ננעל כנס ההנהגות החמישי של קיבוצי התנועה הקיבוצית - עוף החול מתנער! מזכ"ל התנועה סיכם את השנה החולפת והציב את המטרות לשנה הבאה

כנס ההנהגות החמישי שהתקיים השבוע במלון יערים בקיבוץ מעלה-החמישה ננעל בדברים של מזכ"ל התנועה ניר מאיר שהחל את דבריו בדברי הספד לאריה בודנהיימר (בודה) – איש חינוך וספר, מקים בינ"ה, מקיבוץ צרעה שנפטר השבוע והזכיר לבאים כי השבוע לפני 80  שנים נרצחו ב"הר הרוח" הסמוך, חמישה חברים גרעין מ"גורדוניה". על שמם הוקם חצי שנה לאחר מכן, במסגרת "חומה ומגדל" קיבוץ מעלה החמישה. 

לאחר מכן עבר מזכ"ל התנועה לסכם את מה שהתרחש בזירה הקיבוצית מאז כנס ההנהגות הקודם ובתוך כך - חוק המיסוי החדש. מאיר חזר ואמר לממלאי התפקידים הבכירים בקיבוצים: " יש שתי אופציות – מיסוי קולקטיב או מיסוי יחיד וכל קיבוץ צריך לבחור כיצד להתנהל ולעשות זאת בלי חוכמות ובלי משחקים. במשרד האוצר אמרו לנו בצורה ברורה שהם יעקבו אחרי הקיבוצים וכיצד הם מיישמים את החוק.  לא מספיק להצהיר שאתם קיבוץ, צריך להתנהל כמו קיבוץ - חייבים לבטא תרומה של היחיד לקולקטיב". 

מאיר המשיך ותיאר את המשבר שנוצר בעקבות תיקון 27 לחוק המים (ראו דברים של מנהל רשות המים בכתבה נפרדת): "התיקון הזה יצר משבר אמיתי וחמור במשק החקלאי בצפון הארץ ויכול ליצור מצב של חיסול החקלאות בגליל העליון ובעמקים המזרחיים. אני שמח שגם באוצר התחילו להבין זאת, אומנם מאוחר, אך ממש לאחרונה סוכמו כללי הפעלה משותפים והתחלנו לראות ניצני הישגים של פיצוי לחקלאים – זה החל בגליל העליון ואני מקווה שבעתיד הקרוב יפוצו החקלאים גם בשאר האזורים".

מניצני האופטימיות עבר מזכ"ל התנועה לסכם את הקרבות בתחום הבניה: "עברנו מסיכומי מסגרת עם רמ"י לקרבות על כל בית בכל קיבוץ. אנחנו במצב שאין התקדמות באף אחד מהמסלולים השונים של השיוך, ובכל יום יש מי שמציב בפנינו מכשולים ודרישות חדשות. לפני שבוע זה היה בחלופת האגודה, אבל זה קיים בכל החלטה של המנהל.

ההמלצה שלנו בכל המתווים – תמשיכו להתקדם בכל הקצב. כל מי שקיבל "התקבל" על חלופת האגודה – תוציאו מכתבים מעו"ד למנכ"ל רמ"י ולשר האוצר הקובע כי החלטות והסכמים צריך לקיים, והגיע הזמן גם לתבוע את  רמ"י.

ניר מאיר דיבר על גודל האבסורד בהתנהלות רמ"י, אשר מאיימים בהתנהלותם גם על פעילות הקיבוצים והתנועה למען החברה הישראלית: "בשנה החולפות זכינו לראות את ה"אבא של החיילים הבודדים", צביקה לוי מקבל את פרס ישראל על מפעל חיים, לצערנו המפעל הזה כמו גם תל"מ ובית ראשון במולדת נמצא בסכנת המשך ולו רק בשל העובדה שקשה לנו למצוא לאלה דיור במצב בו אל לכל קיבוץ חוזרים לא מעט בנים ובנות והבניה תקועה".

