דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

יש לנו חלום – חלום על קיבוץ

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית – גיל לין ביחד עם ראשי האגפים בתנועה – דבי ברא"ס – חינוך, דגן לוין – כלכלה, ד"ר אילת גלס – חברה ועפרי רביב – צעירים ומעורבות בחברה, הציגו את חזונם לקיבוצים כפי שהם יכולים וצריכים להיות בשנים הבאות.
ההרצאה של לין וראשי האגפים לוותה באפליקציה שיתופית, דרכה הביעו כל משתתפי הכנס את דעתם לגבי החזון שהוצג.
יש לנו חלום – חלום על קיבוץ
צילום: דנה בר-און

לין הציג את תפיסת הקיבוץ כמערכת חברתית וכלכלית רב תחומית משולבת, אשר מרכיביה השונים משפיעים זה על זה ויכולים לתמוך ולחזק זה את זה, כאשר הם פועלים באופן מסונכרן בהתאם לחזון משותף.

בהמשך הזמין לין את ראשי האגפים להציג את מרכיבי "החלום הקיבוצי" כל אחד בתחום מומחיותו.

דגן לוין – ראש אגף כלכלה, הציג את החלום שלו – "קהילה קיבוצית במיטבה" הבונה "כלכלה קיבוצית במיטבה: "הכלכלה הקיבוצית נבנתה על 3 יסודות: הון אנושי, יתרונות ארגוניים והיותה הזרוע המבצעת של מדיניות הממשלה, אלא שיסודות אלו נפגעו ונשחקו מאד עם השנים ואינן צפויות להתאושש; על כן יש לחפש אסטרטגיות אחרות".

 בהמשך סקר לוין סדרה של אסטרטגיות אפשריות והתמקד באסטרטגיית ה"קהילה קיבוצית במיטבה", המתחייבת מהשינויים הצפויים בשוק העבודה - טכנולוגי, גלובלי, רווי תובנות מלאכותיות, תזזיתי, ומערב תחומים. לתפיסתו של ראש אגף הכלכלה, שוק זה צפוי לאמץ דפוסים של "קפיטליזם חזירי" – מובטלים רבים, עובדי שירותים שישתכרו מעט יחסית וקבוצה של עובדים מיומנים טכנולוגית, יצירתיים או יזמיים, שישתכרו משכורות עתק ויקימו פעילויות כלכליות מרתקות. "הקיבוץ יהיה חייב למשוך אותם (גם אותם) אליו, ויוכל לעשות זאת רק אם יציע להם איכויות שאינן ניתנות לקנייה בכסף – חינוך אטרקטיבי וייחודי, תרומה לחברה הישראלית, רשת בטחון כלכלית מוצקה ובעיקר – חיי "קהילה קיבוצית במיטבה", הבוראים את הערך המוסף של החיים".

לאחר שהקהילה הקיבוצית הוגדרה כגורם קריטי להצלחת הכלכלה הקיבוצית העתידית, הציגה ד"ר אילת גלס – ראשת אגף חברה וקהילה, את חלומה כיצד נראית ומתנהלת "קהילה קיבוצית במיטבה": "קיבוץ הוא גן עדן חברתי, שחבריו מדברים זהות קיבוצית ייחודית, כל קיבוץ שונה כמו כולם", אמרה גלס. בהמשך שילבה בדבריה דוגמאות מצולמות מתחומי הערבות ההדדית, התרבות, הדמוקרטיה ועוד מקיבוצים שונים ברחבי הארץ, בהם מתקיימים כבר כיום מרכיבים רבים מתוך תפיסה זו. בסיכום דבריה הדגישה ראשת אגף החברה ש"כדי שהקיבוץ יישאר בר קיימא צריך לחזק את מרכיבי הזהות בתהליכים צופי פני עתיד, הנשענים על העבר וניזונים מן ההווה. זו אחריות משותפת לתנועה ולמנהלי הקיבוצים לקיים את השיח הזהותי, ולפתח את התשובות ואת הכלים עם חברות וחברי הקיבוצים".

אחד ממרכיבי היסוד בבניית קהילה חזקה ומגובשת הוא ללא ספק החינוך הקיבוצי, אשר מתחבר באופן אישי וטבעי לתחושות, ריחות ומנגינות המוטבעים בזיכרונות משותפים ואישיים היוצרים שייכות וזהות קיבוצית.

דבי ברא"ס - ראשת אגף החינוך, שיתפה בחווייתה כמנהלת חינוך על תפקידו של החינוך הקיבוצי באירוע קשה מנושא בקיבוצה, מצר, בהם החיבור בין מערכת החינוך לקהילה כולה היה והינו עוגן משותף במשבר הגדול שפקד את ביתם - "ביום ראשון הארור, המציאות הקשה והמדממת הזו חדרה אל חצר בייתינו, והפרה את שגרת החיים בקיבוץ מצר.

מחבל בודד חדר לקיבוץ וירה למוות בחמישה אנשים. בבוקר התעוררו חברי קיבוץ למה שהפך להיות היום הקשה ביותר בתולדותיו. ואני כמנהלת החינוך מארגנת את מחשבותיי במאמץ רב, ומוצפת שאלות...איך קמים מחר בבוקר... ומה עושים עם בתי הילדים...איך מסבירים?   איך ממשיכים? מה עושים?  איך באמת אוכל לשמור על כולם? "

 חלומה על החינוך הקיבוצי מעגן את מחויבותו של כל קיבוץ לקיים בבטחה מערכת חינוך ערכית ומקצועית המובלת על ידי צוות אשר המשימה והמעשה החינוכי מהווים עבורם שליחות חיים. צוות המבין וחי את משמעות החינוך מגיל לידה ועד הולדה, ומחויב למעורבות ועשייה ערכית חינוכית בחברה הישראלית. בחלומה החינוך הקיבוצי הוא זרם מוכר ומהווה מקור השראה ולמידה ברחבי הארץ והעולם.

בוגרי החינוך הקיבוצי, הופכים בסיום לימודיהם לשכבת הצעירים ודור העתיד של הקיבוץ. עפרי רביב – ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, הציג את חלומו והחלום של האגף בראשו הוא עומד, לשילוב הרמוני ושוויוני של צעירי הקיבוץ במערכות קבלת ההחלטות של הקיבוצים. זאת על מנת להכניס צורות חשיבה חדשות ומתאימות לדור הצעיר מחד ועל מנת להכשיר את הצעירים למנהיגות עתידית תוך התמודדות אמיתית עם אתגרי המציאות מאידך. בנוסף הדגיש עפרי את החשיבות של מעורבות הקיבוצים והחברים בפעילות חברתית המשפיעה מחוץ לקיבוץ ואמר כי "לכל קיבוץ צריך להיות לפחות מיזם חברתי אחד הפועל ומשפיע על החברה הישראלית. המיזמים צריכים להתחבר ביחד בפעילותם וליצור השפעה מהותית על דרכה של החברה הישראלית, על הקיבוצים לשאוף שפעילות זו תהיה בעלת אופי אידיאולוגי וערכי העולה בקנה אחד עם ערכי התנועה".

בסיכום הציג לין כיצד הכל מתחבר ליצירת "חלום קיבוצי" אפשרי ובר השגה, כאשר התנועה הקיבוצית מהווה גורם מסייע המעביר את הידע בין הקיבוצים ומחבר ביניהם ליצירת השפעה מצרפית משמעותית על החברה הישראלית.

לצפייה במצגת המלאה לחצו כאן

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

11 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.