הניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית

ביום שלישי אירחה העיר שדרות כנס שנשא את השם "אף על פי כן - התנועה הקיבוצית בעקבות 7 באוקטובר", שסימן עצמו כחלוץ האירועים לקראת שנה לטבח בנגב המערבי. הכנס נערך כשמעליו מרחפת תוגה ותחושת הטראומה שעדיין חשים רבים מתושבי האזור, על הימצאם בשבי האויב של 101 חטופים, אחינו ואחיותינו. לארגון הכנס חברו התנועה הקיבוצית, יד טבנקין, יד יערי, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, קבוצת חבצלת וקרן חבצלת החדשה, קק"ל, המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, המכללה האקדמית בית ברל, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברנדייס מארה"ב.

הכנס נערך בסינמטק העירוני, ובקהל נכחו תושבי הנגב המערבי ומתעניינים מרחבי הארץ, שהאזינו לשורת ממצאי מחקרים של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, שממצאי מחקריהם האירו מזוויות שונות על התמודדות הקהילות הקיבוציות, תחושות התושבים, ומשמעויות הטבח על התנהלות הקהילות, כמו גם היבטים מחקריים מקצועיים לשאלות ציבוריות אקטואליות הנוגעות למקומם ולתפקידם של הקיבוצים בחברה הישראלית. בחלק השני של הכנס ניתנה במה לניצני תקווה, למתרחש בשטח בימים אלה, הוצג מיזם התיעוד של הנגב המערבי והגליל, הוארו צדדים חברתיים כמו תחושות המפונים והברית בין הניצולים למחלצים, הוצגו תוצרי כתיבה ויצירה של תושבים, שירים של זמרים מקומיים, שיח אדריכלים על שיקום וצמיחה, סיפור הקרב על נחל עוז, פרויקט העדויות 710, שיח על עתיד משותף בין הקיבוצים, המושבים, העיר והמכללה, ושאלת חידוש ההתיישבות ורוח הקיבוצים לאורך הגבולות.

את הכנס חתם בדבריו מזכ"ל התנועה התנועה הקיבוצית ליאור שמחה שציין כי "ה-7 באוקטובר טלטל את כול עולמנו. נזכור באהבה את אחינו ואחיותינו שנרצחו ונפלו ונמשיך להיאבק נגד הפקרת החטופים, שחזרתם הביתה היא חובה מוסרית וחלק מהשיקום". בעניין השיקום אמר מזכ"ל התנועה כי "גם השיקום יבוא, הוא יהיה איטי ויסודי, ונדרשת בו תשומת לכל יישוב ותושב - ילד או מבוגר, מהנגב המערבי וגבול הצפון. אנחנו מחויבים לחדש  את מפעל ההתיישבות לאורך הגבולות. יחד בנינו מדינה ביחד, נבנה אותה שוב".

המרכז הלוגיסטי שהקימה התנועה הקיבוצית עבור איסוף ושילוח ציוד ומוצרים לקהילות הקיבוצים המפונים ממשיך לענות על צרכים מהשטח. לאחר שנשלחו תיקי בית ספר וציוד לימודי לתלמידי כיתה א' מקיבוצי הגליל העליון לכבוד תחילת שנת הלימודים, בשבוע שעבר סיפק המרלו"ג התנועתי מארזי שי ליולדות מקיבוצים מפונים בדרום ובצפון, שילדו בחודשים האחרונים. שיר גורן מנהלת המרלו"ג ועדי רמות (מחלקת בריאות, פרט וצרכים מיוחדים) מספרות שהמשלוח נעשה כחלק מהתמיכה של התנועה בקהילות העוטף והצפון והקיבוצים שלא פונו מהגליל העליון אך נמצאים במציאות ביטחונית בלתי נסבלת. במארזים שנשלחו אל 202 האימהות הטריות הוכנסו ביגוד, כלי מיטה וצעצועים, בהתאמה לפי גיל ומין הילוד. השתיים מספרות על תגובות חמות שהגיעו מיולדות שקיבלו את המארזים, שהובאו אליהן הביתה או למקום המגורים הזמני כהפתעה נעימה.

