מדברים מהשטח בכנס ההנהגות

בכנס ההנהגות ה-5 שננעל אתמול, התקיימו כבכל שנה, מושבי שיחה במגוון נושאים ועם ממלאי תפקידים רבים, אנשים מקצועיים, בעלי ניסיון בתחומם המלווים את הקיבוצים ואת הנהלות הקיבוצים הן מתוך התנועה הקיבוצית (פעילי התנועה) והן מחוצה לה.
המושבים התקיימו בכמה סבבים ונראה היה שהעלו נושאים אקטואליים ביותר להנהלות הקיבוצים, ושהתקיימו בהם דיונים חשובים ופוריים, שיש עוד מקום להרחיב בהם גם בעתיד.
 

המושבים שהתקיימו:
ציפיות מנהיגות הקיבוצים מאגפי התנועה- ד"ר רינת גלילי, ראשת אגף חברה וקהילה היוצאת, ד"ר גבי אסם, ראשת אגף החינוך, דגן לוין, ראש אגף כלכלה ומשק, אסיף איזק, ראש האגף לצעירים ומעורבות בחברה.
בסבב הראשון ענו ראשי האגפים על השאלה  "אז-מה-התנועה-עושה-?":
ראשת אגף חינוך גבי אוסם  הציגה את הישגי האגף על פי מבנה של שלוש היחידות:

"הגן הקיבוצי", "שבילים", שנת השרות וכן את הפעילות האגפית הכוללת את מפעלי החינוך:

רפסודיה – שהתקיימה בכנרת בחופשת הקיץ, בהשתתפות כ 3000 חניכות וחניכים בגילאי ט'-יב', אנשי צוות ומנהלה;

כנס יא' שהתקיים לפני כשבועיים ועסק במעורבות ואחריות חברתית כהכנה לשנת היג';

מסע יב' הבא עלינו לטובה בחנוכה הקרוב – בו ירכבו מאות בנות ובני יב' במסלול אתגרי מירוחם לערבה כשבמהלך הימים יפגשו עם ארגונים חברתיים, חברי כנסת ודמויות מעוררות השראה. סיומו של הכנס בהדלקת שמונה נרות המייצגים את השותפות והייעוד של הנוער שלנו, המתקיים בבה"ד 1;

כנס החינוך השנתי יתקיים בינואר הקרוב יתקיים בנחשולים ויעסוק בתמונת העתיד של מערכות החינוך בקיבוצים וביישובים וכן בהיבט האזורי.

• עוד הוצגו ההישגים והנתונים הבאים:

• תו התקן המעודכן יוצא לאור! תכליתו שמירה על הפדגוגיה הייחודית של הגן הקיבוצי, כולל הסכמים שאושרו בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, רישוי קייטנות והסכמים עם אגף מעונות יום
• שולחן ההדרכה – 23 מדריכות נבחרו להשתתף בהשתלמות שנתית המועברת ביחד עם אגף מעונות יום
• הקטנת עלויות - יישמנו את שינוי אופן חישוב הזכאות בהשתתפות במדינה בשכר לימוד בגילאי לידה-3 כך שגובה ההחזר חודשי לקיבוצים עלה באופן מצטבר בכ-100%
• יעוץ משפטי תומך - ביצענו הפרדה תקציבית ברורה בניהול הצהרונים המפוקחים משנה זו - בין החלק הציבורי לבין החלק הפרטי (תכנית חינוכית משלימה)
• "שבילים" – ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי במרחב הכפרי– רשומים או בתהליך הסדרה מעל ל 100 קיבוצים!
• "ניצנים" – התאמת תכנית הצהרונים למרכזים החינוכיים שלנו
• מרכז הדרכה מקוון – נגיש למשתמשים מכיל מידע רב לחינוך החברתי
• "כזה ראה וחדש" – יהדות כתרבות התכנית הפועלת עם "קרן אביחי" מתרחבת וגדלה.
• משלחת שנת השרות תשע"ז – סיימו 820 שש
• משלחת שנת שרות תשע"ח – התחילו 920 ב 96 קומונות!
• ההרשמה לתשע"ט נסגרה ! עומדת על 2800 פניות
• ירידי ש"ש לשכבת י"א יתקיימו צפון/דרום במאי

