דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מצד אחד לדבר, מצד שני להקשיב

“יוֹם בִּמְקוֹם” הוא מיזם ארצי מבית קרן אדמונד דה רוטשילד וארגון שותפויות רוטשילד שבמסגרתו מתקיימים ברחבי הארץ מאות חילופים, בין בעלי תפקידים דומים, אך משבטים שונים, ברוח נאום השבטים של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. השנה התחלפו בעלי תפקדים בתנועה הקיבוצית עם בעלי תפקידים במועצת יש"ע. גיל לין: "גשרים והסכמות ניתן למצוא רק במפגשים והיכרות הדדית, ולכן שמחתי להשתתף גם השנה במיזם "יום במקום".
מנכ"ל מועצת יש"ע בביקור בקיבוץ פלמחים
מנכ"ל מועצת יש"ע בביקור בקיבוץ פלמחים

מועצת יש"ע היא עמותה בה חברים כל ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון, ובעבר גם ברצועת עזה, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה ב-1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו. למועצה זרוע מיישבת, אמנה, האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה. המועצה, כארגון גג לרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, מטפלת בנושאים הקשורים לכלל ההתנחלויות במגוון תחומים, כגון: משפט, מדיניות, תקשורת, תשתיות ועוד.

במסגרת היום "התחלף" המשנה למזכ"ל התנועה גיל לין, עם מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני. לין התארח ב"מרחב העבודה" של מועצת יש"ע באזור גוש שילה שבמועצה אזורית מטה בנימין. המארח, סמנכ"ל מועצת יש"ע מתניה שפירא, בחר להתמקד בסיור מקיף באזור ובהיכרות עם גורמים שונים הפועלים בשטח.

לאחר שערכו היכרות אחד עם השני, וסיפרו כל אחד על עצמו ותפקידו בארגון, יצאו לתצפית ליד ההתנחלות הוותיקה עופרה, מהמקום בו שכן המאחז עמונה שפונה בפברואר 2017. משפחתו של שפירא הייתה ממייסדי עופרה והוא עצמו עבר להתגורר בעמונה לאחר שהוקם היישוב. לאחר הסבר על הנוף, ביקש לין משפירא לשתף בתחושותיו בעקבות הפינוי ועל החלטתו להתפנות ללא מאבק אלים. בנו של מתניה צילם סרט על הפינוי, בכיכובו של מתניה, והסרט שודר בתכנית התחקרים "זמן אמת" בתאגיד השידור הציבורי. כיום הוא מתגורר בהתנחלות עמיחי שהוקמה עבור מפוני עמונה. 

גיל לין ומתניה שפירא בתצפית מהמקום בו שכן מאחז עמונה
גיל לין ומתניה שפירא בתצפית מהמקום בו שכן מאחז עמונה

משם המשיכו לתצפית מהמאחז אחיה ומתצפית באזור היישוב עמיחי. מתניה סיפר על תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון, המצב כיום ועל האתגרים וקשיים איתם הם מתמודדים והסביר על השיקולים האסטרטגיים בהקמת היישובים והמאחזים באזור מטה בנימין ועמק שילה בפרט. שפירא תיאר בפני לין, את הפערים הקיימים בין המתיישבים וההתנחלויות הוותיקות שהפכו למבוססות ו"בורגניות" ובעלות אוכלוסייה מבוגרת יותר, לבין הדורות הצעירים יותר, המעוניינים להקים יישובים חדשים ולהיות פחות "ממלכתיים". גם רמת הדתיות שונה בין היישובים הוותיקים לחדשים יותר. השיחה בין השניים עסקה גם בהתנתקות מרצועת עזה שהובילה למשבר גדול בקרב המתנחלים ומועצת יש"ע ולתחושת בגידה וחוסן אמון במדינה, כמו גם כעס רב שהופנה כלפיי מועצת יש"ע על הקו הממלכתי שבו נקטה וסירובה לשבור את הכלים מול רשויות המדינה. בקרב חלק מהמתיישבים קיים עדיין כעס רב שאף מוביל לתחושות אנטי ציוניות ורצון לפעול באופן עצמאי ומנותק מהמדינה. גיל שאל את מתניה לגבי יחסם לקיבוצים, והאם הם רואים בקיבוצים מודל השראה בתור ההתיישבות הראשונה והמשמעותית ביותר בישראל, אשר קבעה אז והיום את גבולות המדינה, ונענה כי אכן יש הערכה רב לדור שהקים את הקיבוצים ובנה את ישראל, ושאף הכינוי מפא"יניק נחשב אצלם לתואר מחמיא. מתניה התעניין בנעשה בתנועה הקיבוצית והקשר בין הקיבוצים, וגיל סיפר על הפריחה בקיבוצים והצעירים הרבים שחזרו וחוזרים אליהם לאחר ההתאוששות מהמשבר, ועל האתגרים של התנועה בנושא הבנייה וההתמודדות מול משרדי הממשלה השונים.

