כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

במסגרת ההכנה שנערכה על פני יומיים, אותה הוביל רכז המפעלים החינוכיים באגף חינוך, גיא גרסול, יחד עם פעילי ופעילות האגף, המדריכים עברו הדרכות בנושאים שונים כמו תפקיד המדריך ברפסודיה, סדנאות מיניות ומוגנות וסדנאות בטיחות. וכמובן, המדריכים בנו יחד רפסודות שבסופו של דבר חצו על גביהן את הכנרת כדי לסיים את ההכנה כמפקדי רפסודות מוסמכים ולהגיע מוכנים למחזורי הרפסודיה בקיץ יחד עם כ-3500 בני ובנות נוער שיחצו השנה את הכנרת במהלך ארבעה מחזורים מלאים ב-35 רפסודות. ארבעת המחזורים של הרפסודיה יתקיימו במהלך חודש יולי, בין התאריכים 9.7-1.8 בחוף חוקוק (לינה בחוף חוקוק צפון ובניית הרפסודות בחוף חוקוק דרום). 

ההרשמה לרפסודיה, שנפתחה ב-17.5, נסגרה תוך יום אחד כאשר כל המחזורים התמלאו לגמרי ואף היו קבוצות שנכנסו לרשימת המתנה. בשלב זה, כל הקבוצות שהיו ברשימת המתנה הצליחו להיכנס למחזור שאליו המתינו, ולמעשה אין כרגע אף קיבוץ שאין לו מקום ברפסודיה. 

בהתאם למתרחש במדינה בחצי השנה האחרונה - הנושא המרכזי של הרפסודיה יהיה השנה "דמוקרטיה", והוא יבוא לידי ביטוי במעגלי השיח ובציורי הקבוצות על מפרשי הרפסודות. אנחנו נמצאים בתקופה שבה קיים מאבק על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל, ועל כן חובה לעסוק בנושא בוער זה ולתווך אותו לבני ובנות הנוער מתוך השאיפה לחנך למעורבות ועשייה חברתית ולצמצום תופעת "העמידה מהצד". ערכי הדמוקרטיה - שוויון, סובלנות, ריבוי דעות, זכויות אדם, קבלת האחר ועוד, נמצאים תחת מתקפה וניסיון לצמצמם, ובאגף חינוך רוצים לעורר את בני הנוער באמצעות מפגש משמעותי עם א.נשים שפועלים למען הדמוקרטיה, ויעודדו את בני הנוער לשאול שאלות.

הקיבוצים שעתידים לקלוט בקיץ הקרוב את הגרעינים שיגיעו מהחוף המזרחי בארה"ב הם סאסא, רמת יוחנן, ועין צורים שיקלוט גרעין דתי. בנוסף אליהם, בקיץ הקרוב ייקלטו עוד ארבעה גרעיני צבר ממקומות אחרים בעולם בקיבוצים שעושים זאת בקביעות בשנים האחרונות: כפר מסריק, צרעה, גזית וחצור. עין צורים חוזר לקלוט גרעין לאחר הפסקה של מספר שנים ורמת יוחנן החליטו לקלוט גרעין בנוסף לחיילים בודדים שכבר מאומצים שם וזכו בגרעין יותר מבוגר של בוגרי קולג'ים, חלקם בעלי מקצועות נדרשים של ממש. הפתעת הקיץ הזה הגיעה מכיוונו של קיבוץ סאסא, בו אומצו גרעיני צבר עד לפני 17 שנים וכעת חוזר לשתף פעולה עם התכנית ולקלוט גרעין לאחר תהליך מרגש שהובילו שתי בוגרות גרעינים אשר נישאו לבני הקיבוץ והתקבלו לחברות.

יעל אייזנר מספרת שהיא חזרה ארצה מלאה בתובנות והתרשמות עמוקה מהמערך המקיף, הרחב והמקצועי העוסק בהכנת החניכים על ידי תכנית גרעין צבר בחו"ל, עוד טרם העלייה לארץ. "בשלושה סמינרים של סופי שבוע ארוכים הם עוברים הדרכה והעשרה מקיפות על ישראל, צה"ל, קיבוצים, החיים בקבוצה ועוד. החניכים עוברים גם תהליכי מיון ובדיקות התאמה, וכן מגיעים קצינים מיחידת "מיטב" באכ"א, כדי לוודא שהחלומות האישיים של הצעירים נפגשים עם צרכי ודרישות הצבא.

