תהליך שינוי הסכם שיוך – איחוד סטטוסים

השתתפו: עוזי בן צבי - עמיעד, אבי בלין -גבעת ברנר, אירית פואה - עין שמר, ערן רון - תל קציר, מיכאל אהרונסו - רגבה, גליה פלג - דביר, בלית ברקת - בית ניר, נתי אייזיק - חוקוק, גדעון דולב - גבעת ברנר, ינון נבו- עין השופט, איציק חסון - גלאון, אלדד שלם - מעברות, הדס, נורית פולין - ראש הנקרה, עו"ד גלעד הוברמן, יששכר- שעלבים

עיקר הסוגיות שעלו:

1. מכירת בית - רק לחברים בחברות מלאה
2. זיהוי יתרונות כלכליים - כטריגר מקדם ומעודד שינוי
3. שינוי מודל השיוך הוא הכרח כדי שקיבוץ יוכל לגדול
4. השינוי חייב להתקיים מלפני השינוי הקנייני, אחרת עלולה להיות איבוד שליטה על נכסי הקיבוץ.
5. השאלה מה רוצים לשמר, איזה מודל של קיבוץ? מה החברים רוצים? האם החברים רוצים לחזור צעד אחורה?
6. אחרי "זכות סירוב ראשונה לקיבוץ" איך מאפשרים לחברים לקנות בתים שהתפנו אחרי שחברים ותיקים נפטרים. אין לקיבוץ משאבים לשמור על הבתים "כרכוש" הקיבוץ

פעולה/ המלצה:

1. לא לוותר על התובנה שחברות מלאה בקיבוץ היא תנאי מחייב!!
2. הכל צריך ללכת לכיוון שמי שיבנה בקיבוץ ומי שייקלט בקיבוץ - חייב להיות חבר קיבוץ
3. ריבוי סטטוסים הופך את המציאות לבלתי אפשרית לניהול קהילה קיבוצית
4. הגדרת 10 קריטריונים מבחינים שיעודדו את הבחירה בחברות מלאה. (כמו בן ממשיך לחברי קיבוץ) - על ידי צוות קהילתי (צוות פרוגרמה- מודל בית ניר)
5. איחוד ההרחבה עם החברים - צמצום מגוון הסטטוסים
6. להגדיר וליצור תהליך שמאפשר שיח קהילתי שמקדם את היתרונות להיות חלק- כחבר קיבוץ.
7. יצירת קרן משותפת לאיזון עלויות המגרשים בין החברים - שמנוהל על ידי גורם חיצוני