פרויקט נוסף ומחמם לב, שהסתיים לפני מספר ימים, נושא את השם "יש אבנים עם לב אדם", ובמסגרתו הונחו אבנים בצורת לבבות צבעוניים על קבריהם של כל חללי טבח ה-7 באוקטובר והנופלים במלחמת חרבות הברזל. בסך הכול הופצו 28,000 אבנים עשויות קרמיקה והן הונחו על 1400 קברים ובמקומות הנצחה דוגמת אתר פסטיבל הנובה בחניון רעים. בפרויקט חברו יחד נשים מיישובים במועצה אזורית יואב שעוסקות בקרמיקה והמרלו"ג התנועתי, בו נארזו האבנים הצבעוניות לפני העברתן למשפחות השכולות להנחה על קברי יקיריהן.

הפעילות האחרונה לשבוע זה במרלו"ג התקיימה עם 30 עובדים ועובדים מחברת שטראוס שהתנדבו להגיע לארוז בהתלהבות והתרגשות חבילות עם מוצרי החברה עבור הקיבוצים החוזרים.

ביום שלישי נערך טקס פתיחת תכנית 'דרך רביד' לשיקום החינוך בקיבוצי הנגב המערבי, הקרויה על שמו של רביד כץ ז"ל מקיבוץ ניר עוז, שנפל על הגנת קיבוצו ב-7 באוקטובר. את התכנית מובילות תנועת הנוער השומר הצעיר והמחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף עם התנועה הקיבוצית והקואליציה הישראלית לטראומה.

התכנית מגייסת צעירים וצעירות אחרי צבא להשתלבות ובנייה מחדש של מערכות החינוך החברתי בקיבוצי הנגב המערבי, ומעניקה להם ליווי והכשרה מקצועיים, במטרה לתת מענה למשברים והאתגרים הייחודיים איתם מתמודדות הקהילות ומערכות החינוך בקיבוצים בעקבות ה-7 באוקטובר והמלחמה, ולהעניק מחדש את חווית הילדות והנעורים בקיבוץ, ושל האמון והאמונה באדם. השבוע, כבר התחילו את דרכם בתכנית מדריכות ומדריכים בקיבוצים ניר יצחק, ניר עוז, מגן, גבולות וכרמיה.

רביד כץ (52), נשוי ואב לשלושה, לחם בכיתת הכוננות של קיבוצו, ונהרג מאש המחבלים שפלשו לקיבוצו ב-7 באוקטובר. גופתו נחטפה לעזה וחולצה במבצע צבאי. רביד היה רכז אזור דרום בתנועת השומר הצעיר לפני כ-20 שנה והיה איש חינוך שהתאפיין באהבת האדם והארץ. "התכנית מנציחה את מורשתו ברוח ערכיו ועשייתו של רביד, שהתבלט תמיד כאיש חינוך מסור שנכון לעזור בכל דבר", אומרת מזכ"לית השומר הצעיר רונית שניר. ירדנה, אימו של רביד, הוסיפה כי "אם היינו שואלים את רביד איך הוא היה רוצה שינציחו אותו, כך בדיוק הוא היה רוצה". 

כמו בכל שנה, חודש ספטמבר מבשר על תחילת שנת הלימודים (כשאין שביתה), אבל גם על פתיחת ההרשמה לשנת השירות של התנועה הקיבוצית. המיון לשנת השירות של התנועה הקיבוצית כולל מספר שלבים ופועל על פי עיקרון הבחירה ההדדית. בהתאם לכך, המועמדים בוחרים לאילו מסגרות ברצונם להתמיין (בהתאם לאשכול אליו שובצו אחרי יום ההיכרות) וצוות המסגרת בוחר מי מבין המועמדים שהגיעו למיון יתקבל לקומונה. 

