סיירת חינוך

שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר עומדת בפתח, וגם אם מזמן לא חבשתם את ספסל הילדים או את שולחן החול הימים האלו עדיין מרגשים כנראה. על אחת כמה וכמה, כחברים ותושבים בקיבוצים, אי אפשר שלא לראות את ההתחדשות בבתי הילדים ולשמוע על ההכנות לשנה הקרובה.

לכבוד השנה החדשה כינסנו את שלוש הנשים שמובילות את החינוך בתנועה הקיבוצית – ראשת אגף החינוך גבי אסם, מנהלת "שבילים" דבי ברא"ס ומנהלת "הגן הקיבוצי" חלי זלינגר.

גבי, עם כל השינויים שעברו על הקיבוצים בשנים האחרונות, עדיין אפשר להגיד שהחינוך אצלנו נשאר אותו הדבר?

"האם חדר האוכל נשאר אותו הדבר? האם הרכבים בסידור? האם התפקידים הם אותם תפקידים? ברור שהתשובה היא לא. אנחנו חיים בתקופה מואצת שינויים וגם לחינוך הקיבוצי הם מגיעים. לא הכל אותו הדבר אבל ליבת החינוך הקיבוצי שמרכזה מצע ערכי מובחן ותפיסות חינוכיות-פדגוגיות העוסקות בקשר שבין החינוך לקהילה בה הוא מתקיים, למקצועיות של המחנכים, לחשיבות הרבה שנותנת ההנהגה הקיבוצית לחינוך, כל אלה נשארו כפעם ואף התחזקו והתחדדו".

ואיך האגף בראשותך תורם לכך?

"אגף החינוך מורכב משלוש חטיבות: "הגן הקיבוצי" – הגיל הרך, "שבילים" – ארגון המערכות החברתיות-קהילתיות וצוות שנת השירות, עוסק רבות בהטמעת התפיסה חינוכית כרצף המתקיים בכל הגילים בעקרונות הפעולה שלו. האגף מתעדכן כל העת באופן עבודתו ומחפש את הנקודות הנכונות שיאפשרו את המשך החינוך הקיבוצי כזרם חינוכי חי, פועל ונושם במערכות החינוך הקיבוציות והאזוריות. אנחנו ערניים לכל שינוי רגולטורי המתרחש עלינו חדשות לבקרים ומנסים במאמצים רבים לקיים מו"מ שיאפשרו לנו המשך קיום המערכות שלנו, כמובן מבלי לפגוע באיכותן ובעקרונותיהן וגם מבלי לפגוע בתקצובים של משרדי הממשלה. ההליכה שלנו יד ביד ביחד עם המועצות האזוריות והמרכז למועצות אזוריות תורם מאד לקידום מהלכים משותפים בין הקיבוצים והאזור. האגף כולו, כולל ופועל גם במפעלים החינוכיים: הרפסודיה, כנסי י"א ומסע י"ב וכן ההכנה למיוני שנת השירות והשירות המשמעותי בצה"ל, פועל וממוקד מטרה משותפת עם המועצות לקידום התהליכים החינוכיים תוך הבנת היתרונות הרבים של החינוך לצד מגבלותיו במרחב הכפרי".

דבי, לאחרונה התבשרנו ובישרנו על כניסת תוכנית הצהרונים לקיבוצים (תוכנית "ניצנים") את לא חושבת שזה יפגע בייחוד של החינוך בקיבוצים?

"תכנית "ניצנים" היא הזדמנות עבור מערכות החינוך הקיבוציות. המערכות שלנו קיימות מזה שנים רבות, תפקידן לתת מענה חינוכי לכל ילדי הקיבוץ, לאורך כל השנה בבית- בקיבוץ. הן עונות על צורכי הילדים וההורים כאמירה קהילתית הלוקחת אחריות. "ניצנים" היא "קפיצת המדרגה" הבאה עבור מערכות החינוך שלנו בכמה מישורים: אימוץ נהלים ורגולציה תוך שמירת הייחודיות שלנו, כלומר, חיבור למדינה תוך שמירת האוטונומיה והייחודיות של כל המערכת חינוך - על זה אנחנו לא מוותרים ולא מתכוונים לוותר. לזה נוסף "ניצול" משאבים שהורי המערכת זכאים להם כמו כל אזרח במדינה לצד שמירת שגרת מערכת החינוך בצל צמצום המקורות הקהילתיים. אני מבקשת להדגיש לכל החוששים - תכנית "ניצנים" מהווה עבור החינוך החברתי קהילתי שלב נוסף בקבלת ההכרה בייחודיות שלנו".