• ראשת האגף וכן כל צוות אגף החינוך קורא להנהגות הקיבוצים לקדם לסדר היום את העיסוק בבוגר.ת הנשאף.ת של מערכת החינוך!
• ראשת אגף חברה וקהילה היוצאת רינת גלילי הציגה את:
  5. מטרות האגף:
• חידוד הזהות הקיבוצית.
• פיתוח חוסן קהילתי בקיבוצים.
• פיתוח וקידום הנהגות וממלאי תפקידים בקיבוץ בתחומי הקהילה השונים.
• בינוי קהילה על ידי חיזוק התרבות המקומית והנעת תהליכי גיבוש זהות.
  5. מחלקות האגף (בריאות רווחה וביטחון סוציאלי, תרבות, צמיחה דמוגרפית, קואופרציה, מגדר, פיתוח הון אנושי) והפעילות הנמשכת והחדשה כגון ליווי קיבוצים בנושאי בריאות וסיעוד, פוליסת הבריאות החדשה, הכשרת רכזי ועדות לצרכים מיוחדים בשיתוף עם אהדה, ייזום קורסים (הכשרת מנהלי קהילות, העשרה ליו"רים, העשרה למנהלים עסקיים ועוד), ליווי קיבוצים העוסקים באיחוד סטטוסים, קורס רכזי תרבות ועוד.
•  
• ראש אגף כלכלה דגן לוין הציג את פעילות האגף, על ארבעת רבדיו –

א. קידום אינטרסים משותפים של הקיבוצים, בתחומי הבנייה והשיוך, קרקעות, חקלאות, אנרגיה, מיסוי ועוד.

ב. סיוע מימוני להשקעות של הקיבוץ בתעשייה, חקלאות, עסקים ותשתיות. בתקופה האחרונה הסיוע מתמקד בהסדרי חוב ובתכניות הבראה לקיבוצים שנקלעו לקשיים.

ג. דחיפת הקיבוצים להצצה לעולם הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות שידוך בין קיבוצים לחברות טכנולוגיה ואף סיוע ישיר לקיבוצים שקופצים למים הקרים ומשקיעים בחברות טכנולוגיה מתקדמות.

סיוע ישיר לחברי קיבוץ דרך הקיבוץ באמצעות ערבויות להלוואות שיכון וסיוע ליזמים ולעסקים קטנים.

לאחר מכן נערך דיון פתוח בו הביעו המשתתפים את הערכתם לפעילות הענפה והמגוונת ואת רצונם לחיזוק הקשר עם התנועה, ואהרון ידלין, שכיבד את המושב בנוכחותו, סיכם: "אנחנו זקוקים היום לתנועה חזקה. אווירת הכנס היא כי אנחנו צריכים להיות גורם משפיע במדינה ועל הפוליטיקה. צריך להיות אקטיביים בכך".

חברות אחודה- יתרונות, אתגרים ומכשלות- יו"ר המושב- עו"ד מיכי דרורי ראש המחלקה המשפטית, עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות, רו"ח רביב שי, ברית פיקוח, שי גרוסמן, גשר הזיו.
המושב, בהכנתה של עו"ד מרב ניב ובהנחייתו של עו"ד מיכי דרורי מהמחלקה המשפטית בתנועה ובהשתתפות רשם האגודות השיתופיות, עו"ד מירון הכהן, מנכ"ל "מבט יועצים", רו"ח רביב ישי ושי גרוסמן, יו"ר קיבוץ גשר הזיו, התמקד בהיבטים השונים של ריבוי הסטטוסים ובמהלכים, אותם ראוי, נכון וגם כדאי לבצע בדרך אל החברות האחודה. 

בפתח הדברים, סקר רו"ח רביב ישי, מומחה בתחום המיסוי הקיבוצי, את הוראות פקודת מס הכנסה ביחס למיסוי הקיבוץ, אשר נכנסו לתוקף החל בשנת המס הנוכחית (2017) המכירות במעמדה המיוחד והערכי של הערבות ההדדית בקיבוץ בכלל ובקיבוץ המתחדש בפרט ומהוות פשרה בין הסדר המיסוי הקודם לבין רצון רשויות המס לבטל לחלוטין את המנגנון הייחודי של מיסוי הקיבוץ. כמו כן, הדגיש רו"ח ישי את הזיקה הכלכלית-מיסויית בין החבר לבין הקיבוץ, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהוראות פקודת מס הכנסה ואת אחריותם ההדדית של הקיבוץ ושל החבר לדיווח מלא ומפורט של הכנסות החבר הישירות והעקיפות כאחד.

