"שנת 2018 מוכיחה את טענת הנהגת התנועה הקיבוצית שמצבם של הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר"

את הוועידה פתח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח MBT, שהציג לנוכחים נתונים על מצבם הכלכלי של הקיבוצים והמושבים ומצבה של החקלאות. רייכמן אמר כי "שנת 2018 מוכיחה את טענת הנהגת התנועה הקיבוצית שמצבם של הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר".

רייכמן הציג נתונים שאותם ריכזה וניתחה ברית פיקוח עבור התנועה הקיבוצית, לפיהם בשנת 2018 הגיע היקף פעילותם הכלכלית של הקיבוצים לסך של 45.4 מיליארד ₪, המהווים צמיחה של 3% בהשוואה להיקף הפעילות בשנת 2017, והרווח התפעולי המצרפי בשנה זו עמד על סך של 3.5 מיליארד ₪, המהווים צמיחה של 7% בהשוואה לשנה קודמת. התעשייה הקיבוצית היא הענף הכלכלי המוביל במגזר הקיבוצי (כ-70% מהפעילות הכלכלית במגזר). התעשייה מסכמת עשור וחצי של צמיחה עקבית בהכנסות וברווחיות.

רייכמן הוסיף: "החקלאות הישראלית נמצאת כיום בתחתית הטבלה של התמורה לעובד במגזר העסקי, ואם הממשלה לא תקיים חשיבה מסודרת על עתיד החקלאות ויגובשו פתרונות אשר יאפשרו לחקלאים להתפרנס בכבוד מעבודתם, קיים חשש כי נראה נטישה של חקלאים את עיסוקם בחקלאות. לתהליך כזה עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת על אספקת מזון טרי, על שמירת הריבונות על הקרקעות ועל איכות הסביבה במדינת ישראל ודרושה התערבות מהירה כדי לעצור את ההתדרדרות המהירה במצב. לצד השחיקה בפעילות החקלאית, מתמודד המגזר הקיבוצי גם עם גזרות והקשחת עמדות מצידה של רשות מקרקעי ישראל. רשות המקרקעין נוקטת כיום בגישה מחמירה כלפי בנייה וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים המתחדשים". 

אחריו עלה לדבר יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים ויו"ר ברית פיקוח: "רוב הנוכחים פה עסוקים בלנסות לפענח את השיטה של המיסוי החדש שהושת על הקיבוצים. הרגולטור משוכנע שההתיישבות העובדת היא מטמון חבוי ועל כן הוא משתמש בכל הכלים על מנת למצוא את "המטמון הזה", וקשה שלא לראות שמדובר במהלך כולל. ולכן, על מי שיושב פה היום ועל ברית פיקוח לקחת את הדברים בחשבון ולהיזהר שלא להפוך לעבריינים. השינוי והטמעתו ייקחו זמן ולכן צריכים להיות ערוכים לכך. בתקופה זו שיש כאוס פוליטי ואנחנו עומדים אולי בפני מערכת בחירות שלישית ברצף, הרגולטור אינו מרוסן ואין לו בלמים. מאחל שנדע להיות קו ההגנה היעיל על הסקטור ההתיישבותי."

נציג הנהגת התנועה הקיבוצית אמר בכנס: "מי שיש לו פטיש מדמה את כל העולם למסמרים. השקענו חצי שנה בלהסביר ולשכנע את מנכ"ל רשות המיסים וצוותו, למה אנחנו לא כמו כולם, ואנחנו משהו אחר ממה שהם חשבו. עכשיו כשיש בוס חדש, צריך ללמד את הכל מהתחלה. הדיון עם רשויות המס הוא דיון מתמשך ומתחיל כל שנה מחדש. ברשות המיסים יודעים שיש אצלנו אוצר, הם רק מחפשים את המפתח. זהו משחק שחמט מתוחכם שבו קו הנסיגה של היום הוא קו ההתחלה של המחר. כל שנה יש עוד חוכמות ועוד חוכמולוגים. לכן חשוב מאוד להיות עקביים ונחושים, לא לוותר ולא להקל ראש בהכנת החומר ובהכנה לדיונים. צריך גם להבין שאין מצב שתמיד ננצח. צריך להבין איזה מרחב דיון יש, על מה אסור לוותר בשום אופן ועל מה ניתן להתפשר לאחר משא ומתן מתיש.

הם מחפשים אותנו בכל דרך, ואסור לנדב להם מידע. אנחנו מתארגנים לעוד סוף שנה ושוב יהיו בקשות טריקיות ואני מדגיש שיש להיזהר."

מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים: "מצטרף לאמירה שאנחנו צריכים להתכונן לממשלה שתרגיש שהיא חזקה ואנחנו נהיה אחת המטרות הראשונות שלה. קראתי בעיתון שנשיא טורקיה ארדואן אמר שביטחון המזון והחקלאות חשובים בעיניו לא פחות מביטחונה הצבאי של המדינה, ואני חושב שזה נכון לגבינו שבעתיים."

