דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – גברעם ושדה יואב

מטה התנועה הקיבוצית המשיך בסיוריו בקיבוצים, הנערכים מדי יום שני, ובתאריך 19.06.23 הגיע לביקור בקיבוצים גברעם ושדה יואב המשתייכים למועצות האזוריות חוף אשקלון ויואב (בהתאמה). את הסיור הכינה והובילה דנה אדלהייט, רכזת האזור בתנועה הקיבוצית
מטה התנועה הקיבוצית עם הנהגת גברעם
מטה התנועה הקיבוצית עם הנהגת גברעם

יום הסיור נפתח בבוקר בביקור בגברעם שהתחיל בארוחת בוקר מפנקת במועדון לחבר, עליה עמלו המארחים ברוחב לב שריגש את חברי וחברות מטה התנועה. את פני המטה קיבלו יו"ר הקיבוץ - עודד ויזל, המנהל העסקי - אורי שמר, מנהלת הכספים - קטיה שץ ומנהל הקהילה - קידר פיינגולד, הוותיק מבין הצוות החדש יחסית. בנוסף, השתתפו במפגש גם ממלאי תפקידים שונים בקיבוץ: שיר פליס, לירון קובילו, זהבה משה, שאולי רביד, ואור דוד.

הדבר הראשון שקפץ לעיני המבקרים הוותיקים, הייתה תחושה של מקום מטופח ואהוב. פיתוח המרחבים המשותפים בגברעם מושקע ונראה שהוקדשה לו מחשבה רבה. למרות הפגיעה בנוי במהלך בניית הממ"דים והתשתיות, השיקום כמעט הושלם.

גברעם נוסד על ידי גרעין שנקרא "מחר" והתגבש בגרמניה ובוגרי "החלוץ הצעיר" מצ'כיה.  משותף של דתיים וחילוניים. אף על פי שבתחילה מרבית חברי "מחר" היו דתיים, הם בחרו להשתייך לקיבוץ המאוחד, ועם הזמן הצטרפו לגרעין חילונים רבים וחלק מהדתיים עזבו. לא קל היה לקבוצה מעורבת של דתיים וחילוניים למצוא קיבוץ שיקלוט אותם. ויכוחים רבים התנהלו בין החברים בענייני אורחות החיים בקיבוץ, ועם הזמן נכשל הניסיון הייחודי לקיבוץ משותף חילוני – דתי והקבוצה בחרה בדרך חיים חילונית. כאשר התפנה מחנה של קיבוץ "הכובש" ליד כפר סבא, עברה הקבוצה אליו בשנת 1935, בהמתנה לעליה ליישוב הקבע. שם הצטרפו חברות נוער יוצאי גרמניה שעברו הכשרה ביגור ובעין חרוד.

באוגוסט 1942, עלתה קבוצת חלוץ של הגרעין, שמנתה 20 איש, לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ, על גבעה ממערב למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר סומסום. בכפר סבא נשארו החברות והילדים. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע וכך אחרי שנים של פירוד, התאחד כל היישוב והחל בחיי קיבוץ נורמליים. תחילה, ביקשו מרבית המייסדים לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה". לבסוף, נבחר השם גברעם כקריאת עידוד עם היוודע בארץ גורל היהודים באירופה ואל מול החשש לפלישת כוחות הגנרל רומל מכוון צפון אפריקה.

 במלחמת העצמאות הקיבוץ היה בקו החזית מול הצבא המצרי והופגז. רוב הבתים נהרסו, החברים גרו במקלטים ובחפירות והקיבוץ נותר מבודד בנגב המנותק. את הילדים והנשים פינו ליפו ובתום המלחמה חזרו לגברעם הילדים והנשים.

את הקיבוץ הציגו היו"ר ומנהל הקהילה, ואת הפיתוח העסקי על אתגריו הציג המנהל העסקי. הקיבוץ עוסק בימים אלו בתהליכי צמיחה דמוגרפית ופיתוח עסקי על מנת לאפשר את הגב הכלכלי לקהילה הצומחת. גברעם הוא קיבוץ מתחדש ובשנת 2014 החל בתהליך של הרחבה וקליטת משפחות חדשות. פרנסת הקיבוץ מושתתת על מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, וענפי חקלאות ובעלי חיים. בתחום התיירות פועלת ביישוב פינת חי ומסלולים ייחודיים לרכיבה על אופניים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, סיפר לממלאי התפקידים על חשיבותה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ככלל וכפרטים, והציג את עבודת התנועה בנושאים חשובים כמו קרקעות, כלכלה, חינוך וחברה ועשייה עם ולמען הקיבוצים והחברה הישראלית. ראשי וראשות האגפים בתנועה הציגו את יכולות ופעילות אגפיהם והציעו לקיבוץ עזרה ותמיכה בכל תחום שבו יזדקק לה.

