דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

שווה להיות שווים

המועדון בקיבוץ גניגר היה צר מלהכיל קרוב למאה ממלאות וממלאי תפקידים מעשרות קיבוצים מהמרכז והצפון, אשר הגיעו לכנס התנועה בנושא האחדת סטטוסים, תחת הכותרת – "ברוכים השווים". "לא צריך להיות סוציולוג גדול, כדי לדעת כי הבדלי מעמדות מביאים לכך שבמקום 'קהילה אחת' מתרבים הדברים המפלגים. זו סיטואציה של אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'" - אמרה עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית.
כנס דומה יערך לקיבוצי הדרום בסוף חודש יולי ברוחמה
שווה להיות שווים

הכנס, שאורגן כולו על ידי פעילות ופעילי התנועה בשותפות בין המחלקה המשפטית, רכזי האזור, יחד עם אגף כלכלה והקיבוץ הדתי, נוהל על ידי איילת הריס (מבוא חמה) וענת מרלא חפץ (נירים) שנכנסו לפני כחצי שנה למחלקה לצמיחה ופיתוח קהילה בתנועה.

את היום פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר לבאות ולבאים: "על סדר היום שלנו ביום הזה: קליטה לחברות מלאה, משמע - האחדת סטטוסים. תהליך ההתמודדות של הקיבוצים עם המשבר הכלכלי והחברתי, לפני כעשרים שנה, הביא עימו פתרונות יצירתיים, מסוגים שונים, בכדי לשמר את חצרות הקיבוצים כחצרות שוקקות חיים. עם תום המשבר, התייצבות הקיבוצים והתגברות איומים מסוג אחר, נוצר צורך "לארגן מחדש" את הציבור הקיבוצי המגוון שיצרו הפתרונות הללו. התנועה הקיבוצית ידעה כל השנים להתאים עצמה לנסיבות משתנות. נראה כי אנו ניצבים שוב בפני אתגר כזה. אני שמח שבכדי לחדד את הצורך ולתאר "למה ואיך", יזמו את הכנס הזה אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית עם אגף הרכזים והמחלקה המשפטית, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי".

אחריו סקרה עו"ד מרב ניב את המצב המשפטי-חברתי של ריבוי סטטוסים בקיבוצים במבט עבר-הווה-עתיד והדגישה כי חוסר איזון בזכויות וחובות בין אנשים שונים החיים בקיבוץ אינה הרגשה סובייקטיבית בלבד, אלא אי שוויון הלכה למעשה, המוביל לאי שקט ולהפיכת הסטטוסים ממצב פורמלי למצב של הבדלי מעמדות.

"לא צריך להיות סוציולוג גדול, כדי לדעת כי הבדלי מעמדות מביאים לכך שבמקום 'קהילה אחת' מתרבים הדברים המפלגים. זו סיטואציה של אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'". עו"ד ניב הדגישה את ההבדל בין העבר הלא רחוק כל כך לימינו אנו: "אם בהתחלה כולם רצו להיות ב"עצמאות כלכלית" כמעמד נכסף, היום תופסים אותו כמעמד נחות כשבאים לקבל החלטות לגבי העתיד המשותף. וברגע זה האידיליה מתחילה להתערער".

כמו כן, הדגישה את ההבדל בין העבר הלא רחוק כל כך לימינו אנו: "אם בהתחלה כולם רצו להיות ב"עצמאות כלכלית" כמעמד נכסף, היום תופסים אותו כמעמד נחות כשבאים לקבל החלטות לגבי העתיד המשותף. וברגע זה האידיליה מתחילה להתערער".

לאחר מכן התחלקו הנוכחים לשמוע "סיפורי מקום" של ארבעה קיבוצים שעברו תהליכים על רקע הסטטוסים השונים בקיבוץ:

גשר הזיו- שי גרוסמן יו"ר הקיבוץ תיאר את תהליך הקבלה לחברות של תושבי ההרחבה בנקודת הזמן הזו הצטרפו 20 משפחות מתוך 200.

מרום גולן- מיכל ינאי הראל תושבת הרחבה שהתקבלה לחברות בקיבוץ סיפרה על ההתמודדות של הקיבוץ במשבר חברתי על רקע חוסר הסכמה על תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים שמשפיעים על עתיד הקיבוץ.

גדות- רמי פלג סקר על התהליך שעברו בקיבוץ גדות מההחלטה לצאת לדרך להאחדת סטטוסים כולל שינוי המתווה תוך כדי תנועה ועד לרגע אישור החברים החדשים בקלפי.

ראש צורים- מורדי שבט דיבר על קיבוץ ראש צורים שבזמן שהיו בו 25 בתי אב באגש"ח יצא לדרך והצליח לקלוט לחברות מתוך 100 משפחות שגרות בהרחבה.

בהמשך האזינו עשרות ממלאי התפקידים להרצאות ל כלים מעשיים בסגנון ted

אייל רייז (כפר מסריק) סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר ולשעבר מזכיר קיבוצו, דיבר על נקודת המבט של המועצה והממשק מול הקיבוץ: "התהליך שבו אנחנו נמצאים, מהווה הזדמנות אמיתית לקיבוץ לדורות, אבל זה עניין לבחירה עצמית של כל קיבוץ. אם רוצים להשפיע פנימה וכלפי החברה בישראל.  אצלנו במועצה עדכנו את החזון, שדיבר על הישוב הכפרי החדש והחזרנו את המילים – קיבוץ, מושב, כפר, יישוב קהילתי. זאת משום שאנחנו מאמינים שיש חשיבות לצורות ההתיישבות השונות. החשיבות לקליטה לחברות מלאה מתוך תהליך נכון, אבל מי שחושב שהוא לא יכול לעשות את התהליך בלי לשלב כמובן את הפרמטרים הכלכלליים אבל גם לדבר על מה מחנכים בחצר הקיבוץ, אין לו מה להכנס לתהליך. 
התהליך הזה מחייב לשלב שיח של זכויות עם שיח של זהות, תוך הבנת המשמעות של עצם החיים המשותפים, אם לא תהיה הכרה בפער הזה, ותלמדו אותו, היכולת להוביל תהליך הוא בעייתי מאד".