רביב ישי, מנכ"ל מבט יועצים, דיבר על יישום הרפורמה במיסוי הקיבוצים: "לפני כשלוש שנים יצרה מדינת ישראל חקיקה חדשה בנושא המיסוי לקיבוצים המתחדשים, חקיקה שהיוותה פשרה בין עמדת רשות המיסים לעמדת התנועה הקיבוצית. למרות הפשרה, עדיין רשות המיסים עומדת על דעתה שאין להתחשב בייחודיות של הקיבוץ באופן מיסויו. קיימים הבדלים בין הפרשנות של רשות המיסים לגבי הסכום שצריכים הקיבוצים לשלם לבין הפרשנות שלנו בנושא. קיבוצים שנתנו ביטוי מלא להחלטות ולמידע הדרוש, יכלו לשלם פחות מקיבוצים שלא עשו כך. בשנת 2017 חברי קיבוץ עצמאיים עדיין הגישו את דו"חות המס לפי החוק הקודם. בשנת 2018 חל שינוי ומס הכנסה דורש שהקיבוץ יחתום על מסמך שהחבר שילם לו את כל מה שצריך, והמלצתנו היא שהקיבוץ יחתום על כך רק לאחר שסיים את הדין והדברים מול החבר. על פי החקיקה החדשה, ההכנסות המשותפות של הקיבוץ מיוחסות וממוסות באמצעות כלל החברים, תשלום המס מתבצע באמצעות הקיבוץ. לחלוקה לחברים או לייחוס תמורות לשימושים מוגדרים, השפעה על חבות המס הכוללת. בעסקאות המקרקעין מס השבח משולם כמקדמה לפי שיעור מס חברות. החבות הסופית נקבעת בכל מקרה, בעת הגשת הדו"ח למס הכנסה. גם בעסקאות הוניות החבות נקבעת בדו"ח השנתי." 

לסיכום דבריו אמר:" דו"חות המס שהוגשו בקיבוצים הם טובים יותר ממה שציפיתי כאשר ניהלו את התהליך על שינוי החקיקה, אולם כשאני מתרשם מעמדת רשות המיסים בנושא, אני חושב שעוד צפויים לנו חיים קשים."

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, דיבר על אתגרי החקלאות בישראל בשנת 2020. וילן פתח בהתייחסות למצב הפוליטי במדינה, ואמר כי "קרוב לשנה שאין ממשלה מתפקדת, והמשמעות היא שאין החלטה על מכסות חלב וביצים. אנחנו עומדים בפני מצב משפטי לא פשוט כתוצאה מכך שיש ואקום המאפשר החלטות פרטניות שלא במסגרת הסכמים שזקוקים לאישור הכנסת והממשלה". וילן המשיך ותיאר את האתגרים: "הבעיה המרכזית של החקלאות בעשור האחרון היא שהתפוקה היא סטטית ונשארת על 30 מיליארד שקל, למרות גידול האוכלוסיה. חלה ירידה בייצוא החקלאי בשנים האחרונות אל מתחת לחמישה מיליארד והגידול נעשה דווקא בשוק המקומי. תיקון 27 הוזיל את המים השפירים לצריכה, אבל החקלאות משתמשת בפחות משליש מכמות המים במים שפירים, מה שאומר שמרבית המים שבהם משתמשים בחקלאות לא הוזלו".

לאחר ההפסקה קצרה, התחלקו ממשתפי הוועידה לשני מושבים: פאנל  קיבוצים ופאנל מושבים.

במושב הקיבוצים, סקר ד"ר מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית עדכוני חקיקה ופסיקה במקרקעין והסדרים מול רשות מקרקעי ישראל:

"בפעולה משותפת של התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים והמועצות האזוריות הצעת ההחלטה לשינויים בסיווג יישובי עדיפות לאומית, שאמורה הייתה לעלות בישיבת מועצת מקרקעי ישראל בתאריך 13.11.2019 – הורדה מסדר היום. גם נושא הוועדה לבחינה מחדש של שיוך בתים וחלופת האגודה ירד כרגע מהפרק. תיקון 116 שנועד ל"טפל" באוכלוסייה הערבית מופנה כיום בעיקר כלפיי המושבים. יש ניסיון להיאבק בתיקון ברמה הפוליטית. כל החלטות מועצת מקרקעי ישראל מתעדכנים בקודקס. המאבק בחוק הותמ"ל הוא סיזיפי ונוחל הצלחות מועטות, אבל נמשך ומקווים שבממשלה הבא הוא יבוטל. אנחנו עוקבים אחר השינויים הפוליטיים והמינויים המיניסטריאליים בתקופת ביניים זו. עושים מאמץ להילחם בלקיחת קרקעות חקלאיות שתקופת חכירתם הסתיימה."