"יציאת חירום" - ההמלצות המשמעותיות לפי תחומים

ההמלצות המשמעותיות לפי תחומים:

ניהול כללי:

מבנה ארגוני - התמודדות עם האתגר הנובע מהפרדת משק וקהילה ותיאגודים

טווח קצר:

• התאמה של תקציב הקהילה.
• תמיכת פעילות העסקים בתקציב הקהילה.
• התאמת פעילות החברים ותמיכת הקהילה בחזרה לשגרה.
• שמירת הנכסים המשותפים.
• שיתוף ציבור כחלק מקבלת ההחלטות בצמתים מרכזיים.
• מינוף הצלחות בקורונה לשגרת הניהול.
• צורך במיקצוע ממלאי התפקידים על בסיס הלמידה מהמשבר.
• בנייה של מערכת היחסים והאיזון בין הקיבוץ לעצמאים/ יזמים.

טווח ארוך:

• לבחון ולהתאים את מודל הפרדת משק וקהילה בשגרה ובחירום.
• בחינה מחדש של מבנה ההנהלה: פרסונלי וארגוני.
• מיסוד הנהלה מתאמת או מינהלת קיבוץ – מחברת עסקים וקהילה.
• בנייה מחדש של מערכת ניהולית משולבת (חיצוניים ופנימיים).
• שמירת ופיתוח הנכסים המשותפים.
• שיתוף ציבור כחלק מקבלת ההחלטות בצמתים מרכזיים.
• צורך במיקצוע ממלאי התפקידים.

ניהול וקבלת החלטות ושיתוף ציבור במצבי אי ודאות

• היערכות של הנהגת הקיבוץ ובניית תכניות לטווח קצר, בינוני וארוך.
• רתימת חברי קהילה לצוותי עבודה לפי המקצוע שלהם בהתאם להיערכות לטווח קצר-בינוני-ארוך.
• חזרה לעבודה של הנהלות הקיבוץ הנבחרות וסיום העבודה של צוותי אד הוק בצורה מדורגת.
• לוחות הזמנים לקבלת החלטות מתקצרים וחשוב להסביר לציבור מה עומד מאחורי קבלת החלטות ולשתף אותו ככל שניתן. 
•  שימור הצלחות משיגרת חירום להמשך.

כלכלה:

• שמירה על החקלאות כנדבך היסוד של הכלכלה המשותפת.
• שמירה ופיתוח של משק מעורב ומגוון המושתת על מגוון מגזרי פעילות. העמקת ההבנה של סיכוני קיצון - "ברבורים שחורים" - על עסקים ריאליים, פיננסיים ושוק הנדל"ן.
• שמירה על רמת מינוף שמרנית ואורך נשימה תזרימי.
• בעת משבר מסוג זה נכון להנמיך את החומות בין המשק לקהילה, כדי לאפשר לקהילה להשתמש במקורות המשק באופן מיטבי ונמרץ יותר מבעיתות שגרה.
• התאמת תכנית המשק והקהילה – בדיקה מחודשת של צרכים, מקורות, השקעות.
• הקמת צוות חשיבה על השפעות המשבר לטווח הארוך.
• בכל משבר יש הזדמנות. על הצוות לטווח ארוך לעסוק גם בזיהוי הזדמנויות ולפעול למימושן (מיקוד אסטרטגי בענפים שצפויים לצמוח והקטנת חשיפה לענפים שצפויים להיחלש).
• השקעה בהכשרת חברים למסלולי תעסוקה חדשים ונדרשים בעולם החדש.
• העצמת החוזקות שהתגלו בחירום ושמירתן בהיערכות לשגרה ובשגרה עצמה.
• מימוש תובנות ומהלכים שנולדו מכורח המשבר ושיפרו את הפריון, היעילות והאפקטיביות, והחלתן בשגרה – כמו התייעלות בכ"א או שימוש בטכנולוגיות של הועדות מרחוק ("זום").
• מינוף המשבר לתמיכה ציבורית ופוליטית בערכי היסוד של החקלאות - קיימות, ביטחון המזון, תכנון, מאפייני החקלאות כמוצר ציבורי וככלי להתיישבות.
• שינוי והתאמת מערכת היחסים עם העסקים הקטנים למציאות החדשה.

חברה:

מערך הבריאות

• איתור אנשי בריאות ורווחה בקיבוץ (רופאים/ות, אחים/ות, עו"סים/ות וכו') והקמת צוות מקצועי מקומי שיוכל לתת מענה בשעת חירום ויעבור הכשרה תקופתית. 
• בניית פרוטוקול פעולות וערכה של בריאות ורווחה לשעת חירום (צח"י בריאות ורווחה).
• שכלול כלים ודרכים לשמירה על קשר רציף ותקשורת עם כל הקבוצות באוכלוסייה - ערוץ תקשורת מונגש לכל האוכלוסיות, כולל שימוש בכלים החדשים כמו שיחות זום יזומות וכו'.
•  עובדים סיעודיים - התייחסות גם למטפלים הקבועים וגם למט"ביות/מזדמנים. חידוד הנחיות, דאגה לרווחתם, קשר עם המשפחה, אפשרות להערך לתקופה ממושכת של טיפול סיעודי ללא זמינות מטפל.
• שימור מערך התנדבות – לבחון איך מפעילים לאורך זמן ובשגרת חירום ממושכת (מתי נכון להפעיל ומתי לשחרר).

