מבית זרע ל-NBA

לאחר בחירתו אמר אבדיה לאפי טריגר ביומן הבוקר בגלי צה"ל: "ירדה לי אבן מהלב לדעת שנבחרתי למקום שמאמינים ובוחרים בי. אני כבר מוכן לנסוע ולהתחיל ולהתאמן. אני סופר מתרגש. אני מקווה שאני אייצג בכבוד, אני יודע שכולם מאחורי ותומכים בי. אני מקבל אהבה מדהימה בימים האחרונים".

אבדיה הוסיף: "אני לוקח את הציפיות ממני למקומות טובים. יש לי מוסר עבודה מאד טוב, שאני אמשיך איתו ואשתפר, כי כל יום אלמד משהו חדש. אני מקווה שבסוף הדרך אהיה ה-דני אבדיה הכי טוב שאני יכול להיות".

אבדיה, בנו של כדורסלן העבר, זופר (זופי) אבדיה ושרון ארצי, בת קיבוץ בית זרע, גם היא כדרסלנית בעברה, נולד בקיבוץ הסמוך לכנרת וגדל שם עד גיל הגן. לאחר מכן עברה המשפחה להרצליה, ואת כדרוריו הראשונים עשה בקבוצת הכדורסל העירונית – בני הרצליה. בסוף כיתה ז' כבר עבר לשחק אצל הצהובים מתל אביב (חבל שלא בצד האדום של העיר), ולמרות קשיי קליטה בקבוצה המגובשת, ידע לפלס את דרכו אל צמרת הקבוצות בכל גיל בו שיחק.

אריה לבנת כתב אתמול (רביעי) בעיתון הארץ: "עם הצטרפותו למכבי תל אביב בסוף כיתה ז' חווה אבדיה קשיים חברתיים ומקצועיים. החברים החדשים לא קיבלו אותו והוא היה אחרון ברוטציה. הוא גם נאלץ לנסוע מהרצליה לתל אביב באוטובוסים. אביו סירב לאפשר למכבי לממן לו מונית. "רציתי שירגיש כמוני, שכדי להצליח צריך להתאמץ ולהשקיע", סיפר. כשסיים את לימודיו בחטיבה בהרצליה, עבר אבדיה ללמוד בתיכון חדש בתל אביב. אביו הסיע אותו ארבעה בקרים בשבוע לאימונים באקדמיה של מכבי שהחלו בשש בבוקר".

לבנת הוסיף כי אביו ששיחק בנבחרת יגוסלביה האגדית יותר משישים משחקים, זיהה בבנו "סגנון יגוסלבי", וחשב שראוי שישחק בנבחרת סרביה, אך בנו סירב והתעקש לשחק בנבחרת במדינה בה נולד וגדל.

ילדות וילדים בקיבוצים ובכל רחבי הארץ - תאמינו, תתאמנו קשה ותגשימו את החלומות שלכם.