ביומו האחרון של הסמינר נפגשו צוות צבר, רכזות הקיבוצים ואייזנר עם הורי החניכים מניו יורק (ובזום עם ההורים האחרים) לשיחת הורים. השיחה התקיימה בבית הכנסת הגדול בניו יורק ששוכן בשדרה החמישית ובמקביל למצעד התמיכה השנתי בישראל שהתקיים בעיר, שבראשו צעדו חניכי צבר. אייזנר מוסיפה כי "הסמינר, שיחות ההורים והטקס המסכם לוו בהרבה פרגון לקיבוצים הקולטים לאורך השנים, בקשרים אישיים שנוצרו ואחרים שהתהדקו. היה זה ביטוי מוחשי לשותפות המרגשת בין התנועה הקיבוצית ותנועת הצופים בהפעלת גרעיני צבר לאורך 32 השנים האחרונות".

הקורס נבנה כשיתוף פעולה בין קבוצת גומא-גבים והמוסד לבוררות וגישור ואגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית והנחתה אותו עו"ד מרב מירון-גורן (רוחמה), מנחה ומגשרת מנוסה ומוערכת. במהלך 11 המפגשים (חלקם בזום וחלקם בבית התנועה ביקום), נלמדו מיומנויות גישוריות כמו הקשבה, זיהוי צרכים, הגדרה מחדש ובניית דיאלוג והסכמות. הקורס כלל תרגול סימולציות העוסקות בסיטואציות מהעולם הקהילתי-קיבוצי, שהתקיימו בקבוצות קטנות עם מגשרים-מאמנים של גומא-גבים. במפגש האחרון פגשו המשתתפים את תקוה טננבוים, העומדת בראש המוסד לבוררות וגישור של התנועה, לשיחה על חשיבותו ומרכזיותו של התהליך הגישורי – ובעיקר ההסכמה על הדרך והתהליך שבהם יתברר הקונפליקט (עוד לפני שניגשים לפתרונות עצמם), וכן על החלופות לגישור.

ייחודו של הקורס בכך שהוא מיועד לממלאות וממלאי תפקידים בקיבוצים, וכתוצאה מכך נוצר בקבוצה שיח עמיתים משמעותי ורלוונטי, שיתוף בהתמודדויות דומות ורמה גבוהה של אמון ותמיכה הדדית. בשיחת הסיכום העידו חברות וחברי הקבוצה על החשיבות שבהתוודעות לעולם ולשפה הגישורית ועל כך שהיא כבר נכנסת לחיי היומיום שלהם – בעבודה  ובחיים האישיים. נאמר גם כי "כלי גישור הם חיוניים לחוסן האישי בתפקיד".

לדברי ענת מרלא, ראשת אגף חברה וקהילה משותפת, שריכזה את הקורס: "בשלוש השנים האחרונות הרחבנו מאוד את העיסוק בכלים גישוריים בתנועה, במסגרת ההבנה שהם קריטיים לבניית החוסן של ממלאות וממלאי התפקידים בקיבוצים, ובהרחבה – של הקהילות עצמן, וכחלק מהעיסוק שלנו בחיזוק תרבות השיח בקיבוץ. קורס הגישור מצטרף להכשרות בכלי גישור שהתקיימו במכללת כנרת, בזום ובמשקי דרום. אנו בוחנות כעת את האפשרות ליצירת קבוצת בוגרות ובוגרים שתיפגש ללמידת עמיתים וחיזוק המיומנויות, וגם את הפתיחה של המחזור הבא של הקורס".

ביום שישי שעבר (9.6) התקיימה באולם התרבות של המועצה האזורית מגידו השקת ספרו של שלמה גלזר (ניר דוד) "הרבה יותר ממשחק – סיפורו של הכדורסל הקיבוצי", בהוצאת "הוצאה גלילית". האירוע הפך למופע הצדעה מרגש לכדורסל הקיבוצי לדורותיו, בהשתתפותם של יותר מ- 400 איש ואשה, בהם כוכבי העבר הגדולים כמו מיקי ברקוביץ', גור שלף, סטיב שלכטר ואחרים, ואלו שגדלו על מגרשי הבלטות הקיבוציים וביניהם ארז חזן (שמיר), גדעון אייל ודני ברזילי (אשדות יעקב), גבי טייכנר (ניר דוד) אבינועם סלע (בית אלפא) בועז ינאי, איתמר מרזל ושמי זסלבסקי (גבת/יגור), חנן קרן וגיורא דורי (רמת השופט), אורי לין ואמיר שפירא (משמר העמק) גל קנז (גן שמואל) איתן חפר (גבעת חיים) אמיר קמיאל ואביגדור מוסקוביץ (גבעת ברנר) עודד גינדין (נען) ועוד ועוד. אליהם חברו שופטים, פעילי הענף ואנשי ציבור שגדשו את האולם לשעה קסומה של נוסטלגיה וזיכרונות.