טיפול בוותיקים ובאוכלוסיות רגישות נוספות אשר עלולות להישאר בבידוד/בבית זמן רב

• להצמיד משפחה מאמצת לוותיקים ללא משפחה בקיבוץ.
• למסד קשר אישי קבוע של בני הנוער עם הוותיקים
• היעזרות באוכלוסייה שנותרה ללא תעסוקה במהלך המשבר ולאחריו, לסיוע פנים מול פנים לאחר שיעברו בדיקות קורונה וימצאו נקיים.

• לדבר איתם ולא עליהם – לבחון איתם מה הצרכים והרצונות, להתייחס לשונות ולהתאים את המענים.
• שדרוג חווית הבית על מנת להיערך לשהות ממושכת בו - חיבור לנטפליקס, מנויים שונים, מכשירי כושר ביתי.
• גיבוש רעיונות יצירתיים (כמו הקרנת סרט על קירות ציבוריים - צפייה מרכבים / מקלנועיות).

אופן קיומה של הערבות ההדדית בתוך ולאחר המשבר

• הנהלת הקיבוץ צריכה לנהל את הסיטואציה המורכבת – ויש לחזק אותה ולתת לה את הכלים שיאפשרו לה להתנהל.
• שכלול ארגז הכלים לקרנות לטובת נתינה מבוקרת ומותאמת.
• עריכת תכנית גמישה ומתקדמת בהתאם לאורך המשבר – החל מרמת הפרט והמשפחה, הפריפריה הקיבוצית (אלה שאינם בפוקוס), ועד לכלל הקיבוץ.
• הקמת צוותים מערכתיים: התנדבות, גיוס אנשים מתוך הקיבוץ לתפקידים נדרשים; שמירה, חיזוק ופיתוח יחידות רווחה ותרבות; חיזוק יחידת משאבי אנוש – גם למעקב אחר ההון האנושי.
• לא להיכנס להיסטריה. אמנם יורד גשם בחוץ וכולם נרטבים – אבל המטריות שלנו יותר טובות!

רשת ביטחון

• היערכות להתמשכות המצב או לחזרת סבב נוסף ובניית מודל שיוכל לתת מענים לאורך זמן תוך מיפוי מלא של צרכים ומקורות.
• מיפוי וזיהוי הקבוצה שבאופן פוטנציאלי תזדקק לסיוע ומיפוי המקורות, כולל בצ"מ.
• במידה והמקורות הקיימים לא מספיקים מומלץ:

1. לאתר ולייחד מקורות חלופיים (למשל - מהעסקים, הגדלת מיסוי פרוגרסיבי, חלוקת פחות רווחים לחברים).
2. לשקול סיוע של רשת הביטחון כהלוואה/חוב שיעודד אחריות מצד החבר שצורך את רשת הביטחון.
3. היערכות הוליסטית לתמיכה בחברים לא רק ברמת רשת ביטחון – מיצוי זכויות, תעסוקה, יצירת מקורות הכנסה חלופיים בקיבוץ ליישום מהיר ויעיל.

תרבות וכלים קהילתיים וחברתיים לחיזוק הקיבוץ

• מיצוב והגדרת מקום התרבות בקיבוץ - קיום פעילויות ואירועי תרבות לא רק בחגים !חיזוק הקשר הבין דורי, יצירה ופיתוח תרבות, רתימה וטיפוח של מעגל מתנדבים - נאמני תרבות. בחירה/ מינוי מנהל תרבות, הגדרת תפקיד ותחומי אחריות, הגדרת היקף מישרה ושכר, קביעת תקציב תרבות בהתאם לתכנית עבודה תרבותית סדירה ענפה ומגוונת. סימון וארגון מתקנים ומקומות מפגש  לקהילה. הבטחת מקומו של מנהל התרבות בשולחן השותפים והשתתפותו בתהליכים בקיבוץ. מיסוד התרבות ככלי לבינוי קהילה - לחולל את השינוי מלמעלה למטה !
• מיצוב מנהלי תרבות בקהילה, עם ראיה הוליסטית ובעל תפיסה רחבה, שותף אקטיבי לתהליכים בקיבוץ, מוביל ומקצועי. שותפי תפקיד בקהילה מתכננים ופועלים באופן סדיר עם מנהלי תרבות, בהתאם לאופי הקיבוץ ובתחומי  הפעילות של הקהילה. לחולל את השינוי מלמטה למעלה !