הביקוש לשנת השירות של התנועה הקיבוצית גבוה בהרבה ממספר המועמדים שנוכל לקבל (כמות המקומות נקבעת ע"י משרד הביטחון, אשר מקצה לנו כמות מוגדרת של תקני דחיות גיוס). כתוצאה מכך, לא נוכל לקבל את כל המועמדים שיעברו את התהליך. חשוב לקחת בחשבון שהתהליך עשוי להסתיים באכזבה עבור חלק מהמועמדים, גם אם הם מתאימים ובעלי מוטיבציה גבוהה. אנו מבטיחים שהמיונים ייעשו בצורה מכבדת ומקצועית, ושכל המועמדים יקבלו יחס הוגן ותשובות ראויות.

הורים ומדריכים - תקופת המיונים עשויה להיות תקופה מורכבת וקשה עבור חלק מהנערים. חשוב שלכל מועמד תהיה כתובת מכוונת ותומכת, שעוזרת לעבור את התהליך – בין אם הוא מסתיים בקבלה לאחת הקומונות ובין אם לא – באופן בריא ובפרופורציות נכונות. כדאי להתייחס לתהליך המיון גם כתהליך מלמד להמשך החיים. התנועה הקיבוצית היא אחד מתוך כ-30 גופים המפעילים מסלולי שנת שירות, וכדאי להכיר את מגוון האפשרויות, כולל מכינות קדם-צבאיות (שנתיות וחצי-שנתיות) ולשקול הרשמה לגופים נוספים במקביל.

לחצו כאן להסבר מפורט על תהליך ההרשמה והמיונים לשנת השירות ולחצו כאן לסרטון הסבר על ההרשמה

השבוע, הודיע אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים), על  זוכי פרס הארגון לשנת 2024, וביניהם גם המשורר והמחנך אנדד אלדן מקיבוץ בארי, שציין לאחרונה 100 שנים להולדתו, שיקבל יום לפני ראש השנה (1/10) פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם. שיריו של אלדן זכו להכרה מחודשת לאחר טבח השבעה באוקטובר בגלל הממד הנבואי והטרגי שבהם.

בנימוקי הדירקטוריון להענקת הפרס נכתב כי "פרס מיוחד מוענק מטעם דירקטוריון אקו"ם למשורר אנדד אלדן על עושר יצירתו ועל תרומתו הייחודית ורבת השנים לתרבות הישראלית. אנדד אלדן, מוותיקי קיבוץ בארי, הוא משורר ייחודי ומרתק. סגנון כתיבתו מורד ביחס השגור בין צליל למשמעות, בדגש על הצלילים החוזרים על עצמם ונראה כי בעצמם הם מבטאים מעין לחש קסם או תפילה. שיריו הם לא פעם חידה מורכבת, מאתגרת לפענוח. רבים מהם עוסקים בשכול, רוויים בצער, עם זיק של אור מנחם. יצירתו תורגמה לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. במלאת לו מאה שנים, מצא דירקטוריון אקו"ם לנכון להעניק לאנדד אלדן פרס מיוחד על עושר יצירתו ועל תרומתו הייחודית ורבת השנים לתרבות הישראלית".

בבוקר ה-7 באוקטובר היו אנדד ורעייתו שרי בת ה-88 בביתם בקיבוץ. אנדד עוד היה במיטתו בממ"ד כששרי יצאה מחדרה וראתה את המחבלים על הדשא ממול. למרות צלילותו אנדד הוא כבר סיעודי, כבד שמיעה, כבד ראייה וכבד תנועה, ולכן לא שם לב למתרחש. שרי החליטה להתנהג כרגיל ולא לספר לבעלה מה קורה, והשניים שרדו וניצלו למרות שהיה ניתן לראות אותם בבירור מבחוץ ועשרות המחבלים שהסתובבו מאחורי ביתם וירו עליו, ועל אף שאחד מהבוזזים נכנס אליו. למרות ההרס הרב שהותירו בביתם המחבלים והבוזזים, בתחילת נובמבר 2023 הגיעה אליו משלחת קטנה שכללה ארבעה עובדים ממכון "גנזים", בהובלת היו"ר הארכיון, שהצליחו להציל את מרבית החומרים מארכיון המשורר.