"הרבה שנים אני הולך עם התחושה שצריך לתעד את הפרק ההיסטורי המפואר הזה בתולדות התנועה הקיבוצית והכדורסל בישראל", אומר המחבר שלמה גלזר, "משום שהוא לא תועד כראוי ופשוט הולך ונשכח". לאחר למעלה משנתיים של איסוף חומרים ותמונות בארכיונים ואוספים פרטים, בעזרתו של איתמר מרזל, בן יגור וקפטן נבחרת ישראל בכדורסל לשעבר, התיישב גלזר לכתוב את הספר הזה, המביא את סיפורן של 15 הקבוצות הקיבוציות הבכירות, וכמו כן מנתח את הסיבות לפריחה המדהימה של הכדורסל הקיבוצי והגורמים לשקיעתו.

בספר אנקדוטות וסיפורים וגם נתונים מספריים: הידעתם, למשל, כי במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת 30% מקבוצות הליגה הלאומית היו מקיבוצים ו- 40% משחקני הנבחרת היו קיבוצניקים? או שמתוך רשימת 50 הקלעים הבולטים בכל הזמנים בכדורסל הישראלי יש 10% קיבוצניקים (ונציג במקום החמישי)? 
למעוניינים - את הספר ניתן לרכוש אצל שלמה גלזר: 050-7677925

התנועה הקיבוצית מרחיבה את תכנית "בית לחיים", הפועלת כבר בעשרות קיבוצים, ובתוך כך שמה דגש על הכשרתם והעשרתם של הצוותים הטיפוליים וטיוב הקשרים עם הגורמים המפעילים ועם משרד הרווחה. במפגש הפתיחה, שהתקיים בבית התנועה שביקום, התקיימה למידת עמיתים, כאשר הנושא המרכזי שעלה היה הקמת בתים חדשים. חברי וחברות הפורום שוחחו על המורכבויות, האתגרים וההצלחות בהקמת בתים לחיים בקיבוצים, וחלקו אחד עם השני טיפים ליציאה לדרך עם הפרויקט ורעיונות לשילוב קהילתי המתקיימים בקיבוצים השונים, כגון: קבלת שבת משותפת, שילוב בחוגים ובאירועי תרבות, שילוב תעסוקתי בענפי הקיבוץ ועוד.

בסוף המפגש התקיימה הרצאתו של גיל דרייפוס (אב לשני ילדים עם שיתוק מוחין) - "לבחור נכון" - בה סיפר על המורכבויות והאתגרים עם הבחירה באופטימיות ובהתבוננות בחצי הכוס המלאה, תוך התייחסות למשמעות הבחירות שלנו בחיים.

שיר גורן, שמרכזת בתנועה את נושא צוותי מעורבות חברתית ושילוב בקיבוצים מציינת כי בקיבוצים רבים כבר יש צוותי מעורבות חברתית, וכינוס הפורום נעשה במטרה לסייע בחיבור, בהתנעה ומינוף קשר משמעותי ופעילויות בהתאם לסוג המוגבלות ורמת התפקוד של הדיירים. "בית לחיים הוא מתנה לקיבוץ! הוא מייצר מרחב משותף והזדמנות לגשר על השונות ולקדם שוויון והכלה מגיל צעיר. אנו מאמינים שהדרך לחיבור מיטבי ומאוזן מתחיל במקביל בתהליך חינוכי בקרב הגיל הרך והחינוך החברתי ובהתנדבות ותיקי הקיבוץ, בשילוב עם הרצאות וסדנאות בנושא ופעילויות משותפות ומותאמות. זהו הבסיס לחיבור משמעותי וערכי", אומרת גורן.

