"יציאת חירום" - הממצאים העיקריים של השאלון

תמונת מצב

כחלק מתהליך החשיבה המשותף ערכנו מיפוי בקיבוצים באמצעות שאלון שנועד לתת תמונת מצב עדכנית ורחבה על האופן שבו השפיעה הקורונה על הקיבוצים בהיבטים רבים ושונים.

בחנו את התחום הכלכלי (בעסקים ובקהילה), את מערך הערבות ההדדית, תחום ניהול הקיבוץ, ההיבטים החברתיים והמערכת החינוכית.

השאלון הופץ ב-19 באפריל, והשיבו עליו כ-150 ממלאי תפקידים מרכזיים ביותר מ-100 קיבוצים.

הממצאים העיקריים של השאלון:

בהיבט הכלכלי החקלאות ככלל לא נפגעה. בתעשייה כמחצית מהמפעלים נפגעו, כשליש ללא שינוי וכשישית מצבם אף השתפר. ענפי התיירות והמלונאות נפגעו דרמטית, וביתר הכנסות המשק והקהילה נרשמה ירידה מינורית. הוצאות הקהילה עלו בשיעור מתון, בין היתר בגלל גידול בהוצאות רשת הביטחון.  כשישית מהקיבוצים העריכו שלא יוכלו להתמיד במצב הקיים ללא סיוע אם המשבר יתארך יותר מרבעון, אך כמחצית מהקיבוצים מעריכים שידעו להתמיד גם במשבר כזה מעל לשנה.

מבחינת הערבות ההדדית, רובם המכריע של הקיבוצים מסייעים לעובדי פנים שנפגעו, מרביתם עפ"י כללי המוסד לביטחון לאומי ומחצית מהקיבוצים מסייעים לעצמאים שנפגעו, חצי מהם עפ"י כללי המדינה וחצי עפ"י כללי רשת הביטחון.

בהיבט החברתי, המערכות הקהילתיות הפורמליות והבלתי פורמליות תיפקדו באופן מרשים במתן מענה לצרכים החומריים והרגשיים של כלל האוכלוסייה, על מגוון הסטטוסים שבה ונישמר מערך של התנדבות שתרם לכך שכ-85% מהקיבוצים דיווחו על תחושה גבוהה של לכידות חברתית וסולידריות. 

מבחינת ניהול הקיבוץ, במרבית הקיבוצים הניהול השוטף נעשה בשיתוף פעולה בין הנהלת הקיבוץ וצח"י או צוות ייעודי. אצל מרביתם נמשכה פעילות סדירה של צוותים וועדות, ואצל חלק קטן התקיימו גם אסיפות (בזום) והצבעה בקלפי, כאשר מספר זה הולך מתרחב בחלוף הזמן. תהליך מרכזי שנעצר בצורה המשמעותית ביותר הוא זה של הקליטה, לצד תהליכים אסטרטגיים וקהילתיים אחרים.

בחינוך נשמר במרבית הקיבוצים קשר בין מנהלי/ות הקהילה למנהלי/ות החינוך, בחלק מהם הוצאו מנהלות/י התחומים (גיל רך וחינוך חברתי) לחל"ת, בעוד שהמטפלות/ים והמדריכות/ים הוצאו ברובן/ם לחל"ת. ברוב הקיבוצים המשיכה להתקיים פעילות מערכתית מקוונת במידה בינונית או רבה גם בגיל הרך ובמידה רבה יותר בחינוך החברתי.

האתגרים המרכזיים שסימנו הקיבוצים לתקופה הקרובה:

• ייצוב ההנהגה והובלת הקיבוץ (ניהול בתנאי אי ודאות, שחיקה, תיאום)
• ייצוב כלכלי והתאמת התקציב למצב החדש שנוצר/ייווצר בתנאי אי ודאות
• יצירת שגרה חדשה ומותאמת במערכת החינוך
• יצירת שגרה קהילתית חדשה ומותאמת (תרבות, שירותים)
• התנעה מחדש של תהליכים מרכזיים שנעצרו
• התמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר והריחוק על האוכלוסייה המבוגרת וכלל הקהילה - הלכידות החברתית, המצב הרגשי, עייפות ושחיקה

לתוצאות המלאות של השאלון