דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"השבטים" בישראל התחלפו ליום אחד  - יהודה משי-זהב "מונה" למזכ"ל התנועה, הרבנית עדינה בר-שלום "שימשה" כמנכ"לית

יהודה משי-זהב:" במקום שאני גדלתי בו, "קיבוצניק" היה מילת הגנאי היחידה שהייתה גרועה יותר מ"ציוני", היום למדתי שבקיבוצים כל כך הרבה פעילויות למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל"
"השבטים" בישראל התחלפו ליום אחד  - יהודה משי-זהב "מונה" למזכ"ל התנועה, הרבנית עדינה בר-שלום "שימשה" כמנכ"לית
השבטים התחלפו ליום אחד

השבוע נערך 'יום במקום' של קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת שותפויות רוטשילד, מיזם פתוח לציבור הרחב במסגרתו התקיימו ברחבי הארץ מאות "חילופים" בין בעלי תפקידים זהים אך מ"שבטים" שונים ברוח נאום הנשיא ראובן ריבלין: חילונים, ערבים, חרדים ודתיים. תפיסת העולם של "יום במקום" היא כי חברה ישראלית בה לכל אחד ואחת סיכוי שווה להשפעה, להצלחה ולהגשמה מתחילה בהכרות ויכולת לראות את הדברים מנקודת המבט של האחר.

לאחר החילופים התכנסו ממלאי התפקידים לשיחה בשולחנות עגולים בירושלים ובחיפה.

במסגרת המיזם "החליף" מנכ"ל זק"א, יהודה משי-זהב את מזכ"ל התנועה ניר מאיר, אשרף ג'אבור – מנהל תכנית רואד, "החליף" את המשנה למזכ"ל גיל לין, והרבנית עדינה בר-שלום "החליפה" את מנכ"לית התנועה הדס דניאלי-ילין.

כחלק מתפקידם התארחו משי זהב ובר שלום בקיבוץ פלמחים, שמעו הסבר על הקיבוץ מפי פרופסור יעקב עובד, ממייסדי קיבוץ פלמחים וכן מראשת אגף החברה בתנועה הקיבוצית וחברת פלמחים ד"ר אילת גלס.

במקביל "החליף" המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין את אשרף ג'בור, מנהל תכנית "רואד" במגזר הערבי וישב במשרדו בשפרעם. לין: "נפגשתי עם שותפותיו המרשימות קתי וג'יהאן במשרד בשפרעם, ולמדתי על פעילות העמותה בפרט ועל המגזר הערבי על מרכיביו השונים בכלל".

בפלמחים סקרה הדס דניאלי-ילין בפני האורחים את פעילות התנועה הקיבוצית ובתוך כך את ייחודיות החינוך הקיבוצי והקשר שלא ניתק בכל הגילים בין החינוך לאהבת הארץ, הטבע והנוף וכמובן החיבור הקהילתי הן בחינוך והן בכלל הקהילה.

דניאלי-ילין המשיכה וסקרה את התוצרת הכלכלית בקיבוצים וכן את מפעלי התרומה לכלל הקהילה בישראל כגון: תל"מ, חיילים בודדים, מתנדבי שנת-השירות ועוד.

משי-זהב אמר: "אני זוכר בתור ילד וגם אח"כ את המכות שהלכנו עם הקיבוצניקים שבאו לעמוד מולנו ב"מאבקי השבת" בירושלים ואח"כ "נאום השפנים" של הרב ש"ך הזכור לכולם. במקום שאני גדלתי בו, "קיבוצניק" היה מילת הגנאי היחידה שהייתה גרועה יותר מ"ציוני". הנשיא ריבלין דיבר על ארבעה שבטים, אבל הלוואי והיינו כאן רק ארבעה שבטים. ואנחנו מכירים אחד את השני רק מהתקשורת והסטיגמות. אתה נכנס לנתונים הקיבוצים הם 1.7% מהאוכלוסייה ואחראים ל-90% מגידולי השדה, מעל 40% מהחקלאות ורואים שבסוף המושג של ערבות הדדית – כל ישראל ערבים זה לזה, זה לא רק אצלנו החרדים, יש כאן בקיבוצים כל כך הרבה פעילויות למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל. בסוף כולנו, כל השבטים ביחד נצטרך לנהל את העסק הזה שנקרא מדינת ישראל, ואם לא נדע לעשות זה את יחד, העסק הזה לא יעבוד. זה שנכיר יותר יעזור לזה. היום אני מבין שחייבים לאחד כוחות וקצוות, כי אחרת לא נוכל להמשיך לקיים את הארץ שלו".

איילת גלס סקרה את תולדות פלמחים מהקמתו ועד היום ואמרה: "קיבוץ פלמחים הוקם כקיבוץ הדרומי ביותר על חוף הים, במיקום מאד מאתגר - הכל היה כאן חול וחול ואפילו לבסס את הנוי היה קשה במיוחד כי נדרשת צמחיית חוף ייחודית. הפלמחניקים היו נחושים והקיבוץ הוקם. בהמשך היו שנים של משבר כלכלי וחברתי אבל תמיד היה רצון לשמר את הבסיס הראשוני על אף כל הטלטלות. הערבות ההדדית על מרכיביה נשמרת אצלנו. האתגר של לשמור על המאפיינים הקיבוציים הנוספים כמו  החקלאות והתרבות עומד לפתחנו גם היום, אנחנו עדיין מקיימים את ענפי החקלאות וכמובן לא מוותרים על התרבות, על חגים ואירועים של כולנו יחד, מבססים את זהותנו הקהילתית קיבוצית כחברה ייחודית וערכית".

גלס ציינה את החיבור של חברי הקיבוץ לקהילת "אלי סיני" שפונו מגוש קטיף והתקבלו לחברות מלאה בקיבוץ. החיבור המיוחד שנוצר בין השבטים ממש בתוך חצר הקיבוץ הוא ייחודי וזהו אות כבוד לקהילת פלמחים.

הרבנית עדינה בר-שלום אמרה: "אני מאד שמחה להשתתף ביום הזה ולהיות כאן בפלמחים, משום שאני רוצה ללמוד עוד על ארץ ישראל שאני גרה בה ואוהבת אותה. הערך הכי חשוב שאקח מכאן הוא אהבת הארץ, אהבת הבריאות ואת הערכים שיש לחבר לארץ הזו. המסירות למבוגר והמסירות אחד לשני מושרשים בקיבוצים וזה שאוב לגמרי מהיהדות, ולכן קל לי להתחבר לזה. חשוב שהמעשים הללו יונחלו בכלל החברה האנושית ולא רק כמצווה".

המשנה למזכ"ל – גיל לין סיכם את היום: "המפגש נעשה באווירה טובה, בפתיחות ובגישה חיובית של כל המשתתפים. ברור היה לכולנו, שאיננו עושים מספיק על מנת להכיר את האחר, ולקרב את הלבבות בין מרכיביה השונים של החברה הישראלית. לבסוף שאלתי את עצמי מהי מדינת ישראל באמת? האם מדינת ישראל היא האנשים שפגשתי והאווירה הטובה והחיובית ששררה, או מה שאנחנו רואים ושומעים בתקשורת? אני רוצה להאמין שמה שפגשתי היום זאת המציאות האמיתית בה רב המשותף על המפריד בינינו, ובהחלט יש מקום לתקווה!"

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

5 + 2 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content