דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בבארי וניר עוז

מטה התנועה הקיבוצית, בראשות ניר מאיר, ביקר במסגרת סיורי מטה התנועה, הנערכים מדי שבוע, בקיבוצים בארי וניר עוז אשר במועצה האזורית אשכול. את הסיור ארגנה והובילה אורית בראון, רכזת אזור נגב מערבי ("עוטף עזה") בתנועה הקיבוצית
חברי מטה התנועה במפגש בקיבוץ בארי
חברי מטה התנועה במפגש בקיבוץ בארי

את הביקורים ליוו מטעם מועצה אזורית אשכול רננה יעקב, מנהלת אגף אסטרטגיה, וצורית ירחי, מנהלת היחידה לצמיחה דמוגרפית. הסיור נפתח בבארי.

קיבוץ בארי, הוקם על ידי גרעיני הצופים והנוער העובד. הקיבוץ הוא ממובילי הזרם השיתופי ומונה 500 חברים, ו- 350 ילדים. הקליטה היא לחברות מלאה בלבד. הקיבוץ נקרא על שמו של ברל כצנלסון ונוסד בשנת 1946 כאחד מיישובי אחת עשרה הנקודות. במשך יותר מששת עשורי שנות קיומו גדל והתבסס הקיבוץ והיום הוא הקיבוץ הגדול בנגב המערבי. כלכלת בארי מבוססת על מפעל הדפוס המתקדם, חקלאות ויזמויות. ענפי שירות שונים עונים על רוב צרכי המשק והחברים. הצמיחה הדמוגרפית רובה ככולה מקליטת בני קיבוץ לחברות.
החזון המעודכן של בארי נפתח כך :"קיבוץ רב-דורי המקיים אורח חיים שיתופי, שוויוני, חילוני ופלורליסטי, תוך חיבור למורשת ובחינה והתאמה למציאות המשתנה".

במפגש נכחו ממלאי התפקידים בקיבוץ: מזכיר הקיבוץ – יניב הגי, אבשל הרן – יו"ר כלכלי, רן משאש – מנהל קהילה, רכזת ו. קליטה – טל שרעבי, רכזות ועדת בריאות ורווחה – יעל דבורי ורחלי בנאקוט, רכז חינוך כללי – אושרי שרעבי, רכזת הגיל הרך – אושרית אל על ורכזת החינוך החברתי – עדי גבאי וחברי קיבוץ נוספים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, במפגש בבארי
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, נושא דברים במפגש בבארי

יניב הגי, מזכיר הקיבוץ, פתח את המפגש בתיאור התהליכים החברתיים שעובר הקיבוץ, ובאתגרים שבפניהם הקיבוץ עומד כרגע: קליטת משפחות, בניית שכונה חדשה, הבטחת בטחון סוציאלי לחברים, התמודדות עם המצב הבטחוני המשפיע על כלל החברים בכלל ועל החינוך בפרט, וצמיחה דמוגרפית המביאה עמה מספר ילדים הולך וגדל, המצריך התארגנות של מערכות החינוך בהתאם.
יניב הרחיב על התמודדות הקיבוץ עם המצב הביטחוני, ואמר שמספר נפגעי החרדה הוכפל בשנה האחרונה. "
אנחנו מחכים כל הזמן שמשהו יקרה. הon וoff מאד קשים. המצב של חירום-שגרה וחוזר חלילה פוגע בחוסן. תפקידנו הוא להעלות את תחושת המסוגלות של האוכלוסייה, ולשמור על הלכידות - אם לא נהיה קהילה אחת בעתות חירום, זה יפרק אותנו. אנחנו נעזרים בגורמי חוץ מטעם המועצה האזורית והתנועה, ואני בהחלט מרגיש שהתנועה הקיבוצית עוזרת, ונמצאת שם בשבילנו."

בארי מתאפיין בעשייה חברתית ענפה תוך-קיבוצית: קבלה לחברות של בעלי צרכים מיוחדים, גישורים והחלטה בנוגע לחיסונים, יחד עם עשייה חוץ-קיבוצית, כפי שמעיד יניב: "עשייה שבסופו של דבר מוסיפה משמעות לחברים עצמם בבארי".

