"צביקה הלך מאתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול שלו, יישארו עמנו לעד"

חתן פרס ישראל למפעל חיים, אל"מ (מיל.) צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים מטעם התנועה הקיבוצית, חבר קיבוץ יפעת, צנחן ולוחם, הלך לעולמו בקיבוצו, לאחר שנאבק בשנים האחרונות במחלת ה-ALS. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לו: "בשם חברי הקיבוצים ברחבי הארץ ובעיקר בשם יותר מעשרים אלף החיילים הבודדים שמצאו חדר ומשפחה בכל קיבוץ אליו הגיעו בזכותו של צביקה, אנו שולחים חיבוק גדול לנעמי אשתו ולילדים – עידית, דותן, מיכל ומעיין והנכדים. צביקה נלחם בצנחנים, לאחר מכן נלחם על כל חייל בודד ובשנים האחרונות נלחם על בריאותו. צביקה הלך מאתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול שלו, יישארו עמנו לעד. צביקה הקים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוצים מפעל חיים, אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך מפעל ציוני וחשוב זה. 
  
צביקה לוי שירת שנים ארוכות בצנחנים בסדיר ובמילואים ובשנת 1995 גוייס בידי ראש אכ"א דאז האלוף יורם יאיר (יה יה) להקים את מיזם "החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית". במשך 21 שנים, כפעיל התנועה הקיבוצית, פעל צביקה בנמרצות ובנחישות שאין שנייה לה, יום אחרי יום, שנה אחר שנה, בחורף ובקיץ, בעתות שלום ובעתות מלחמה, ועשה לילות כימים בכדי להעניק טיפול מסור, מכל הלב, ליותר מעשרים אלף חיילים וחיילות בודדים ולמצוא להם בית בקיבוצים ברחבי הארץ. אלה שנולדו כאן ואלה שעלו ארצה לבדם. לכולם דאג צביקה למשפחות מאמצות בתוך הקהילות הקיבוציות התומכות, וזאת בתוספת לתנאים הבסיסים להם הם זכאים. בצד הדאגה הישירה לחייל הבודד פעל רבות להעלאת רמת המודעות הציבורית, לנושא היקר לליבו.

לפני שלוש שנים בגד גופו של צביקה. בתום סדרת בדיקות התברר שהוא לקה במחלת ה- ALS. לאחר תקופה ממושכת של אשפוז וחרף מגבלות רפואיות קשות חזר לתפקוד חלקי על כסא גלגלים כשחבריו הנאמנים סייעו בנהיגה ובניידות. גם כשהמחלה האיומה לא נעצרה, ולמרות שיכולת הדיבור נפגמה, צביקה לא ויתר על "הילדים שלו" - החיילים הבודדים ותוך מאבק עיקש בגוף החולה- בעזרת מכשור מתאים, המשיך בכל כוחותיו להגיע כשיכל, לתת עצות טובות ולסייע ככל הניתן למחליפתו.

ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל בשנת 2017 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לו פרס על מפעל חייו זה. 
  
בנימוקי ועדת הפרס צוין כי "לוי, איש קיבוץ יפעת והתנועה הקיבוצית, הרים תרומה מכרעת למדינה בהתגייסות למען חיילי צה"ל הבודדים. זה עשרות שנים שהוא עושה למען מאות ואלפי החיילים מחוסרי האמצעים ומטפל במסירות ראויה לשבח במשפחות שכולות. את פועלו החשוב הוא הוביל בתנועה הקיבוצית. מדובר במפעל חיים של אדם אחד, שהיה לפעילות של תנועה שלמה".