"האגף מתעדכן כל העת באופן עבודתו ומחפש את הנקודות הנכונות שיאפשרו את המשך החינוך הקיבוצי כזרם חינוכי חי, פועל ונושם במערכות החינוך הקיבוציות והאזוריות"

ומה הערך המוסף של "שבילים" לחינוך הקיבוצי?

"החינוך החברתי- קהילתי מתקיים מזה שנים רבות ללא הכרה מהמדינה וללא תקצוב חוץ-קהילתי. כפועל יוצא מזה הוא תלוי ביכולתה של קהילה לקיימו כרצף חינוכי מקצועי ומשמעותי. אנחנו מזמינים את מערכות החינוך הקהילתיות להצטרף למסע משותף המחויב להכרה בחינוך החברתי-הקהילתי; "שבילים" יוצרים עבור המערכות כלים וידע המותאמים למציאות המשתנה.

"שבילים" הוא ארגון באוריינטציה קואופרטיבית, מבית התנועה הקיבוצית המאגד את כלל מערכות החינוך החברתי קהילתי במרחב ההתיישבותי ופועל לביסוס שיתופי פעולה ואיגום משאבים לטובת מענה מיטבי למערכות הקהילתיות.

"שבילים" מזמין את הקיבוצים לבחור ב"חברות פעילה" ובאמצעותה לקבל זכאות ב"סל שירותים" כולל:

• שייכות לגוף ארצי המחויב לקידום אינטרסים משותפים- צמצום חוויית ה"לבד" למול רגולציות ושינויים, על בסיס מצפן ערכי משותף המחויב להובלה ומנהיגות של הצוות החינוכי למול המציאות הקהילתית, האזורית והארצית המשתנה ללא הרף.
• השפעה – באמצעות שותפות פעילה ביוזמות, שיתופי פעולה וחבירה לצוותי משימה ככל שיוחלטו על ידי כלל החברים הפעילים.
• משאבים – "שבילים" הינו מקור ומשאב ידע באמצעות מרכז ההדרכה, תכנת ניהול למנהל המערכת "שומרת לילה", תכנית הכשרה מקצועית, גיוס משאבים, למידה מהצלחות, ועיסוק מתמיד ברתימת שותפים לטובת החינוך החברתי-קהילתי.

כארגון גג אנחנו מחויבים לחיזוק וביסוס האוטונומיה של כל מערכת וקהילה לצד עידוד ו"דחיפה" לעבודה חינוכית-מקצועית המחוברת לזהותה של כל קהילה ולערכיה המשולבים בתכנית החינוכית".

חצר הגרוטאות - נמצאים בחוזרי מנכ"ל 

חלי, בכל האמור בגנים הקיבוציים הפיקוח של המדינה נמצא כבר ברוב הגנים. זה פוגע בחינוך הקיבוצי?

"כפי שאנחנו רואים זאת מהתהליכים שאנחנו עסוקים בהם עם משרד החינוך והאגף למעונות יום, החינוך הקיבוצי מצליח לשמר את עצמו ואת אופיו הייחודי ברב האספקטים. אם זה בסוגיית תקני כח האדם, אם זה בסוגיית תקני קבוצות ילדים, וכמובן סדר היום הפדגוגי הייחודי שכבר מופיע בשני חוזרי המנכ"ל גם במשרד החינוך וגם באגף המעונות, אם זה הטיול שלנו, או חצר הגרוטאות שנמצאים בחוזרי מנכ"ל ואיתם ההבנה שהחינוך הוא חלק מהקהילה כולה. לכן, על החלק הייחודי והחשוב, החלק התוכני, יש לנו הסכמות עם המשרדים. המקומות שאין לנו הסכמה לגביהם זה יותר בחלקים הבטיחותיים, שלתפיסתנו עלולים להשפיע גם על הפדגוגיה. גובה הגדר למשל עלולה להשפיע גם על הפדגוגיה שלנו ואנחנו עושים כל מאמץ כדי להסביר את הקשר הזה בין השינויים הבטיחותיים וההשפעות שלהם פנימה. השיח הזה עדיין מתקיים, אנחנו בתוך התהליך ואני לא מרגישה שהחינוך הקיבוצי כפי שהוא, כשאני מסתכלת עליו ב-270 המערכות השונות, כשיש לו את כל התכנים הפדגוגיים שהזכרתי קודם, נפגע מהפיקוח. אפילו להיפך, גם המדינה מבחינתה רואה בחינוך שלנו משהו שראוי לשימור והפצה".