רשם האגודות השיתופיות הציג את העמדה הרעיונית, לפיה משמעות החברות האחודה והמשך קיומו של הקיבוץ כקיבוץ הנה כי לא יהיה עוד מקום לחברות בעצמאות כלכלית או לכל סוג חברות שאינו שווה זכויות וחובות. כן הבהיר הרשם, כי לבחירה של קיבוץ להמשיך ולהישאר קיבוץ (ולא להפוך לצורת התיישבות אחרת) נלוות אחריות ומחויבויות, בהן יש לעמוד וציין כי נוכח קיומה כיום של חברות בעצמאות כלכלית בקיבוצים, נכון יהיה להגיע אל היעד של חברות אחודה בהידברות ובהסכמה הדדית, אולם יתכן ויגיע שלב בעתיד בו יהיה מקום לכפות, באמצעות הרגולציה, את ביטולו של סוג חברות זה. 

כדוגמה להתמודדות קיבוצית, חברתית וקהילתית עם שאלת הסטטוסים השונים וקבלת החלטה החותרת לחברות אחודה, הציג שי גרוסמן את הרקע ואת התהליך לקליטתם של תושבי ההרחבה המתקיים בקיבוץ גשר הזיו. מעבר להיבטי הרגולציה והמיסוי, המהווים את המסגרת הפורמלית להתנהלות הקיבוץ, אין ספק כי יש ליתן מקום משמעותי וחשוב להיבטים החברתיים והארגוניים הקשורים בקיומם של סטטוסים שונים בקהילה קיבוצית אחת ואת השפעותיהם על צביונו ועתידו של הקיבוץ.

הן בדברי הפתיחה שלהם והן במענה לשאלות מהקהל, הדגישו שלושת הדוברים את ריבוי מימדי הפעולה, אליהם נדרש הקיבוץ בבואו לאזן את המתח המובנה שבין האינטרסים הפרטניים לבין תמונת העתיד של הקיבוץ ואת מקומם של ההידברות וההסכמות לצד קביעת ההסדרים והעמידה בהוראות הדין השונות – המחייבים מציאה והתאמת פתרונות פרטניים לכל קיבוץ.

ביקורת בקיבוץ- חובה או זכות? לאור תיקון תקנות אגודות שיתופיות: ועדת ביקורת ומבקר- יו"ר המושב- שיבולת שופט-אידלמן, עו"ד רותי לירז- שפירא, ממונה על חקיקה ופיתוח, רשם האגודות השיתופיות, רו"ח יוסי ארנסט ויפתח אלון, ביקורת פנימית וחקירתית בקיבוצים ואגש"ח- רוזנבלום הולצמן, אלי גולדמן, מבקר התנועה הקיבוצית.

היבטים מגדריים בכל תחומי החיים- יחד משנים מציאות- יו"ר המושב הילית בן צבי, קידום שוויון מגדרי בתנועה, מורלי דורי- מנכ"לית ביטוח חקלאי, שני חיימי אלדן – מנהלת הדרכה עמותת כ"ן (וחברת גן שמואל), חנה רדו- מייסדת "סופרסונס" מיזם לשוויון מגדרי בנקודות השפעה.

מה לקיבוץ ולקואופרציה?- עו"ד צורי לביא - הפוטנציאל הכלכלי בהיותנו קואופרטיבים, עמוס גורן, גזית ואיתי ברטונו בסקי, סאסא - תובנות מהתבוננות בקיבוץ כקואופרטיב.

השינוי המבני שעוברת מערכת הבריאות בישראל והשפעתו על הקיבוץ וחבריו-  ד"ר אודי פרישמן- מומחה מוביל בישראל בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, עו"ד יעקב אברהמי -מנהל פוליסת הבריאות של התנועה הקיבוצית, עו"ס ארנון בוכבינדר -ראש מטה פנסיה וביטחון סוציאלי בתנועה הקיבוצית.
במושב שיתפנו בצורך הגובר במדינה לשירותי בריאות פרטיים, מעבר לשירות הציבורי, על מנת להבטיח זמינות גבוהה לטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות כל הזמן. זמינות כזו נחשבת למרכיב העיקרי המשפיע על תוחלת החיים (ואיכותם...).
עקב אכילס של שירותים נדרשים אלו הוא כמובן עלותם הגבוהה. במצב זה מתבקש להחזיק בביטוח בריאות מעודכן בעל כיסויים רחבים המכילים גם את הטכנולוגיות הרפואיות החדשות ביותר.
פוליסת ביטוח הבריאות הקולקטיבי של התנועה הקיבוצית היא הטובה ביותר שיכול קיבוץ לאפשר כיום לחבריו, ובמחיר האטרקטיבי ביותר.