הסיור המשיך באתר שילה הקדומה. שילה הייתה עיר ישראלית בנחלת שבט אפרים בדרום השומרון בתקופה שבין התנחלות השבטים בארץ כנען לבין הקמת ממלכת ישראל המאוחדת. בתקופה זו שימשה כמרכז הדתי-פולחני של שבטי ישראל, וכנראה אף כבירה בפועל. האתר כולל ממצאים ארכאולוגים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה. גיל קיבל הסברים על העתיקות במקום, וביקר ב”מגדל הרואה” שם צפה במיצג מולטימדיה אינטראקטיבי וחדשני על ההיסטוריה של שילה. במקום מוזיאון “דברי ימי שילה” טיולי אופניים, אתרים לפיקניק, סיורים באזור ומתקיימים בו אירועים ופסטיבלים שונים. מגיעים אליו תיירים רבים, משפחות, קבוצות ותלמידים כל השנה. גיל פגש את ליליאן זיטמן, מנהלת מרכז המבקרים של המקום והתברר לו שהיא למדה בעבר עם דבי ברא"ס, ראשת אגף החינוך בתנועה ויש ביניהם קשרי ידידות והערכה הדדיים.

לאחר מכן המשיכו לארוחת צהריים במסעדה הממוקמת במאחז גבעת הראל ביקב "גבעות" הסמוך. יקב גבעות הוא יקב בוטיק משפחתי שהוקם בשנת 2005 על ידי איש העסקים אמנון וייס והיינן הראשי, ד"ר שיבי דרורי, אגרונום וחוקר בתחום הגפן והיין באוניברסיטת אריאל. היקב זכה לאחרונה במדליית זהב בתחרות יינות באנגליה על אחד מיינותיו. גיל קיבל הסברים על תהליך ייצור היין במקום וסוגי היין השונים שלו.

גיל לין: "שמחתי להתארח במועצת יש"ע לביקור והיכרות, ואני מודה למתניה על האירוח החם והסיור המרתק. אומנם אנחנו חלוקים אידאולוגית בהיבטים פוליטיים רבים, אך חשוב לזכור שבסוף אנחנו עם אחד שצריך לחיות ביחד וחייבים לעשות כל מאמץ למצוא את המחבר והמאחד ולא לעסוק תמיד רק במחלוקות ובמה שמפריד בינינו. שמחתי לגלות את ההערכה הרבה שרוכשים אנשי יש"ע אל התנועה הקיבוצית וערכיה, וללמוד על הגוונים השונים והמחלוקות הלא פשוטות בתוך מרכיב זה של החברה הישראלית. גשרים והסכמות ניתן למצוא רק במפגשים והיכרות הדדית, ולכן שמחתי להשתתף גם השנה במיזם "יום במקום". 

ביקור ביקב גבעות במאחז גבעת הראל
ביקור ביקב גבעות במאחז גבעת הראל

בשנה שעברה "התחלף" לין עם אשרף ג'בור מנהל תכנית רואד במגזר הערבי.