איפה אתם עומדים כרגע עם העניינים הבטיחותיים? איפה לשון המאזניים?

"התקשרנו עם יועץ בטיחות שבעבר היה יועץ הבטיחות הארצי של משרד העבודה וביחד אנו עומלים על כתיבת מנחה בטיחות המותאם לאופי סדר היום הפדגוגי הקיבוצי. בעזרת המנחה נוכל לעבוד מול המשרדים ולא פחות חשוב להפיצו פנימה למערכות החינוכיות להטמעת הראייה הנדרשת מבחינתנו של בטיחות פרו-אקטיבית. התפיסה שלנו היא שהבטיחות היא "בילד אין" במקצועיות של המנהלת והגננת, זה לא מופרד. מנהלת מקצועית לא יכולה להגיד "אני לא מתעסקת עם בטיחות", אין דבר כזה, אסור לה. אוי ואבוי למנהלת שאפילו בתת המודע שלה לא לוקחת בחשבון את ההיבטים הביטחוניים והבטיחותיים של הילדים, שלא מוודאה שיש לה את כל הנהלים הנדרשים לפני טיול או לפני פעילות כזו או אחרת. אנחנו לא בעולם של פעם, הקיבוץ יותר פתוח ומסתובבים בו אנשים רבים, וזה מזמן לנו אתגרים וצורך בלייצר התאמות לסביבה הקיבוצית של ימינו אנו.
האיזון הזה, על אף הפיקוח ועל אף שאנחנו נדרשים להיצמד להנחיות שפחות דרשו מאתנו בעבר, זה עדיין איזון שבאופן חסי מצליח להישמר וזה כי אנחנו כל הזמן עסוקים בלקחת את אותן תקנות ורגולציות הנדרשות מאתנו ולמנף אותן לטובת הבהרות פנימה לאיך נכון להתנהל בתוך הגן על כל שלוחותיו ומאפייניו".

הגן הקיבוצי הוא מותג בכל הארץ, כמה זמן עוד נוכל לשמר אותו?

"אפשר לשמר אותו בשפה נכונה עם התכתיבים החיצוניים. לקחת את האיומים החיצוניים ולהפוך אותם להזדמנות לחיזוק המותג".

"החינוך הקיבוצי הוא ליבה של הקהילה ואדוות העשייה החינוכית נוגעים ומחברים בין כל חברי הקהילה"

ולסיום - מה האתגרים הניצבים בפנינו בשנה הבאה עלינו לטובה?

דבי ברא"ס: "תשע"ח עבור "שבילים" כארגון המאגד את כל מערכות החינוך החברתי-קהילתי היא שנה של הסברה, קליטה ושילוב קיבוצים וישובים במרחב הכפרי שיבחרו להיות חברים פעילים ב"שבילים". מתוך הבנה כי ככל שירבו הקיבוצים שיבחרו בחברות פעילה כך נצליח ליצור תנופה הממצבת את החינוך החברתי בליבו של סדר היום הקהילתי, במועצות ובמשרד החינוך.

