דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

פרס "מפעל חיים" על תרומה ייחודית לחברה הוענק לאורנה שמעוני ואביטל גבע

הפרס הוענק לשניים בישיבת מועצת התנועה הקיבוצית, שהתקיימה ביום חמישי בקיבוץ גשר. הוקרה מיוחדת הוענקה לברוך כהן רכז הביטחון של קיבוץ מגן, עבור רכזי הביטחון וחברי כיתות הכוננות בקיבוצים בכל הארץ אשר גויסו מאז 7 באוקטובר להגנת היישובים והיו בתפקידם יותר מ-200 ימים ברציפות. הישיבה נערכה בגשר כאות הוקרה לזכרה של עדנה סולודר ז"ל, חברת הקיבוץ וכלת פרס ישראל, שהלכה לעולמה בחודש שעבר
גבע ושמעוני, וביניהם ליאור שמחה ונגה בוטנסקי (צילום: אז ביטון - ארזביט)
גבע ושמעוני, וביניהם ליאור שמחה ונגה בוטנסקי (צילום: אז ביטון - ארזביט)

לקבלת הפרס הוצעו 14 מועמדים, מהם בחרה ועדת הפרס את הזוכים. אורנה שמעוני מאשדות יעקב מאוחד זכתה בפרס על פעילותה ותרומתה הייחודית ורבת השנים למען שילוב אוכלוסיות חלשות בחברה והנצחת הנופלים במערכות ישראל מכל רחבי הארץ.

אורנה, ילידת 1941 בקיבוץ תל יוסף עברה עם משפחתה בגיל עשר לבית השיטה. עם נישואיה לעוזי ז"ל הצטרפה לקיבוצו אשדות יעקב מאוחד. אחיה שמואל לוין ז"ל נהרג בשנת 1977 כטייס חיל האויר בתאונת אימונים. כשנחתם הסכם השלום עם ירדן ביקשה אורנה להקים ב"אי השלום" פארק נוער משותף ירדני-ישראלי. לאחר טבח שבע הנערות הישראליות בנהריים יצרה אורנה אנדרטת הנצחה ייחודית ופורחת עם שמותיהן, אותה היא מטפחת עד היום. באותה שנה הייתה אורנה מהמקימות והפעילות הבולטות של ארגון "ארבע אימהות" שהוקם ב- 1997 לאחר "אסון המסוקים", ארגון שלפעילותו הייתה השפעה רבה על דעת הקהל להוצאת צה"ל מלבנון. באותה שנה, 1997, נהרג בנה סגן איל שמעוני, שהיה קצין שריון ליד מוצב ריחן בלבנון. לזכרו הקימה אורנה את "בית איל" - מרכז לשילוב בעלי צרכים מיוחדים בכל רובדי הקהילה, המציע פעילויות חינוך, ספורט, בריאות, תרבות והנצחה. בבית איל גם הוקם מרכז הנצחה לנופלים בלבנון ולנרצחי פעולות האיבה משם. כיום פעילה אורנה להשבת החטופים והנעדרים מרצועת עזה. 

אביטל גבע מעין שמר, יליד 1941 זכה לפרס "מפעל חיים" על תרומתו הייחודית ויוצאת הדופן לחברה בישראל ובעולם, כפי שבאה לידי ביטוי ייחודי ב'חממה' אותה הקים בקיבוצו לפני 47 שנים, ומאז למדו בה עשרות אלפי תלמידים. החממה מוגדרת  "כמרכז לאתגרי הכדור והארץ", ובה נפגשים א.נשים מכל הקשת הישראלית להמציא, ללמוד, לחקור וליצור פתרונות לעתיד ירוק, חדשנות קיימות, חקלאות, מדע, טכנולוגיה ותרבות. לאורך השנים הפכה החממה לכר פורה של יזמי סטארט-אפ עם תלמידי תיכון - חילוניים ודתיים, ערבים ויהודים, ותיקים וצעירים, מכל רחבי הארץ. ליוקרה עולמית זכתה החממה כשייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה בשנת 1993, ולאחר מכן בדיסלדורף (1996), וינה (2000 ו–2019), שטוקהולם (2003), ניו יורק 2013) וניו דלהי (2016). גבע זכה בפרס מפעל חיים ממשרד התרבות על עבודתו האמנותית, שבשיאה החממה ותלמידיה שזכו בפרסים ברחבי העולם וייצגו את ישראל בארגון המזון העולמי ברומא.

אורנה שמעוני הודתה בחום על קבלת הפרס ואמרה "כבר שבעה חודשים אני חיה כאילו כל יישוב שלנו בנגב הוא מילא 18 בגטו ורשה. אנחנו במלחמה על קיומנו. בדרום ובצפון חבלי ארץ פגועים. מפונים. מה הורשנו, במה שגינו? למה זה מגיע לילדים של היום? יש לי אמונה גדולה כי השיקום והחידוש החל. נמשיך לגדל במדינתנו ילדים ונינים ובני נינים. הרעות הצניעות והדוגמאות האישית הן שימלאו את חיינו כאן". אביטל גבע אמר עם קבלת הפרס: אנשים מייחלים לראות אופק. לצייר אופק אפילו שזה נראה רחוק ולא הגיוני".

ברוך כהן. צילום: אייל בריברם
ברוך כהן. צילום: אייל בריברם

אות הוקרה מיוחד הוענק לברוך כהן רבש"צ קיבוץ מגן, איש חינוך אשר במקביל ממלא שנים רבות את התפקיד בקיבוצו, במהלכן טיפח את כיתת הכוננות בקיבוץ והכין אותה לאירוע לתרחיש של פלישה המונית והדריך כיתות כוננות אחרות. ברוך טיפח והדריך אלפי חיילים וקבוצות מחו"ל על מורשת הקרב של הצנחנים באנדרטת ה"חץ השחור" ומוכנות העורף כחלק ממרקם החיים בישראל. כל זאת בהתנדבות מתוך אידיאולוגיה ואהבת הארץ. הוא הכין והכשיר את כיתת הכוננות של מגן לגרוע מכל, ואכן כיתת הכוננות של מגן עמדה במבחן ברגע האמת והצילה את הקיבוץ וחבריו.  

לאורך השנים קיבל ברוך מספר תעודות הצטיינות והערכה על ביצוע תפקידו ועל התרומה להגנת גבולות המדינה. ברוך - אזרח ומפקד שנפצע במלחמות ישראל ועשה את כל שביכולתו ומעבר לכך להגנה על קיבוצו וארצו מקבל את ההוקרה כנציגם של כל חברי וחברות כיתות הכוננות ברחבי הארץ, המגויסים מעל 200 ימים בהגנה על יישוביהם. 

הוספת תגובה חדשה