דילוג לתוכן העיקרי

המוסד לבוררות וגישור

בוררות

המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית הוא גוף המורכב בעיקר מחברי קיבוצים - בוררים ומגשרים בעלי השכלה וניסיון.

תפקידו לעסוק ביישוב מחלוקות בתנועה הקיבוצית, על כל מרכיביה.

חברי ותושבי הקיבוצים, ארגונים ומקומות עבודה והקיבוצים עצמם מוזמנים ליצור קשר במידת הצורך וליהנות מידע וניסיון רב בתחומי הגישור הקיבוציים ובכלל.

הדרכים העיקריות ליישוב מחלוקות בהן פועל המוסד הן:

  1. בוררות- הבוררות נערכת כאמור על יסוד "חוק הבוררות- התשכ"ח 1968" ובהתאם לכך, פסק הבוררות יהיה בעל תוקף משפטי לכל דבר. הבוררות נידונה בפני צוות של שלושה בוררים ומתקיימת תוך זמן קצר ממועד הפנייה אלינו ולאחר חתימה על הסכם בוררות.
    פסק הבוררות נכתב בדר"כ ימים אחדים אחרי הבוררות, ונשלח לצדדים תוך 2-3 שבועות מאז ישיבת הבוררות. הזמן המירבי להוצאת פסק על פי הסכם הבוררות הוא עד 60 יום מן הישיבה האחרונה, או ממועד הגשת חומר נוסף ע"י הצדדים.
    לפסק הבוררות אין תוקף של תקדים. הוא מחייב אך ורק את הצדדים החתומים על הסכם הבוררות הנידונה.
    הבוררים עושים עבודתם על פי שיקול דעתם, יושר ליבם ועל יסוד תקנון הקיבוץ, תוך התחשבות בהחלטות ובנהגים של הקיבוץ. אין הבוררים כפופים לשום תכתיב, לא תנועתי ולא ארגוני אחר. הבוררות מתנהלת אצלנו ברוח נינוחה ובאווירה חברית.
  2. גישור- הגישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך ובסיסו ברצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן, לאור האינטרסים והמטרות של שני הצדדים בעזרתו של גורם עצמאי וניטרלי. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות. בניגוד להליכים אחרים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. הדברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים, לחשוף עמדות שהיו מוסתרות, מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני, אלא ישמשו רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו. לערוץ הגישור יתרון מיוחד בקהילות שיתופיות כמו קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי וכו'.
    כיוון שהפתרון הושג בהסכמה, הרי בקהילות אלו יש חשיבות יתרה ליכולת לנהל חיים משותפים גם אחרי יישוב המחלוקת.
  3. פישור- הפשרה היא תוצאה המתקבלת במחלוקת על ידי הסכם, מתוך ויתורים הדדיים. הדרך לקבלת ההסכם נתמכת בדרך כלל בהתערבות של גורם נוסף ניטראלי, הפועל בדרך של שכנוע, לפני הגעה לתהליך משפטי. אפשרות נוספת, בה ממנים הצדדים בורר או מישהו אחר לפסוק בדרך של פשרה. באפשרות זו הוויתורים ההדדיים נקבעים על ידי צד שלישי.
  4. בניית הסכמות- תהליך המתאים למחלוקת בגוף שהוא רב משתתפים לדוגמא - קיבוץ בתהליכי שינוי.
    המגמה היא יצירת מכנה משותף, רחב ככל הניתן, המאפשר יציאה ממצב של תקיעות הנובעת מאי הסכמות. התהליך מבוצע על פי עקרונות הגישור, לעיתים בבנייה של חזון משותף. התהליך מתאים בעיקר כפי שצויין, בתהליך שינוי בקיבוץ מול קבוצה המתנגדת לו. עיקר הפעילות היא במסגרת של כל קבוצה בנפרד, עד לקבלת הסכמה המאפשרת התקדמות בתהליך, או קביעת עקרונות להמשך התהליכים.

 

מוזמנים ליצור קשר בכל שאלה או בעיה: תקוה טננבוים- 050-7700863 borerut@tkz.co.il

חדשות אחרונות