בהמשך, הרחיבו ממלאי תפקידים נוספים את היריעה והציגו את התחומים עליהם הם מופקדים. פעילי התנועה הציגו את פעילות מטה התנועה.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיכם: "בארי מצליח לקיים באופן מרשים את עקרונותיו, משגשג ופורח. אבל, כדאי לזכור, חלקנו כחברי הקיבוצים בכלל החברה הישראלית קטן מאוד. אורח חיינו ועקרונותינו שונים מאוד מהגישה הניאו-ליברלית על פיה מתנהלת החברה הישראלית בעשורים האחרונים. התנועה הקיבוצית היא תנועה נותנת ולא מקבלת – זה סוד הקיום שלנו! אנחנו רוצים להיות שונים ומסוגלים להביא תועלת למדינה, לאזור, ולקיבוץ עצמו. התנועה הקיבוצית מספיק חזקה כדי לעמוד על שלה, בכל תחום. אנחנו פחות תלויים במדינה. אז מה הטעם לקיום בתנאים החדשים? לתפיסתי, קיבוץ זה לא סממן חיצוני, טכני כי אם חברה ייחודית המקיימת שני דברים עקרוניים - חברה שיתופית סולידרית, שבה אף אחד לא נופל, ויחד עם זאת – משרתת מטרות מעבר לעצמה. זהו תפקידנו בחברה בישראל. אבל אפשר לעשות את זה רק יחד."

מבארי המשיכו חברי המטה לניר עוז. 

מטה התנועה בביקור בניר-עוז
מטה התנועה בביקור בניר-עוז

ניר עוז הינו קיבוץ שיתופי המונה כ-75 משפחות ונוסד בשנת 1955על ידי בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בישראל. משמעות שמו של הקיבוץ ניר עוז = תלם חזק = היאחזות בקרקע. הקיבוץ הוקם כהיאחזות נח"ל של הקיבוץ הארצי, שאוזרחה כמעט מיד. בשנתיים הראשונות, הקיבוץ הוחזק בידי גרעיני נח"ל. במאי 1957 הגיע לניר עוז גרעין הקבע הראשון מבוגרי "השומר הצעיר" בארץ ובשנים הבאות הצטרפו לקיבוץ גרעיני תנועה נוספים.  בקיבוץ קיים גן בוטני, המשמש בעיקר לניסויים בהתאמת צמחים לתנאי מדבר. הגן משתרע על 120 דונם ומגודלים בו למעלה מתשע מאות זני צמחים.

המפגש נפתח בסקירתו של רז דיאור, המנהל העסקי, שהציג את הפעילות העסקית והכלכלית של ניר-עוז: ענף גידולי שדה מצליח מאוד (תפ"א, גזר, בוטנים, חיטה ורימונים), לאחרונה ניטע מטע אבוקדו, ומפעל נירלט הפועל בבעלות משותפת עם נירים ומשקיע פרטי, רואה ברכה בפעילותו ומעביר לקיבוץ תמורה נכבדה. עוד ציין רז כי בעזרת התארגנות משופרת נחלץ לול הפטם משלוש שנים קשות וחזר למסלול.
בהמשך שיתף מזכיר הקיבוץ, גדעון פאוקר, בסוגיות, דילמות ואתגרים של צמיחה דמוגרפית, קליטה, עבודה ופרנסה - סוגיות המשפיעות על החיים בניר עוז, כמו גם סוגיית שינוי אורחות החיים שמחלק את הקיבוץ לשניים.
התפתח דיון על היבטים שונים הנגזרים ממצבו המיוחד של הקיבוץ, בו לקחו חלק ממלאי תפקידים נוספים בניר-עוז וחברי מטה התנועה, כל אחד בתחומו.


ניר מאיר: "מטרת העל, בעיני היא לקיים קיבוץ בר-קיימא. קיבוץ ללא חברים – אינו יכול להתקיים, לפיכך המשימה העיקרית היא לגדול! הגיעה השעה להכריע בדילמות לקבל החלטות (כאלה או אחרות) ולחזור לצמוח. איננו קובעים את הדרך ואיננו נכנסים למעורבות בשאלת ה"איך". אם תבקשו את עזרתינו, נוכל להושיט לכם סיוע בהתמודדות עם הדילמות שתיארתם, אנחנו מצוידים בניסיון רב מאוד שנצבר בכלל קיבוצי התנועה הקיבוצית, אך נפעל רק במידה שתבקשו זאת."

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

12 + 0 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content