דגן לוין, ראש אגף כלכלה, בחן את המשמעויות הכלכליות של האחדת סטטוסים: "על אף שעל פניו קליטה לחברות מלאה מדללת את זכויות החברים הוותיקים בנכסי הקיבוץ, קיימות סיבות כלכליות רבות וטובות לעשות זאת, ובהן - 

תרומה כספית לקיבוץ – להון, לעברות ההדדית ולתקורה; ערך מוסף פוטנציאלי בתרומה לענפי הקיבוץ (פריון העבודה); חיזוק ההון האנושי בקיבוץ; הקמת יזמויות ועסקים קטנים שיעסיקו חברים, ימשכו יזמויות אחרות ויתרמו לאקלים של חדשנות וטכנולוגיה.

מנגנונים של שיוך נכסים, פירות נכסים ומדרגי שימושים מקטינים את הפגיעה  בחברי הקיבוץ, ומנגד הקיבוץ עפ"י רוב מסבסד את תושביו.

אמפירית, קיבוצים גדולים חזקים יותר מקטנים (אך יש לבדוק את כיוון הסיבתיות ואפשר שזה צילום מצב היסטורי לא רלבנטי).

בראיה ארוכת טווח, התכווצות והסתגרות יפגעו ביכולתנו להגן על זכויותינו החקלאיות ועל במשטר הנחלות ויגבירו את הלחץ עלינו ככל שתעלה צפיפות האוכלוסין. ואחרון חביב: החברים החדשים מביאים איתם, כמובן גם תועלות לא כספיות אך בעלות ערך קהילתי רב".

איילת הריס הציגה כלים פרקטיים לתהליך חברתי מיטבי.

"יצירת קהילה קיבוצית מייטבית באמצעות צמיחה מקיימת – מתוכננת, תוך התייחסות לכלל הקבוצות בקיבוץ, לזהות הקהילתית, לתשתית הארגונית ולמשאבי הקיבוץ. אז מה בעצם אנחנו רוצים? חיזוק הקיבוץ באמצעות הגדלת מספר החברים באגודה השיתופית החקלאית תוך קיום שותפות מלאה."

הריס הציגה מפתחות להצלחת תהליך חברתי שבסופו קליטה של חברים חדשים: "כל השותפים סביב השולחן- יש לוודא כי בעת תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות ובפרט בנושא של כיוון הצמיחה הרצוי של הקיבוץ כולל החלטה על הרחבת מעגל השותפים בקיבוץ על ידי קליטת תושבים בהרחבה או חברים בעצמאות כלכלית, יש לערב בתהליך את כלל הגורמים שעומדים להיות מושפעים מהתהליך. יש לקיים הסכמה רחבה ושותפות בהחלטה לצאת לדרך, גם בצמתי ניסוח ההסכמים והסדרת הזכויות.

הובלה, הובלה, הובלה- ניתן דגש לתפקידם של ממלאי התפקיד הפורמליים בייזום של התהליך ונשיאה באחריות להובלתו מתוקף סמכותם תוך יצירת אחדות בין כלל הגורמים המנהלים (כלכלי וחברתי). יש להקצות לכך משאבים ניהוליים כוללים היקף משרה מותאם ומשאבים כלכלים שיכולים לסייע בליווי מקצועי בתהליכים.

הדרך הארוכה- מהירה. החלטה על יציאה לדרך של תהליך קהילתי רחב מצריכה פניות קהילתית, הצורך להביא את כולם לשולחן הדיונים מצריך זמן, מרווח נשימה רחב ופניות קהילתית להתפנות לתהליך ארוך טווח".

בסיום היום הציפו הריס, מרב ניב, ביחד עם גלעד לוי (מודוס) את ההיבט הרגשי שלעיתים אינו זוכה להתייחסות מספקת, למרות הימצאותו במכלול השיקולים בעת קבלת החלטות על הצטרפות למעמד חברות. לוי נתן דוגמאות מתוך עולם המושגים של הגישור, שמדבר על זיהוי צרכים ככלי לטיוב קבלת החלטות. בדיון הוצפו עמדות שונות ביחס לנקודת המבט של החברים בעצמאות כלכלית/תושבי הרחבה והמוטיבציה שלהם להצרף כחברים מלאים, לצד נקודת מבט אפשרית של חברים ותיקים והרצון לתת תוקף כלכלי לשנות עמלם הרב.

הדיון נחתם בהצפת המתח בין הצורך המתמיד של יצירת שפה ושיח בנושאי ליבה וזהות הקיבוץ לצד מתן מענה לצורך בהסדרת זכויות של חברים חדשים וותיקים.

את המצגות שהוצגו בכנס אפשר לראות באתר "שיק - שיתוף ידע קיבוצי"

כנס דומה יערך לקיבוצי הדרום ב-30.7 ברוחמה - לחצו כאן לפרטים

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

10 + 7 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content