״שבילים״ היא תכנית הדגל ברשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, אשר נוצרה בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון ומטרתה היא לפתח ולקדם מנהיגות חברתית ופוליטית במרחב היישובי, המועצתי והארצי. התכנית מבוססת על שלושה נושאים עיקריים: חברתי-כלכלי, מדיני–ביטחוני ודת ומדינה שנדונים בהקשרים של המרחב הקיבוצי והכפרי, המצב במדינה כיום ומעגלי ההשפעה השונים של הצעירים. 

הצעירים והצעירות קיבלו סקירת רקע על התנועה הקיבוצית וההתיישבות העובדת ועסקו בנושאים רבים ומגוונים כגון: היכרות עם השלטון הדו-רובדי ואתגרי המועצה האזורית, בינוי קהילה והובלת תהליכים, זהות קיבוצית, עבודת הכנסת והממשלה, ניהול קמפיין, סדנת סטוריטלינג וסיור מדיני-ביטחוני. במהלך התכנית המשתתפים בחרו פרויקט שאותו הם רוצים לקדם ולהוציא לפועל במרחב האזורי, ועברו לצורך כך סדנאות של זיהוי הצורך, האתגרים, החסמים והפתרונות. במפגש הסיום, הם הציגו את הפרויקטים, שמזמנים שיתופי פעולה וחיבורים בין היישובים השונים במועצה.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית מסכמת: "בתקופה מורכבת של משבר מנהיגותי וניסיונות להחלשת הדמוקרטיה הישראלית, צעירים רבים חשים דחף לקחת אחריות. אנחנו כאן כדי לעזור לבנות מנהיגות צעירה ואחראית שרוצה לשנות ולקחת חלק בעיצוב דמותה של המדינה, המרחב האזורי והקיבוצי - כל אחת ואחד במרחב שבוער לו או לה. אני בטוחה שכולנו עוד נשמע על פועלם של בוגרי ובוגרות התכנית. תודה לשותפים והשותפות שלנו במרכז הצעירים "ציפורה" ובמועצה האזורית זבולון".

השמו"צניקים לדורותיהם כבר חשים את ההתרגשות (נו טוב, חלקם לפחות) לקראת השומריה ה-11 (17-21.7) שתהיה אירוע השיא בשנה החגיגית לציון 110 שנות השומר הצעיר – תנועת הנוער היהודית הראשונה.

השומריה תיערך בחורשה ליד כפר סאלד שבגליל העליון, בהשתתפות אלפי חניכים ובוגרים מקיני התנועה בארץ וחניכים שיגיעו מקיני התנועה במדינות אמריקה הדרומית ואירופה. בתוכנית: כנס מחזורים ענק, מתחמי ספורט, בנייה צופית, תערוכה ססגונית על  110 שנות התנועה, "יום הורים", קמפינג, הופעה של ג'ימבו ג'יי שיארח את הראפרית "אקו" ועוד.

השומריה ממשיכה שורת אירועים חגיגיים שכבר התרחשו בחודשים האחרונים, ביניהם כנסי בוגרים בקינים, הוצאה מחודשת של ספרים אודות התנועה, מחנות וכנסים ואתר אינטרנט חדש. בשבועות האחרונים נעשתה פנייה מצד הנהגת תנועת הנוער והנהלתה הציבורית לקיבוצי הקיבוץ הארצי לשעבר, שהקימו חניכי התנועה,  להשתתף בסכום של 15,000 ₪ שיסייע להוציא לפועל את מגוון הפעילויות המעלות על נס את עברה המפואר של התנועה ופעילותה המגוונת היום ברחבי החברה הישראלית.

האירוע ללא עלות אך מותנה בהרשמה מראש, ובנוסף ישודר בעמוד הפייסבוק של בית לוחמי הגטאות. במהלך הערב ניתן יהיה לרכוש את הספר במחיר הנחה.

בתכנית:

16:00: ברכות
16:15: מושב ראשון | כל השאר: עולם של עשייה ורוח
17:30: מושב שני | אתגר האלמוות: שליחות והשראה
18:30: מושב שלישי | למה, מה ואיך לכתוב ביוגרפיה זוגית?

יום העיון מוכר כחלק מהשתלמויות החובה של מנהלת פולין. בסיום המושבים תתקיים פעילות סדנאית למדריכים/ות פולין

לחצו כאן לתכנית המלאה ולהבטחת השתתפותכם