בסוף המפגש, לא יכלו אנשי ונשות התנועה שלא לבקר בשכונה החדשה שנבנתה ובתצפית על המשך הפיתוח והגאווה המקומית של חקלאות ישראלית במיטבה, עליה שמעו רבות בסיור. ניר מאיר סיפר כי בביקורו הקודם ניטעה חלקת האבוקדו וכולם יצאו לראותה תוך קבלת הסברים ממנהל הגד"ש ערן ואקנין שסיפר את סיפור הנטיעה המקומי של הליצ'י שניטע באהבה על ידי הנוער והחברים, ובוודאי יצמיח ויצליח כמו האבוקדו. 

מטה התנועה הקיבוצית עם הנהלת שדה יואב, בריזורט בחמי יואב
מטה התנועה הקיבוצית עם הנהלת שדה יואב, בריזורט בחמי יואב

דנה אדלהייט, רכזת האזור בתנועה, סיכמה: "שמחנו לראות ולהכיר מחדש קיבוץ קולט, חי ובועט, שלאחר יציאה מ"ועד ממונה בהסכמה" חוזר לניהול עצמי בהחזקת צוות הניהול. תודה רבה לכל ההנהלות וממלאי התפקידים שבאו לשמוע ולהשמיע, נתרמנו רבות מהביקור ושיתופי הפעולה שכבר קיימים ביננו ימשיכו וישגשגו".

לשדה יואב הגיע מטה התנועה בשעת צהריים, לאחר שחבריו ציפו מזה זמן רב למפגש עם הקיבוץ, שסקרן אותם מאד. את פניהם קיבלו יו"ר הקיבוץ - אהרן ארז, המנהל העסקי אייל וממלאי תפקידים מהקיבוץ: ריקי קרייזלר, שרלי פרץ, אור טל בן פורת, ליטל שמואלי, וסיון פרץ.

שדה יואב הוקם בשנת 1966 על ידי גרעין נח"ל של השומר הצעיר, ובהמשך הגיעו גרעיני השלמה של התנועה מהארץ, מדרום אמריקה ומחברות נוער שהתחנכו בקיבוץ וחלק מהם נקלטו כחברים. הקיבוץ נקרא על שמו של לוחם הפלמ"ח סא"ל יצחק דובנו - ש"יואב" היה שם הצופן שלו – אשר נהרג בעת הגנת קיבוץ נגבה הסמוך. הקיבוץ התבסס בתחילת דרכו על חקלאות ומרבית חבריו עבדו בענפי המשק.

בתחילת שנות ה-70 הצטרף הקיבוץ בשותפות עם קיבוץ נגבה להקמת מפעל לייצור אריזות גמישות ובשלהי שנות ה-80, בתקופת משבר הקיבוצים, "התגלו" סגולות המים החמים והוקם אתר התיירות חמי יואב ואורחן שהיוו מקור תעסוקה והכנסה חשובים. הקיבוץ עבר שינוי אורחות חיים לקיבוץ מתחדש ובעשור האחרון החל לצמוח מחדש וחווה גלי קליטה גדולים של בנים חוזרים ומשפחות צעירות שמצאו בו את ביתם החדש.

המפגש התקיים ב"דרים איילנד", ריזורט בריאות וספא שיושב באתר המרחצאות הוותיק "חמי יואב". מטה התנועה התרשם מפנינת הטבע והחוויה שנוצרה במקום, והמארחים לקחו אותם למסע בין חדרי אירוח מרהיבים לפינות ישיבה מול אגם ולמסעדת המקום, שם הוגש להם כיבוד מפנק.

יו"ר הקיבוץ סקר את אתגרי הקיבוץ, את המאמצים ליצור קהילה אחודה בקיבוץ צעיר יחסית, לייצר מסורות מקומיות ולסיים הסדרי עבר בנושאים שונים במטרה להתקדם יחד באופן שוויוני. כמו כן, קיים טיפול שוטף בהיבטי שיוך ומשמעויות הנגזרות ממנו ובהיבטי צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילתי עסקי.

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה, וראשי האגפים סיפרו על עבודת התנועה בתחומים השונים ועל חשיבותה לקיבוצים ככלל וכפרטים והזמינו את הנהגת הקיבוץ להיעזר בהם בסוגיות שמאתגרות אותם ובכלל. את ההסברים של אנשי מטה התנועה ליווה סרטון קצר שמראה את תרומתה של התנועה הקיבוצית לקיבוצים ולחברה הישראלית.

דנה אדלהייט, רכזת האזור בתנועה, סיכמה: "אנו מבקשים להודות לשדה יואב על הביקור המעניין. כבר נוצרו קשרים ושיתופי פעולה אפשריים ואנחנו כאן עבורכם ככל שתבחרו להסתייע בנו".

הוספת תגובה חדשה