18 משתתפות ומשתתפים לקחו חלק בתכנית "בוסתן" המשותפת לתנועה הקיבוצית, למדרשה באורנים ולמנהלת ליהדות ישראלית במשרד התפוצות, אותה הנחו אסנת חביב גל ודותן אריאלי. התכנית עסקה בקידום יהדות ישראלית במרחב הקיבוצי והכפרי, תוך העמקה בשאלות הזהות התרבותית ביישובים, ובאתגרים המורכבים שהיא מעמידה בפני הקהילה, כדי לגבש, לנסח, ולהשמיע את עמדותינו, בשיח ובמעשה, במרחב המקומי ובחברה הישראלית. 

משתתפי התוכנית יצאו לשטח ונפגשו עם מובילי דרך בתרבות היהודית בישראל, קיבלו השראה ועידוד ליצור פרוייקטים עבור הקהילות שלהם, כמו שנת בר מצווה, קבלות שבת, טיולים היסטוריים, מפגשי ראש חודש ועוד. במהלך המפגשים התקיימו לימוד מקורות ותחומי ידע מהעולם היהודי והעברי העתיק והחדש וגיבוש תפיסת עולם תוך מתן מקום לריבוי קולות ושיח מכבד. הכל בקבוצת עמיתים פעילה מכילה ויוצרת ומתן דגש על ההיכרות בין המשתתפים.ות ועל התהליך הקבוצתי.

טקס הסיום התנהל בסגנון מנהג ה'טיש', המקובל בקהילות חסידיות: סביב שולחן גדול ישבו כל המשתתפים והשותפים והרימו 4 כוסות יין למען התקווה, הקהילה, היצירה מתוך משבר והתקווה לעתיד, ובנוסף למדו ושרו. חלק ממשתתפי התכנית הציגו את הפרוייקטים המתוכננים והאוויר התמלא ברוח עשייה חיובית. בסבב הסיכום העידו המשתתפים והמשתתפות שהמפגשים העניקו להם חמצן לנשימה, תחושת אופטימיות והשראה להמשך הדרך. תמר אלפרוביץ' מהמנהלת לזהות יהודית אמרה: "נברך שנדע ניסים שכאלו שנתפאר ביצירת שותפויות אמת, איתנות ונדיבות. שותפויות שיעצימו את הפועלים בהן ואת הפעולה הצומחת מתוכן. שותפויות שירחיבו את הלב, שיחזקו את הכוחות וילדו יחד מה שאף אחד/ת לא יכול/ה ללדת לבד בעצמו, ילוד חדש. עולם ומלואו, פלא גדול". 

קרן 'אור אופיר' הוקמה במטרה להבטיח את מימוש רעיונותיו של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב מאז 2018 ויו"ר תנועת הבונים דרור ו-WeKibbutz שנרצח בשבעה באוקטובר יחד עם בנו ניצן ז"ל, ולהמשיך לפעול לאור חזונו. מנהיגותו הייחודית של אופיר ואופיו הייחודי, היוו דוגמה למנהיגות יוצאת דופן, בייחוד בשעתה הקשה ביותר של ישראל. פעולותיו והשפעותיו על אזור הנגב נותרו עדות למנהיגות אחרת, הנותרה כצוואה עבורנו. אחד מתוצריה הראשונים של הקרן היא “תכנית אופיר למנהיגות יהודית בין לאומית“, שתפעל מתוך מחויבות לפיתוח מנהיגות בוגרת בישראל ובתפוצות לטיפוח וליווי של מנהיגים מוכשרים שייעודם לתרום תרומה משמעותית בזירות מרכזיות בעולם היהודי הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית. זאת, תוך השפעה על מקבלי החלטות בעולם בתחומי החינוך, החברה, הכלכלה, הפוליטיקה וההסברה.

