דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

בהגושרים חוגגים (כמעט) יובל חברים חדשים

בקיבוץ הגושרים החליטו לקבל את השנה החדשה במעמד מרגש במיוחד, בסוף השבוע תתקיים הצבעה בקלפי הקיבוץ על קבלה לחברות ללא פחות מ49 מועמדים. זהו אירוע מכונן בכל קנה מידה קיבוצי ובמיוחד בקיבוצים המרוחקים גאוגרפית. בהגושרים טוענים שמשהו באווירה המיוחדת של הצפון, יחד עם האופי המאפשר בקיבוץ גורמים לכל כך הרבה משפחות לבחור לחזור, ולא סתם לחזור, אלא לבחור להיות חברים ולקחת חלק פעיל בקיבוץ
הגושרים
קיבוץ הגושרים חוגגים תנופת קליטה. צילום: אורי סלע (מתוך אתר הקיבוץ)

זוהר ליפקין, מנהלת הקהילה בהגושרים, בת הקיבוץ, שבחרה אף היא לפני שנתיים לחזור, ונמצאת בין המועמדים לחברות, מספרת על התהליך: "קיבוץ הגושרים קיבל החלטה בשנת 2017 מאד מאד חשובה. בחרנו במודל של קבלה לחברות מלאה בלבד. תחת המודל הזה שאנחנו פועלים על פיו עכשיו, אנחנו מקבלים היום לקליטה לחברות 49 בנים ובנות הקיבוץ ובני זוגם, ובמהלך שנת 2018, יצטרפו לפחות עוד כ-20 בנים שנמצאים במקומות שונים בתהליך ואנחנו לא מפסיקים, אנחנו רק רוצים שיבואו. רב הנקלטים העתיקו את מגוריהם בשנה-שנתיים האחרונות כבר לקיבוץ או לאיזור הצפון (כי בקיבוץ כבר לא היה בתים פנויים למגורים) אבל בהחלט רב רובם חיים היום כבר בצפון".

זוהר מספרת שיש ביקוש גבוה של בנים לחזור וכי הם עוסקים בשינוי ייעוד קרקעות ובהגדלת השכונות ומנסים לאפשר לכל מי שרוצה לבוא. "הסיבות לכך הן רבות ומגוונות. קודם כל, בקיבוץ הגושרים תמיד היה תמהיל אנושי מאד חם, זה משהו שהולך עם הגושרים מאז ומעולם ולכן, אני לא יודעת אם הוא הקיבוץ הכי מבוקש בצפון, אבל הוא בטוח בין המבוקשים ביותר".
סיבות נוספות לדבריה לביקוש הגדול היא רמת מערכת החינוך הטובה שיש לגיל הרך בקיבוץ, בנייה של מערך תרבות בקהילה שרק הולך ומתעצם- "אנחנו חוגגים השנה את חגיגות ה70 ואנחנו מאד עסוקים בזה עם הרבה פעילויות ואירועים לאורך השנה".  

אבל לא הכל הולך חלק ופשוט בקיבוץ הצפוני ויש כמובן גם אתגרים בשל הריחוק הגיאוגרפי: "הבעיות הגדולות ביותר, "החולי" הקשה בצפון, זה נושאי התעסוקה והבריאות. יש מאמצים איזוריים לנסות ולעשות שינוי אך בינתיים המאמצים האלו לא נושאים מספיק פירות. יש מחויבות של מדינת ישראל, הצהרות של הממשלה בנושאים האלו, אבל בינתיים לא רואים שמשהו קורה, זה נשאר בגדר הצהרות, ויש בעיה מאד קשה של תעסוקה, ברמה שחלק מהבנים, גם כאלו שגרים כבר בקיבוץ, עובדים באיזור המרכז, לנים חלק מהימים במרכז וזהו באמת הקושי הגדול ביותר".  

הגושרים
משפחת אשטמקר: שניר, שירה ובנותיהם נגה ועופרי.