במקביל, אירחה מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי-ילין ביחד עם ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, את מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני, בקיבוץ פלמחים.

ביחד איתן ישבו למפגש שרון רוצקי, המנהל העסקי של הקיבוץ, שריתה מעוז חברת הקיבוץ שנקלטה לקיבוץ ביחד עם מפוני אלי סיני, יובל שגיא מנהל הקהילה, דגנית רביד, מנהלת התרבות ופיתוח הקהילה וד"ר נחום שגיב, חבר קיבוץ פלמחים ויו"ר ועד מוזיאון הקיבוץ.

אילת הציגה את פלמחים, שחגג השנה 70, וסקרה את תולדותיו לארוך השנים. בתוך כך, דיברה על הצטרפותם לקהילה של המפונים מהישוב אלי סיני שפונה מגוש קטיף במהלך ההתנתקות מרצועת עזה. שרון סקר את החברות במשקי דרום, שבו חברים גם יישובי דרום הר חברון אשר מעבר לקו הירוק.

לאחר מכן, סקרה הדס את תולדות התנועה הקיבוצית ואת המשימות שהיו לחבריה החל מהקמת דגניה, דרך המאבק על הקמת המדינה והקמתה, ועד מה זה אומר להיות קיבוץ וקיבוצניקים בשנת 2019 - "המשימות השתנו, אבל המחויבות למדינה ולחברה ממשיכים".

כאן הסביר דילמוני לנוכחים את תפקידה ופועלה של מועצת יש"ע ואת הפעילות הרבה שעשו ועושים שם לקבלת הכרה מהחברה הישראלית, וקבוצות השפעה בציבוריות, בעשייה של המתנחלים - "רבים מהם לא שינו את דעתם, אבל לפחות ידעו על מי ועל מה הם מדברים, ובסופו של דבר כשנפגשים פנים אל פנים משהו ביחס כן משתנה".

דילמוני המשיך וסיפר גם על מאבקם למען הריבונות הישראלית ביו"ש והרצון שלו ושל המועצות האזוריות ביש"ע לפתח את המרחב והתשתיות בו למען הישראלים והפלסטינים כאחד, מתוך שינוי תפיסה והבנה שאם לפלסטינים יהיה טוב - גם ליהודים ביהודה ושומרון יהיה טוב יותר.

מכאן התפתח דיון פוליטי חסר הסכמה ברוב הדברים על גורל השטחים וגם על ענייני ראש הממשלה. אבל על כמה נושאים כן הייתה הסכמה –

הדס: "אני לא יכולה לקבל את זה שראש הממשלה לא מקבל אותנו, ואפילו לא מגיע אל קיבוצי עוטף עזה לביקור. אני לא יכולה לקבל את זה שהתפתח שיח שאני ומי שחושב כמותי הוא "בוגד".

דילמוני ענה על כך: "אני נגד כל השתלחות כזו בכם ורואה בהתיישבות הקיבוצית דבר מאוד חשוב, כאשר לי עושים דה לגיטימציה אז אני מסתער נגד זה".

השניים סיכמו את המפגש ברוח טובה כמובן ואמרו -

מנכ''ל מועצת יש''ע יגאל דילמוני: "שמחנו להתארח אצל חברי התנועה הקיבוצית ולארח אותם אצלנו לסיור ביהודה ושומרון. זכינו לדיון מפרה, אשר אנו מקווים שיהיה פתח להגברת השיח המאחד בתוך בישראל. זאת הייתה הזדמנות להכיר מקרוב עוד חלק בחברה הישראלית ואנו מברכים על כך".

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי - ילין:" זו הייתה הזדמנות חשובה להקשיב לדעות, לסדר היום ולחזון של יגאל ומועצת יש"ע. אני שמחה שיצא לנו לדבר גם על המחלוקת וגם על הנושאים שאנו מסכימים עליהם בתור אזרחים שהמדינה חשובה להם".

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

2 + 2 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content