מאיר סיפר לנוכחים כי לאחרונה נפגש עם מנכ"ל משרד הבטחון, אלוף (מיל.) אודי אדם וביקש ממנו כי ינקוט את הפעולות הדרושות לכך שפרויקט החיילים הבודדים ייחשב למיזם חברתי ולא עסקי: "מבחינת רמ"י הפרויקט הזה הוא השכרת דירות, ... אמרתי לאודי אדם – "אתה הלקוח אם לא תגיד שזה מה שצריך להיות, זה לא יהיה, כאשר הפרוייקט יוכר כ"מיזם חברתי" אפשר יהיה לבנות דיור ייעודי לפרויקט הזה, גם אם לא נהיה הבעלים שלו, ובאמת לא נרוויח מזה שקל, אנחנו רק רוצים להמשיך ולשמש בית חם לחיילים בודדים".

מזכ"ל התנועה אמר כי את אותה בעיה יש עם "בית ראשון במולדת" ובעיות בירוקרטיות כאלה ואחרות יש בפרויקט תל"מ - "פתאום מישהו בממשלה נזכר שהם כבר לא עולים חדשים, וזה עבר למשרד לשיוויון חברתי.

אני שמח שאחרי מו"מ ארוך, חתמנו השבוע , עם מנכ"ל המשרד הסכם על המשך קיום הפרויקט הציוני החשוב הזה". (ראו ידיעה נפרדת).

מזכ"ל התנועה המשיך ופירט שוב את הקיבוצים שהתנועה נאבקת יחד איתם על המשך דרכם תחת הכותרת – לא משאירים פצועים בשטח, ומה מצבו של כל אחד מהם ודיבר על קרן הערבות ההדדית של התנועה – קרן סל"ע המסייעת לגמלאי הקיבוצים להשלמת פנסיה. מאיר ביקש להודות לקיבוצים התורמים לקרן – אלו שעשו אקזיט ואלו שלא אך תרמו גם הם, והעלה על נס את קיבוץ מענית – הקיבוץ היחיד שתרם פעמיים, בכל חלק ממכירת המפעל לטובת הקרן.

ניר מאיר עמד בדבריו על הצורך הדחוף לפתח מנהיגות צעירה בקיבוצים ועל חשיבות הפעילות המתבצעת באגף החינוך וחידד את הצורך להכיר בשינויים הנכפים על מערכות הגיל הרך מתוקף חוקי מדינת ישראל.

לסיכום דבריו דיבר מזכ"ל התנועה על המטרות לשנה הבאה –

השלמת מערכת התיאום האזורית והשלמת מערכת הרכזים האזוריים, קידום ומימון בניה, התמודדות עם תופעות אלימות, בניית עתודה ניהולית בקיבוצים, ניסיון לשלב כוחות משלנו במערכת הפקידותית ושיפור מעמדנו הפוליטי.

מאיר הביע צער ש"המסע להחדרת הקואופרציה מתקדם בעצלתיים" והזמין לבמה את מנכ"ל משקי הקיבוצים, "הארגון התאום שכן מתנהל באופן קואופרטיבי", אבשלום (אבשל) הרן.  

הרן : "נכנסתי לנהל את משקי הקיבוצים מתוך אמונה שהצורך הכי חשוב שלנו הוא להשתמש ביתרון הגודל שלנו. הדבר הכי חשוב הוא איגום הכוחות והמשאבים. אני לא חושב שאי פעם היינו בכזאת עצמה, אבל עדיין אנחנו לא יודעים איך לשתף פעולה בין כלל הגופים כדי להגדיל את העצמה הזאת".

מנכ"ל משקי הקיבוצים הדגיש: "המצפן שלנו הוא ערך מוסף לחברים של הקואופרטיב שלנו – לשם כל הפעולות שלנו מכוונות".

הרן ציין את מועדון משקכארד ופירט את הגופים המוחזקים ע"י משקי הקיבוצים, שיתופי הפעולה שכן קיימים והפיתוח שמתקיים כל הזמן, וציין כי חשוב לו כי חברי התאגיד (הקיבוצים) יקבלו מידי שנה, דיוודנד מהפעולות שעושים ב"משקי הקיבוצים".