שניר אשטמקר, מנהלה העסקי של הגושרים, הגיע לקיבוץ לפני ארבע שנים עם משפחתו- אשתו שירה, בת הקיבוץ, ושתי בנותיהם עופרי (5.5) ונוגה (7.5), ואף הם מועמדים לחברות בהצבעה הקרובה. שניר מספר על הבחירה לחיות בקיבוץ: "כשאני מסתכל באופן כללי על המעבר צפונה, זה קודם כל, המקום הכי יפה בארץ וזו כבר סיבה טובה. מעבר לזה, אני מסתכל היום על הבנות שלי ואני מאושר, כי אני רואה כמה טוב להן וכמה הן שמחות. כל יום אפשר לצאת מהשער של הבית וללכת להסתובב בכל כך הרבה מקומות, ובראשון לציון שם גרנו קודם, לא יכולנו לתת להן להסתובב ככה לבדן. כשגרנו במרכז, הייתי נוסע לעבודה בתל אביב והיה לוקח לי שעה וחצי להגיע לעבודה, ושעה וחצי לחזור וזה היה פשוט זמן מבוזבז, זה לצד אוויר מלוכלך, וחיים צפופים שכשצריך ללכת לסופר ביום שישי עושים זאת בשש בבוקר, כי אם לא, עדיף לא ללכת לסופר בכלל. פה יש חיים אחרים. אז נכון שיש מגבלה מסויימת של תרבות ובתי קולנוע ואולי גם בנושא של הבריאות, אבל גם לזה יש פתרונות. נוסעים מרחק קצת יותר גדול לסרט בכרמיאל למשל, ויש ניסיונות לפתוח מרכזי תרבות במחניים או בקריית שמונה, וכן, אנחנו מצפים מהמדינה שתעזור לפתח גם את הדברים האלו בצפון הארץ, כדי שאנשים יוכלו לבחור לחיות את חייהם בנוחות גם במקומות האלו, זה צריך להיות אינטרס שלה לא פחות משל התושבים".

שניר בחר לא רק לחיות בקיבוץ אלא אף בתפקיד של הובלה ומשמש כמנהל העסקי של הקיבוץ. הוא מספר כי הבחירה להיות חלק מההנהגה המקומית הייתה מבחינתו דבר טבעי אך לא מובן מאליו במסגרת הקיבוצית שלעיתים מאופיינת בהסתגרות ובשמירה על הנורמות הקיימות: "אני חייב לציין שבנושא הזה קיבוץ הגושרים עושה מהפכה, בכך שהוא רואה ומבין את הצורך ברוח צעירה שתבוא ותנסה להביא ראייה קצת אחרת "מחוץ לקופסא", ומאפשרים לנו לנסות לעשות שינוי ולהנהיג את הקיבוץ קדימה. אני יכול רק להגיד כל הכבוד לקיבוץ, לחברים, על האומץ ועל הפתיחות לבחור בי לתפקיד מפתח כזה בקיבוץ. מבחינת הנהגה, זה אצלי באופי, גם בצבא ובמילואים תמיד פעלתי ככה. אני רואה חשבון במקצועי אז יש לי מה להביא גם בפן המקצועי, והתפקיד הוא מאד רציני, מאד מאתגר. אני חושב שהוא יכול לתרום לשני הצדדים, גם לקיבוץ וגם לי ברמה האישית".

זוהר ליפקין מסכמת את תנופת הקליטה האדירה בקיבוץ ואומרת: "ב12-13 השנים האחרונות קלטו בקיבוץ רק חברים בעצמאות כלכלית והשנה אנחנו עושים מאמץ להעביר את מרבית החברים האלו לקליטה בחברות מלאה גם כן. אני מאמינה שנגדל מאד בשנים הקרובות ויש לנו תוכנית צמיחה דמוגרפית שאפתנית. לאור כל התהליכים בקיבוץ, ביניהן גם בניית שכונת הרחבה, אנחנו מאמינים שבשנת 2027, בעוד עשר שנים, קיבוץ הגושרים ימנה 2,000 איש- זו התוכנית. ולמי ששואל אם נצליח לעמוד בזה התשובה היא בטח! אנחנו אוהבים אתגרים וניגשים אליהם בשמחה".

כל שנותר לאחל הוא בהצלחה ובשעה טובה לכל הנקלטים החדשים ולקיבוץ הגושרים כולו בדרכו החדשה.  

תגובות

הגושרים
חבר הגושרים
כל הכבוד לנו

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

4 + 3 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content