בהכשרת מנהיגות מקומית ובעלי תפקידים, כולל צוותי חינוך (להד, 1999).
ילדים צעירים מושפעים מתגובות הוריהם וצוותי החינוך במצבי סיכון. מצבים אלו כוללים אסונות ומצבים המאיימים על רווחתם הנפשית והפיזית של ילדים. מכאן, ניתן להסיק את מידת אחריותם של המטפלות-מחנכות וגננות בגיל הרך, בטיפוח חוסנם של הילדים (Chandra A. et all 2010).
מתוך הבנת החשיבות של פיתוח חוסן קהילתי, בדגש על מערכות חינוכיות, אציג שני מודלים יישומיים לעבודה חינוכית בגיל הרך. 

מודלים יישומים  לפיתוח חוסן במסגרות הגיל הרך:

  1. מודל "שלושת האני" (Edith Grotberg, 1999)

מודל יישומי, המבוסס על מחקר שנערך בין השנים 1993-1994. מחקר זה נערך ב-15 מדינות מרקעים תרבותיים שונים והוא כלל 589 ילדים בטווח הגילאים שנתיים עד גיל 11. חשיבותו של המחקר בכך שהוא נערך בסביבה הטבעית בה הילד חי וממצאיו מחזקים את הטענה כי תפקידם של המחנכים (הורים ואנשי חינוך) בפיתוח חוסן בקרב ילדים משמעותי ביותר.

המודל מציג שלושה מרכיבים לפתוח חוסן בגיל הרך ומתייחס לכך מנקודת המבט של הילד. כל חלק במודל ניתן ליישום במעשה החינוכי ביום יום. זאת יעשה כאשר יעשה  בסביבה חינוכית איכותית המאפשרת לילדים מקום בטוח להתנסות, למידה והתפתחות, באמצעות מילים ומעשים. המודל מתייחס לשלושה מרכיבים בפיתוח החוסן ומוצג מנקודת מבט של הילד:

  • יש לי אנשים (I have): אנשים שסביבי אוהבים אותי ללא תנאי, מאפשרים לי פיתוח עצמאות ובו בזמן מציבים לי גבולות. הם נמצאים לצדי כאשר אני חש מצוקה או זקוק לעזרה.
  • יש לי תכונות (I am): נולדתי עם התכונות להיות אהוב, שמח, אמפתי לאחרים, מכבד ולוקח אחריות על מעשיי
  • יש לי יכולות (I can): יש לי יכולת לשתף אחרים במצוקותיי, אני מסוגל למצוא פתרונות בכוחות עצמי כאשר אני נתקל בבעיה  קושי, אני מסוגל לווסת את עצמי וביכולתי למצוא מישהו שיעזור לי בעת צרה.

 

  1. שימוש בטבע בפיתוח חוסן בגיל הגן (Ronen Berger and Mooli Lahad,2010)

גן הילדים הוא לא רק מקום לפיתוח שכלי ומיומנויות הנדרשות לכניסה לכיתה א', אלא מרחב לפיתוח משאבי התמודדות, הבעה עצמית ויצירתיות. זאת יוכל הילד לעשות במרחבי המשחק החופשי בחצר,  ארגז החול, חצר הגרוטאות וחצר המשק.
בניית "מקום בטוח" מחומרים טבעיים וזמינים מאפשר לילד ליצור מתוך חוויה של "כאן ועכשיו" ולהתנסות בתחושה של שליטה ותקווה, במציאות בה חווים חוסר שליטה.

לסיכום:

ליצירת חוסן קהילתי, יש חשיבות רבה בהפניית משאבים לפתוח חוסן בגיל הרך. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא  באמצעות הכשרת צוותי החינוך בדגש על פתוח חוסן כחלק משגרת היום. משאבים אלו יחזקו את התשתיות החינוכיות בגיל הרך המדגיש מתן חינוך וטיפול איכותיים.

 

========

יהודית בר-חי קובטשיהודית בר-חי קובטש
בעלת תואר שני בלימודי גיל הרך, תכנית שוורץ, האוניברסיטה העברית. יועצת ארגונית המתמחה במצבי משבר וטראומה בארגון. מדריכה ברשת הגן הקיבוצי, תושבת שדרות.

 

 

 

 

מקורות:

להד מ., רוגל ר. ולייקין ד., כורזים י. (2012) דרכים לזיהוי קהילות בסיכון. אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה. האגף לשירותים אישיים וחברתיים. השירות לעבודה קהילתית. מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

להד, מ. (1999). מודל החוסן הרב מימדי BASIC-Ph ושימושיו ברמת הפרט, הקבוצה והארגון. המרכז לפיתוח משאבי התמודדות, קריית שמונה

Berger, R., & Lahad, M. (2010). A safe place: Ways in which nature, play and creativity can help children cope with stress and crisis–establishing the kindergarten as a safe haven where children can develop resiliency. Early Child Development and Care, 180(7), 889-900

Chandra   A. et all (2010) Understanding Community Resilience in the Context  of  National Health Security.  Office of the Assistant Secretary for Preparedness and Response, U.S. Department of Health and Human Services

Grotberg  E., (1995)  A guide to promoting resilience in children: strengthening the human spirit  The International Resilience Project Bernard van Leer Foundation,

Lahad  M. and Uri Ben Nesher (2007) in: Ayalon O. Mooli  Lahad &   Alan Cohen ed.  From Improvisation to Accepted Practice: Communities Cope with Terrorism by Preparation, Intervention and Rehabilitation. Community  Stress Prevention:

Volume 6  40-63

Hobfoll  S E. et all  (2007), Five Essential Elements of Immediate and Mid–Term Mass Trauma Intervention: Empirical Evidence . Psychiatry 70(4) Winter 2007

Norris F. H. et all (2007) Community Resilience as a Metaphor, Theory, Set of Capacities, and Strategy for Disaster Readiness. Am J Community Psychol (2008) 41:127–150

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

8 + 8 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content