אתגר חשוב והכרחי לא פחות הוא מקצוע צוותי החינוך החברתי והכשרת מנהלי מערכות החינוך כמנהיגים ומובילים בביתם וכשותפים פעילים ב"שבילים". משימתנו היא ליזום וליצור שיתופי פעולה עם כלל הגורמים והגופים הפועלים במרחב הכפרי, כאשר החינוך הקיבוצי הוא ליבה של הקהילה ואדוות העשייה החינוכית נוגעים ומחברים בין כל חברי הקהילה. ואי אפשר לסיים את הגדרת המשימות, מבלי להתייחס למרכז ההדרכה המקוון – שברצוננו שיהפוך לבית מקצועי לכל העוסקים בחינוך החברתי, חלון ראווה לעשייה המופלאה אצל כל אחד מאתנו בבית ובסיס איתן ליצירת שפה משותפת".

חלי זלינגר: "המשך קיומו של סדר יום קיבוצי, דורש עבודה, לא רק מצד מנהלות החינוך אלא עבודה צוותית בכלל. גם הגננת, גם המטפלת וגם המחליפה צריכות להבין את המטרות הפדגוגיות של המערכת - כולן חייבים להיות מרושתות על מטרות תפקידיה של מערכת הגיל הרך בקהילה. זה אתגר מאד גדול כי יש לנו הרבה עובדים שהם לא בהכרח עובדים מתוך הקהילה- זה אתגר ממשיך.
אתגר חדש שעומד לפתחינו, אלו השפעות השינויים של פריסת המיסוי על היכולת של הקהילה לתמוך כלכלית במערכות הגיל הרך. הקיבוצים הולכים לשלם מיסים גדולים מבעבר, ואם עד היום היכולת של הקהילה לשים מראש 250 אלף ש"ח על הגיל הרך או לכסות גירעונות הייתה גדולה, היכולת הזו הולכת להשתנות - לא לעולם הקיבוץ יוכל לסגור את הגירעונות האלה, ויש לנו כאן אתגר של התייעלות כלכלית. עוד אין לזה ביטוי כרגע כי נתחיל להרגיש זאת רק מה-1 בינואר 2018 בו הקיבוצים יקבלו את ההחזרים והם יהיו נמוכים במיליון וחצי שקל לפחות. מה שמגיע כרגע לפתחינו, זה מנהלי קהילות שכבר מזהים את המכשול הזה, ופה אני מזמינה את כל מנהלי ומנהלות הקהילות ומערכות החינוך להזמין אותנו לתהליכים הקהילתיים הנבנים בקיבוצים לקראת שינויים אלו.

לסיום, המשך שימור שיתוף הפעולה שלנו עם המשרדים במטרה להגיע ליותר ויותר הבנות והידברות מיטבית עבור הקיבוצים, ומצד הקיבוצים, לחזק את הדיאלוג בשטח בין מערכות הגיל הרך לבין הפיקוח שבשטח".

ד"ר גבי אסם: "על פי תפיסתי: הכרה בחינוך הקיבוצי כזרם חינוך ייחודי המתקיים מעבר לגבולות הקיבוץ. ככל שחלקים נוספים במדינת ישראל יאמצו גישת חינוך זו כך הוא יתחזק ויקבל את הכרתו. לתפיסתי, אנחנו לא עושים חינוך רק בשביל עצמנו אלא כדי לקדם את כלל מערכות החינוך בישראל. ולכן, אחד האתגרים החשובים שלנו הוא שהגן הקיבוצי יוביל את החינוך בגיל הרך כך שעקרונותיו ודרך פעולתו ישמרו תוך התאמה לקהילה בה הוא מתקיים. ש"שבילים" ובתוכו מרכז ההדרכה המרשים באתר האינטרנט החדש של התנועה יוכלו לשמש את צוות ההיגוי הארצי של הצהרונים ולתרום מהידע הרב שצברנו בתחום. שתִקְנֶי שנת השרות יורחבו עוד ועוד כדי שיותר מסיימי י"ב שלנו יוכלו לתרום ולהיתרם משנה ייחודית המשפיעה רבות על שרותם הצבאי ועל חייהם האזרחיים. וכן, שנצליח ביחד עם אגף הצעירים ויתר פעילי התנועה הקיבוצית להקים דור מחנכות ומחנכים צעיר ומשימתי המצליח להעביר הלאה ולהמשיך לקיים את חינוך הקיבוצי בעתיד.
שנה טובה! שנת חינוך פעילה, משמעותית ומהנה לכולנו – חניכים, צוותי חינוך ומשפחות!"