עשייה ציבורית פוליטית- האתגר הבא של הצעירים בקיבוץ- ח"כ איתן ברושי, המחנה הציוני (גבת), ח"כ חיים ילין, יש עתיד (נחל עוז), רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים (גבעת חיים איחוד), אופיר ליבשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית (כפר עזה), חניק מרשק, המחנה הציוני, מזכירת מחוז הקיבוצים (גבעת השלושה).  

הבנייה בקיבוץ- ובכל זאת נוע תנוע? ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, עו"ד צפריר בן אור, משרד עורכי דין צפריר בן אור, נחמה בוגין, שמאית מקרקעין, אגרונומית ומשפטנית, עו"ד רותם ליכטנשטיין, שלמה כהן ושות', עו"ד מיכי דרורי, המחלקה המשפטית, התנועה הקיבוצית.

עבודה זה לא משחק ילדים- חינוך לעבודה כערך- ערן ורדון, לשעבר מנהל קהילה שובל והיום מנהל קהילה רבדים, רונה פוירינג יו"ר חינוך בשובל ורקפת קלמן מנהלת משאבי אנוש בשובל, איציק נאור רכז נעורים בגבע, עו"ד אסתר קויפמן מחצור.

פיתוח כלכלה מקומית מבוססת תעסוקה- יו"ר המושב- רו"ח דורון שטיין, שותף ומנהל אשכול התיישבות, BDO זיו האפט, ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית תבת, ג'וינט ישראל, מאיר מורן, ליווי ופיתוח עסקים קטנים בקיבוצים.

ניהול- משילות- מנהיגות - אתגרי ניהול הקיבוץ בעידן הרב ערוצי- יו"ר המושב- עודד פלוט, מנכ"ל מ.א שער הנגב, עו"ד חן גביע, ראש תחום מרחב כפרי, מודוס, ד"ר אורית דגני דיניסמן, יועצת, הדרה גורפינקל, מנכ"לית מ.א בני שמעון.
משתתפים רבים באו לשמוע ולהשמיע את קולם  במושב שעסק בנושא 'אתגרי הניהול-מנהיגות-משילות בעידן הרב ערוצי'.  עו"ד חן גביע מחברת מודוס דיבר על הצורך במנהיגות מגייסת. ד"ר אורית דיניסמן דגני דיברה על שיתוף ציבור והדרה גורפינקל, מנכ"לית מ.א. בני שמעון, דיברה על התנדבות כחלק ממנהיגות. שאלות רבות נשאלו, תשובות רלבנטיות ניתנו והמשתתפים התפזרו בתחושה שהיה זה מושב רלבנטי ואפקטיבי.

הובלת שינויים בחברה הישראלית. Yes we can!- יובל בדולח- מייסד ומנכ"ל "תוצרת הארץ" (מעברות), און ריפמן – ממקימי "השומר החדש" (מעלה החמישה), תמי פרידמן- מנהלת בי"ס ראשית (קיבוץ עירוני ראשית), דביר בשן- ראש מכינת רבין לשעבר (משמר העמק).

יהדות כתרבות: מה להדתה ולחברה הקיבוצית? יו"ר המושב- דבי ברא"ס ראשת "שבילים", שיח פתוח בהשתתפות: אפרת שפירא רוזנברג, קרן אביחי ואייל רייז, סגן ראש מ.א. מטה אשר.

משברים בחקלאות: המים והחלב- יו"ר המושב: אבשלום (אבו) וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ח"כ עומר בר לב – יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, גיורא שחם – מנכ"ל ויו"ר הרשות הממשלתית למים, בועז סופר – חברת "רציונל" ולשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המיסים, מיכל קראוס– מנכ"לית מועצת החלב (הרחבה בנפרד).