הצעות אופרטיביות:

• מעגל השותפים - הבניה של המודל והנגשתו לממלאי התפקידים בכל התחומים
• פיתוח שיכלול ושיתוף כלים פרקטיים אשר יסייעו למנהלי התרבות בתפקידם
• השתתפות במפגשי עמיתים של מנהלי התרבות - ליווי רצוף לאורך השנה
• שיח קהילתי - שיתוף הציבור על מנת למצב את התרבות ככלי עוצמתי, ולחזק את חשיבותה

ריבוי סטטוסים בקיבוץ

• הבחנה בין סיוע ישיר (פרטני) לבין סיוע עקיף (תמיכה גדולה יותר מצד הקיבוץ ו/או החברים בהמשך קיומן של פעולות ופעילויות משותפות וכו').
• קידום הקמת קרנות סיוע משותפות לתושבים וחברים.
• בחינת אפשרות למתן הנחה בשכר דירה בגין דירות/עסקים לתושבים/חברים.
• מתן חכות ולא דגים: העדפה לחברים ותושבים שאיבדו את מקום העבודה שלהם בחוץ במקומות עבודה בתוך הקיבוץ – עם קדימות לחברי קיבוץ.
• פתיחת שירותי סיוע/תמיכה של הקיבוץ גם לתושבים (מש"א, רווחה וכד') כולל היעזרות ושילוב תושבים בעלי ידע במתן הסיוע.
• המשבר הוא הזדמנות להציג בפני התושבים את יתרונה המשמעותי של החברות בקיבוץ ולקדם את תהליך איחוד הסטטוסים!

השפעת הקורונה על קליטת חברים חדשים

• תקופת הקורונה לימדה אותנו כי הקיבוץ נותן מענה מעולה לצרכי הפרט גם ובעיקר בתקופות משבר, זוהי הזדמנות למיתוג חדש לקיבוצים תוך הדגשת הביטחון, הקהילתיות הסביבה הכפרית והחקלאות.
• בכדי להתמודד עם הקליטה בתקופה זו מומלץ:

1. לבחון מחדש את נהלי העבודה וההסדרים הקיימים והאם נדרשות התאמות - להיות בתנועה וליצור מערכת קליטה וועדת קליטה גמישים יותר.
2.  לא צריך להאיץ את קצב הקליטה רק בגלל שצפויים ביקושים, אלא להתאים את קצב הקליטה ליכולות הקיבוץ.
3. מומלץ להיערך להתמודדות עם עודף פניות ביחס למה שהקיבוץ יכול להכיל.
4. מומלץ להיערך להתמודדות עם מצבים של משבר כלכלי של המשפחות שנמצאות בתהליכי קליטה

חינוך

• קריאה להתבוננות קהילתית משותפת על תמונת העתיד של החינוך בקהילה, כשמערכת החינוך היא של הקהילה
• בניית מעגל שותפים פורמלי להובלת היערכות החינוך – צוות רב תחומי – מבוסס אנשי הקהילה.
• החזרה לפעולה של גופי הניהול מתשתית קיימת (ועדת חינוך/ הנהלת חינוך?) כמוביל ומניע את המהלך הקהילתי
• מיפוי הצרכים והכוחות הקהילתיים – לאור היכולות והכוחות שעלו בזמן המשבר.
• ניטור הבשלות הקהילתית כקהילה רב דורית להיערכות פתיחה מחודשת של מערכת החינוך הקהילתית.
• זיהוי יכולת התחדשות וגיוס מעצבי דעת קהל פורמליים ולא פורמליים.
• מיפוי היבטים כלכליים פיזיים ותשתיתיים שידרשו למערכת כדי לחזור לשגרת חינוך.
• איתור מקורות קיבוציים לטובת צרכי החינוך בקהילה.
• יש לעבוד בלרתום את הקהילה: פרטים, משפחות, הנהלה, זיהוי השותפים.
• למידה מהצלחות בקיבוצים אחרים ושילובן בהיערכות בקיבוץ.

פעילות התנדבות ומעורבות בחברה הישראלית:

התנדבות קהילתית - על מנת לשמר את רוח ההתנדבות שהתגלתה בקיבוץ בתקופת הקורונה, מומלץ: 

• נדרשת החלטה של הקיבוץ שההתנדבות היא דבר חשוב עבורו.
• הקמת מנגנון קבוע, המבוסס על ערוצי תקשורת מגוונים, לקשר עם מתנדבים.
• יצירת התאמה בין הצוותים והמשימות לכישורים של המתנדבים ומערך תמיכה במתנדבים.
• יצירת מסורות קהילתיות המקדמות את ההתנדבות.

תרומה לחברה הישראלית בתוך ולאחר משבר הקורונה

• בניית מערך של מתנדבים על בסיס הפקת הלקחים בהתאם לאופי כל קיבוץ, כל מערך כזה יכול לפעול גם בשגרה וגם בחירום.
• קהילה קיבוצית במיטבה כוללת צוות או מנגנון לגיוס, ליווי ושימור מתנדבים.
• מעורבות בחברה של הגיל השלישי.
• פתרונות דיור וליווי לנוער בסיכון, צעירים בסיכון ואלימות במשפחה בתוך הקיבוצים.
• לרתום את הפעילויות העסקיות לטובת צרכי המדינה והחברה.
• איסוף וחלוקת מזון מהתוצרת החקלאית של הקיבוצים.
• רתימת מפעלים ופעילויות עסקיות לצרכי המדינה וצרכים חברתיים אחרים.
• מודל החינוך ביום שאחרי הקורונה - כמודל אפשרי לקהילות נוספות.