נחום ירון, "גבן מדופלם" – ריאיון פרידה

 איך הגעת בכלל מהחקלאות למחלבה?

נחום מספר: לאחר תקופה ממושכת של עבודה חקלאית בפרדס המנוח ובמטעים, נבחרתי ב 1992 לתפקיד האקונום. לקראת התפקיד ביקשתי לעבור קורס מקצועי שבמהלכו נחשפתי להרצאה על "כדאיות ייצור מוצרים מעודפי חלב". העליתי את היוזמה בפני הנהלת המשק, זו נדחתה בהתחלה אך לאחר שהתעקשתי התקבל הרעיון שהשתלב עם פינויו של "מטבח הילדים" לאחר הפרטת המזון.

בלהה לוינסון נרתמה למשימה והתחלנו לקדם את ההקמה ברכישת ידע, ציוד ומיומנויות. בתחילת הדרך התרכזנו בייצור גבינות רכות, חלב ויוגורטים במטרה לספק את כל התצרוכת המקומית ורק בהמשך הרחבנו גם לייצור גבינות צהובות וגלידות שהצריכו רכישת ציוד נוסף ומותאם.

השינוי בהיקפי ומאפייני הביקוש לאחר הפרטת המזון חייב אותנו לעשות התאמות ובמהלכו וויתרנו על חלק מהמוצרים כגון חלב ניגר וגבינת קוטג' ושיפרנו את ייצור גבינות מסוג "גאודה" עם תיבולים שונים וכן גלידות בטעמים שהיו ועדין להיט קייצי. מן הראוי לציין שכבר מתחילת הייצור קבענו עקרון בריאותי ומקצועי שלא נכניס למוצרים חומרים משמרים, גם אם מהלך זה יקצר במקצת את חיי המדף של המוצרים.

במהלך השנים זכיתי להשתתף בסיורים מקצועיים אצל יצרני הגבינות בשוויץ, איטליה וצרפת ומכל סיור כזה חזרתי עם רעיונות חדשים לדייק את הטעמים ולשפר את תהליכי הייצור. מסתבר שגם בבית ההורים בזמנו, היה אבי יזהר ז"ל מייצר לבן ומוצרים נוספים בשיטות המסורתיות וללא כלים מיוחדים ויתכן שבאופן בלתי מודע נצרבה בי האהבה לנושא לאחר שנחשפתי אליו עוד בילדותי.

ואיך "שרדת" כל כך הרבה שנים בעבודה התובענית הדורשת עמידה על הרגלים כל היום, גיחות תכופות להובלת חלב, ביקורים בשעות לא שגרתיות לצורך טיפול בתהליכי הייצור המורכבים וכו?

ונחום מוסיף: התאהבתי בתחום הזה, הרגשתי ועדין מרגיש הרבה סיפוק ומשמעות בעבודה שיש בה גם יצירתיות וגם עצמאות. ההערות הבונות שקיבלנו במהלך העבודה סייעו לנו בשיפור לצד המחמאות והביקוש למוצרים נתנו לי תמיד רוח גבית להמשיך ולהתמיד, גם כאשר עמדה בפני האפשרות לפרוש לביתי ולעיסוקים אחרים. אבל מעל הכל, נהניתי מתמיכה וברכת הדרך מהבית, מרינה אשתי ושלושת ילדי שגם אהבו את המוצרים וגם היו גאים בעבודתי ובסיפוק ששאבתי ממנה.

אין מה לומר, זה בהחלט "מפעל חיים", ומה הלאה?

השארתי את כל הידע והיכולות בידי ג'ניה שממשיכה במחלבה ואני מקווה שדפנה אמסלם, מקבוצת הנקלטים החדשה, שיש לה את ההשכלה וניסיון בתחום, תחזור למחלבה לאחר חופשת הלידה שלה וכצוות הן ימשיכו את הפיתוח וייצור לשביעות רצונם של החברים. אני אשאר זמין ומוכן לליווי ויעוץ ככל שהצוות החדש יבקש.

ובאשר לי, אקדיש יותר זמן לתחביבי העיקריים, שחיה וקריאה (בעיקר ספרי מתח ופעולה), האזנה למוזיקה, הרצאות במערכת גילאור וכמובן גם לשבעת נכדי האהובים.

עשרות רבות של חברים עבדו לצדי במהלך השנים ובמיוחד בלהה לוינסון שהייתה שותפה להקמה, גלי צור, אביגיל וקטי שהתמידו בחריצות רבה לאורך זמן. אני אסיר תודה לכולם על שיתוף הפעולה ותרומתם למקום שבו המחלבה ומוצריה עומדים היום.

חומיק יקירי, חברים רבים ואני בינהם, מוקירים ומודים לך על החריצות, המסירות, השירות והאהבה שנתת למקום הזה בעשרות השנים בהן ניהלת והובלת את המחלבה.

מאחלים לך הצלחה, בריאות ואושר בפרק החדש של חייך וגם למשפחה המקסימה שגידלת.

תודה גדולה לאיציק שפרן שראיין באהבה וכבוד והביא לידיעתנו.