דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

סיכום סיור מטה התנועה בכרם שלום: "כאן נבחנת מדינת ישראל"

בשבוע שעבר ביקר מטה התנועה בקיבוץ כרם שלום, שבמועצה האזורית אשכול, ביחד עם מטה הקיבוץ הדתי. קיבוץ כרם שלום הינו הקיבוץ היחיד שמתקיימת בו מעורבות של שתי התנועות. את הביקור הכינה והובילה אורית בראון, רכזת האזור בתנועה הקיבוצית
סיכום סיור מטה התנועה בכרם שלום: "כאן נבחנת מדינת ישראל"
מטה התנועה ונציגי הקיבוץ הדתי עם הנהלת קיבוץ כרם שלום

קיבוץ כרם שלום, הוקם בשנת 1956 כהאחזות נח"ל 'כרם אבשלום' על שמו של אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם, ובשנת 1968 התבצע האזרוח. הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971 בסמוך למשולש הגבולות עם רפיח ומצרים, והמתיישבים הראשונים בו היו בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער. בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות.

בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר העמים. הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001.  בתחילת 2013 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי. בעקבות המוספר המועט של התושבים, הקיבוץ נכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בשנת 2017 החל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי ובמתכונת עליה שומרים של שני שליש חברים חילונים ושליש דתיים.

בתי אגודה בבנייה בכרם שלום
בתי אגודה בבנייה בכרם שלום

את הביקור פתחו אודי אורנשטיין (רביבים) – יו"ר הקיבוץ, וליאור דפנר (גבולות) – מנהל הקהילה, עם סקירת ציוני הדרך המרכזיים בכרם שלום בשנים האחרונות, מאז שהוחלט על התחדשות בשנת 2016. גופים רבים התגייסו לעזרה: המועצה האזורית, התנועות הקיבוציות, שר החקלאות דאז, אורי אריאל והארגון הכלכלי-אזורי משקי הנגב. "קרו דברים נפלאים בכרם שלום בחמש השנים האחרונות", ציין ליאור. המשק נשען בעיקר על חקלאות – גד"ש משותף עם ניר יצחק, השכרות של מבנים ופאנלים סולאריים.

ברוריה קרני-הדס וגאולה רבי – רכזות הקהילה, נתנו סקירה על המצב החברתי, הצמיחה הדמוגרפית וסוגיות החינוך. ברוריה וגאולה ציינו את הקושי הרב בלמשוך משפחות חדשות לכרם שלום וציינו כי רבים שוללים את המקום על הסף בשל המיקום המרוחק והמצב הביטחוני והחשש מפני השקעה כספית לא מבוטלת בבניית בית שלא יהיה לו קונה במידה ויחליטו לעזוב.
כרגע נמצאים בבנייה 8 בתי אגודה. 

חינוך הגיל הרך מתנהל בשנים האחרונות בקיבוץ סופה, ובעתיד מתכננים לחזור ולהפעילו בכרם שלום (גן ילדים ממוגן בשלבי בנייה). במהלך 2018 הגיעו 12 משפחות חדשות לקיבוץ, מתוכן 9 משפחות דתיות.

המטרות העיקריות של כרם שלום הן:
א. להצליח למשוך משפחות חדשות.
ב. לבסס את המשק הכלכלי, בראייה ארוכת  טווח.
ג. לעבור לניהול עצמי (כרגע מנוהלים על ידי ועד ממונה).

התפתחות משמעותית בחזות הקיבוץ
התפתחות משמעותית בחזות הקיבוץ

מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין וראשי האגפים של התנועה שהצטרפו לביקור הציגו לנוכחים את מבנה ופעילות התנועה בתחומים השונים בהם יכולים אנשי הקיבוץ להיעזר וגם נציגי הקיבוץ הדתי, בראשות מזכ"ל התנועה, אמיתי פורת, הציגו את פעילותם ובמה הם יכולים לסייע.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ציין כי זו הפעם הראשונה לאחר עשרה ביקורים שלו בכרם שלום שזוהר לא נוכח, ודמותו חסרה בנוף. זוהר רונן, איש הנוי של הקיבוץ ודמות מרכזית וחשובה בקיבוץ, נהרג ביוני האחרון בתאונת עבודה. 

בנוגע לגיוס משפחות לקליטה הציע מאיר, ש"לא צריך למכור למתעניינים נייר צלופן אלא דם, יזע ודמעות והזדמנות להחזיק את הדגל, במקום שהוא סמל לאומי". בתגובה לבקשתו של אודי אורנשטיין לקבל רעיונות לאיך כרם שלום יכול לתרום לחברה הישראלית, אמר מאיר "בסיורים שלנו בקיבוצים אנחנו מנסים לרתום את הקיבוצים לעשייה לטובת החברה הישראלית, וכאן מדובר במקרה הפוך - השאלה היא לא מה אתם יכולים לעשות בשביל החברה הישראלית, אלא איך אנחנו והמדינה יכולים לעזור לכם. כאן נמדדת המדינה. צריך להכין רשימת מטלות שיש לטפל בהם ואנחנו נדאג שהמדינה תעזור."

לאחר שלב הדיון וההצגה ההדדית, הובילו נציגי הקיבוץ את הנהגות התנועות לסיור רגלי על מנת להתרשם מההתפתחות של הקיבוץ בתשתיות ובחזות הכללית. אנשי המטה שביקרו בקיבוץ בפעם האחרונה לפני מספר שנים, לא יכלו שלא להתרשם מהשיפור הגדול בתחומים אלה.

הוספת תגובה חדשה