"לספר את הסיפור הקיבוצי על תרומתנו לכלל החברה"

חתם את הכנס, המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, אשר פרש את משנת התנועה בנאום שנשא את הכותרת – "הקיבוץ מחפש משמעות".

"המשמעות היא ההשפעה שלנו על המציאות, והיא גם זו שקובעת כיצד אנחנו נתפסים בעיני עצמנו ובעיני הציבור הישראלי".

לין סקר את התפתחות "הסיפור" של התנועה הקיבוצית, מימי המאבק על הקמת המדינה ופיתוחה, ואמר שאז היה ברור לכל, כי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית מהווים גורם מרכזי במאבק המעשי להגשמת הציונות ומכאן גם ברור תפקידנו בחברה הישראלית.

"אבל מאז החברה והמשק הישראלי השתנו, אנחנו נתפסים בחברה הישראלית איפשהו בין "גונבי קרקעות" ל"לא רלוונטיים", ולכן אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו ולא פחות חשוב מכך גם ללמוד לספר לחברה הישראלית, סיפור ציבורי חדש ומעודכן".

לין הדגיש: "כולנו כאן יודעים ומכירים מה אנחנו עושים למען החברה הישראלית וזה לא מעט. אבל אחת הבעיות היא שמרוב עצים לא רואים את היער. אנחנו לא ממוקדים ופעמים רבות גם לא פועלים ביחד, להשגת השפעה מצרפית שתהיה משמעותית לשינוי חברה הישראלית. לכן יש להתמקד במספר תחומים משמעותיים שעונים על האתגרים של ימינו ומהווים סיפור ציבורי גדול ורחב. הסיפור הציבורי שלנו חייב לענות על השאלות הבאות:

1. מה הערך המוסף שאנחנו מציעים?
2. מה הייחודיות שלנו אל מול פתרונות אחרים?
3. כיצד זה עונה על צרכים ואינטרסיים לאומיים?"

המשנה למזכ"ל המשיך והציג גם את התשובות לשאלות אלו וציין כי אותו סיפור ציבורי הוא המשך ישיר של החלטות ועידת התנועה שהגדירה מהם התחומים בהם הקיבוצים רוצים להשפיע על החברה הישראלית.

"הקיבוצים הם שותפויות קהילתיות משימתיות בעיר ובכפר – הפועלות להגשמת הציונות ויצירת חברה ישראלית טובה יותר ולצמצום הפערים החברתיים והכלכליים"

התחומים העיקריים בהם תתמקד התנועה הקיבוצית, הם:

• הגדרת הכלכלה השיתופית כדרך לשיפור איכות החיים, וקידומה באמצעות הקמת חממה לכלכלה שיתופית ופיתוח פתרונות לדיור קואופרטיבי.
• תוכניות לצמצום פערים בחברה הישראלית תוך דגש על הרחבת התוכניות שהתנועה והקיבוצים מפעילים מזה שנים – חיילים בודדים, תל"מ ובית ראשון במולדת.
• פיתוח אחד המותגים הכי חזקים היום – החינוך הקיבוצי אל תוך המרחב הלא קיבוצי.

"בנוסף לאלה נמשיך ונחזק את הקיבוצים הקיימים, נפתח את הקהילות בערים ונקים קיבוצים עירוניים, אשר ירחיבו את מעגלי ההשפעה, ונפתח שותפויות עם גורמים רבים נוספים המעוניינים בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית במאבק על דמותה של החברה הישראלית".

לין סיים ואמר לנוכחים ולנוכחות – "אין לנו במה להתבייש – להפך! יש לנו הרבה מה להציע, ואנחנו גם עושים המון, הגיע הזמן להפסיק להתגונן ולצאת להתקפה!"

לפני דיבר ראש אגף הצעירים בתנועה שסקר את פועלו של האגף שקם בשנה האחרונה. איזק דיבר על הצורך בפוקוס על עשייה ציבורית של הקיבוצים והתנועה ובנוסף על השתלבות של קיבוצניקים בעשייה הציבורית גם ללא קשר ישיר לתנועה: " אני שואל את עצמי – אנחנו נפגשים בכל שנה – מה התכלית ?! מה המטרה?!

צריך לחזור ביחד לעשות מעורבות חברתית ולא כל קיבוץ לבד. במקביל חייבים לקדם ולעודד מנהיגות צעירה בקיבוצים ומחוץ לקיבוצים. מדברים על חלופות הבניה , אבל מתי זה נפתר ברבע שעה או בכמה ימים? אהוד ברק פתר את בעיית הבניה בפחות משבוע כשהיה בממשלה. אנחנו צריכים להיות שם! אנחנו צריכים לטפח אנשים שישתלבו במערכת הציבורית בכל הרמות! צריך לשם כך משאבים כספיים של ליווי אנשים כאלה וצריך לאגם את כל העשייה למען האינטרסים האלו - לא הגיוני שתנועה כל כך גדולה לא מנתבת את כל הארגונים למימוש האינטרסים. לא יכול להיות שכל ארגון וכל קיבוץ יקדם דברים לבד ויעשה את המלחמות לבד. צריך להיות מוכנים למלחמות ביחד! בואו ותהיו חלק!