מטרות התכנית הם מתן השראה, ידע וכלים להתמודדות עם אתגרי החברה הישראלית והיהודית בתפוצות בהווה ובעתיד, יצירת חיבורים משמעותיים באמצעות הקמת רשת בוגרים עולמית, ענפה ופעילה, שמטרתה עידוד ותמיכה בפיתוח יוזמות חברתיות ברחבי העולם ופיתוח מקצועי בתחום המנהיגות והחוסן האישי והקהילתי אל מול אתגרים מקומיים. התכנית עשירה, כוללת מפגשים עם מרצים מעוררי השראה וסיורים, מפגשים בארץ ובתפוצות ומובלת על ידי מנחה מקצועי שתפקידו לייצר תהליך קבוצתי משמעותי.

קהל היעד של התכנית כולל מנהלים/ות בכירים/ות בחברה הישראלית, בוגרי תכניות מנהיגות ואנשי קהילות יהודיות מרחבי עולם, בטווח הגילים 30-50 ובעלי חיבור והיכרות עם העולם היהודי ועם החברה הישראלית, אשר מעוניינים לפתח את יכולות המנהיגות וההובלה שלהם בעולם היהודי ובחברה כללית, לשפר את חוסנן של הקהילות ולייצר השפעה בתחומים מגוונים המעסיקים את העם היהודי. בכל מחזור ישתתפו כ-21 מנהיגים/ות מישראל ומרחבי התפוצות, והקורס יתפרש על פני כ-9 חודשים ויכלול סמינרים בישראל ובאירופה ומפגשי לימוד לצד ליווי אישי ומקצועי. 

הגדרת המשרה:

• המשרה היא משרה שעתית, בהיקף משתנה על פי הנקבע בין המדריכה לבין מנהלת מערך ההדרכה (הציפייה היא לליווי של שלוש מערכות לפחות).
• 11 שעות חודשיות – מעטפת מקצועית, שעות פנים ארגוניות.

דרישות התפקיד:

• השכלה מתאימה על פי תנאי הקול הקורא של משרד החינוך להדרכה חינוכית בגיל הרך.
• ניסיון ברור בניהול / ליווי / הדרכה במערכות חינוך קיבוציות.
• יכולת לעבודה בשעות גמישות ובלתי רגילות.
• יכולת התניידות עצמאית, ויכולת נסיעה למערכות שונות, ולמרחקים משתנים.
• מגורים באיזור מטה יהודה / ירושלים / מגילות.

הרואה עצמו/ה מתאימ/ה לתפקיד מוזמנ/ת לשלוח קורות חיים עד ליום 20.09.24 לנעה שחר-פיצר, לדוא"ל: noashfi@tkz.co.il

תנאי סף וכישורים נדרשים:

• חבר/ת קיבוץ (שאינו/ה בחופש), המשתייך/ת לתנועה הקיבוצית.
• זמינות לישיבות מזכירות במטה התנועה ו/או ברחבי הארץ אחת לשבועיים (נכון להיום: בימי א' בשעה 12:00).
• ניסיון בתפקיד ניהולי בקיבוצו/ה או בקיבוצים אחרים  - יתרון.
• היכרות עם פעילויות מטה התנועה - יתרון.
• רקע ציבורי ו/או ניהול ארגון ציבורי ו/או חבר/ת דירקטוריון/הנהלה – יתרון.
• על המועמד/ת להגיש יחד עם קורות החיים רשימה של שלושה ממליצים חברי קיבוץ, שאחד מהם לפחות חבר/ת הקיבוץ של המועמד/ת ואחד מהם לפחות חבר/ת קיבוץ אחר.
• המועמד/ת רשאי/ת לתאר בקיצור בקורות החיים את תפיסת עולמו/ה לגבי קיבוץ והתנועה הקיבוצית.

חברות וחברים מוזמנות ומוזמנים להגיש את מועמדותם ולשלוח קורות חיים בקובץ Word בלבד, יחד עם המסמכים המפורטים לעיל, עד לתאריך 19.09.24, לדוא"ל: rinatfein@gmail.com.